יותר סטודנטים למשפטים לומדים תחום נוסף

לא אחת נשמעות תלונות כנגד ההצפה של בוגרי משפטים את שוק העבודה במיוחד עקב פתיחת אינספור בתי ספר למשפטים במכללות השונות. אולם, עם פתיחת שנת הלימודים תשע"ד, ניתן לזהות מגמה מעניינת בקרב המועמדים ללימודים אקדמיים.

החוגים המבוקשים: רפואה, מחשבים ומשפטים

משבר בלימודי משפטים בארה"ב. ישפיע עלינו?

יוקר מחייה: 55% מהסטודנטים נעזרים בהורים

מסקר פנימי שערכה הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה לכבוד כנס שנת המשפט שהתקיים בשבוע שעבר עולה כי כ-55% מהלומדים לתואר ראשון בחרו במסלול המשולב של משפטים וכלכלה ובתוכניות בינלאומיות. כלומר, ישנה העדפה ברורה של סטודנטים למשפטים בתואר ראשון לתוכניות משולבות ואולי, כך מסמנים שאיפה למסלול מעשי יותר בשוק העבודה.

מצב דומה קיים כבר מספר שנים באוניברסיטת תל-אביב, כשהשנה יתחילו את לימודיהם 300 סטודנטים (280 בשנה הקודמת) וכמחציתם ילמדו במסלול הדו-חוגי בשילוב כלכלה, מנהל עסקים, חשבונאות ומקצועות שונים ממדעי הרוח. 1,600 הסטודנטים שלומדים בבית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה לומדים רובם ככולם בתוכנית הלימודים במשפטים שמציעה תואר משולב עם מנהל עסקים, ממשל, פסיכולוגיה או חשבונאות מתוך רצון להקנות יכולות בינתחומיות לסטודנטים, מעבר להכשרה המשפטית.

במסלול האקדמי-המכללה למינהל האחוזים נמוכים יותר כשמתוך 350 הסטודנטים של שנה א' למשפטים (355 בשנה שעברה), 25 יתחילו ללמוד משפטים ומנהל עסקים וחשבונאות, 35 ילמדו משפטים וכלכלה ו-20 ילמדו משפטים ותקשורת; כלומר, כ-45% ילמדו במסלולים משולבים.

(צילום: shutterstock)

דו-חוגי: מרחיב אפשרויות תעסוקה

מומחים בתחום רואים מגמה זו כמועילה לשוק העבודה. "אני מאוד בעד לימודי משפטים במסלול דו-חוגי", אומרת עינת דיין, מנהלת אגף השיווק והפרסום באוניברסיטת אריאל. "למשל, אם יש מישהו שלומד כלכלה ויש לו ידע במשפטים זה רק יכול להרחיב את אפשרויות התעסוקה שלו. אנחנו עושים מאמץ גדול במחלקות הדו-חוגיות לתת את הייחוד". דיין מוסיפה, "זאת גישה נכונה, צריך לתת לה מוקדים ספציפים כי אנחנו הולכים ומתמקצעים. מצד שני, אנחנו לא ראינו לנכון לפתוח בית ספר למשפטים ואנחנו מכניסים למסלולי הלימוד תחומים שיועילו לחברה".

"מדובר במשהו שיחלוף"

"לפני שנים התלבטנו אם לפתוח מסלול לימודי הנדסה אזרחית וארכיטקטורה או מסלול משפטי", מוסיפה דיין. "לא חשבנו שמה שטוב למשק הוא לימודי משפטים, מה שמוכיח את עצמו עם הריבוי המטורף של סטודנטים למשפטים שעובדים בעבודות אחרות ולא במקצוע הזה. סטודנטים עושים טעות חמורה ומסתכלים על הלימודים כאופנה. כולם הולכים ללמוד משפטים אז למה גם אני לא? צריך ללמוד מה שטובים בו ומה שאוהבים כי אז אפשר למצוא עבודה. בארץ יש אופנת משפטים וזה לא משנה אם מדובר בחד-חוגי או דו חוגי".

מה הסכנה בבחירה במסלול המשפטים?

"יש טענה שאקדמאים לא עובדים במקצוע שלהם. אני רוצה לומר שמצד אחד גם ישראל וגם העולם המערבי מנגיש את ההשכלה ליותר שכבות ומצד שני אם אתה מעניק השכלה שבעטיה לא ימצאו עבודה אתה גורם לסטודנטים נזק. אתה נותן להם השכלה והם לא רוצים לעבוד בעבודות אחרות ואתה מייצר אנשים שהשקיעו בלימודים ובסטאז' ואין להם יכולות לעבוד בתחום שלהם. למשל אדם שלומד הנדסת מכטרוניקה יש לו שפע של הצעות עבודה. עיקר היכולות של מדינת ישראל הם במקצועות ההנדסה וההיי-טק וידע משפטי".

לא כל אחד יכול ללמוד הנדסה.

"נכון, ולכן צריך ללמוד מה שטובים בו ואוהבים. אנחנו מדברים על השכלה אקדמית ככלי למוביליות חברתית. סטודנט שלמד מדעי המחשב, הנדסה או אפילו כלכלה ומדעי המחשב זה יקדם אותו. הדבר שהכי מעצבן אותי הוא מה שעשו עם החרדים - נתנו להם ללמוד מינהל עסקים ומשפטים. בוא תראה לי חברה אחת שתיקח חרדי שאין לו ניסיון בניהול עסק ואז מה שיקרה שזה יהיה בעוכרינו. החברים שלו יראו שאין לו תעסוקה והם לא ילמדו. בסופו של דבר נפסיד כי הם יפסיקו ללמוד. צריך להפסיק להסתכל על התחום הזה כאופנה. כי כמו כל אופנה מדובר במשהו שיחלוף".