שתף קטע נבחר

העסקת עובד זר: האחריות גם על השכירים

הידעתם? אי הקפדה על דרישות החוק בהעסקת עובדים זרים, חושפת גם את המנהלים השכירים בעסק להרשעה בפלילים, קנסות גבוהי ואף מאסר. על מה צריך להקפיד?

אם אתם עובדים כמנהלים שכירים בעסקים וחברות שמעסיקים מומחים זרים, יש לכם סיבה טובה לוודא כי העסקתם נעשית תוך קיום כל תנאי ההיתר: החוק מטיל על מנהלים באופן אישי, אחריות לוודא כי העסקת מומחים אלו תעשה תוך קיום כל דרישות החוק.

 

 

רשות האוכלוסין וההגירה בישראל הגבירה לאחרונה משמעותית את האכיפה בקרב חברות ישראליות שמעסיקות מומחים זרים, על מנת לוודא כי הדבר נעשה בהתאם ללשון החוק. הביקורות, שנערכות ללא התראה מוקדמת, מובילות לחקירה של המומחים הזרים ולגרושם מישראל של המומחים שנתפסו כי עבדו בישראל ללא אשרות עבודה.

 

בעקבות תוצאות הביקורות, ננקטו הליכים משפטיים חריפים כנגד הגורמים המעורבים ובכלל זה נפתחו חקירות פלילית נגד המעסיקים ומנהלי החברות, הוטלו קנסות כספיים כבדים, ובמקרים מסוימים אף הוגשו כתבי אישום אישיים נגד המנהלים.

 

מומחים בתחומי התשתית

לא מדובר על עובדים זרים שמסתננים לישראל מבעד לגבולותיה, אלא על תנועה ערה ומתמשכת של מומחים המגיעים לישראל, שעוסקים בתחומי התשתית : גז, נפט והנדסה כבדה, או נוטלים חלק בפעילות של חברות הייטק רב לאומיות. זאת כחלק כחלק מן הגלובליזציה והתפתחות המסחר הבין לאומי בישראל.

 

חלק מהמומחים האלו מגיעים לישראל על מנת לעבוד מספר ימים אך יש כאלה שמגיעים לשהייה של מספר חודשים או יותר. כך או אחרת, הכלל בישראל קובע כי מומחה זר שבא לעבוד חייב באשרת עבודה בטרם יום העבודה הראשון שלו.

 

תכלית ביקורות הפתע והביקורות המינהליות המתקיימות בנפרד, הן לוודא כי החברות שמעסיקות את אותם מומחים זרים בישראל, עושות זאת בהתאם לכללים ולחוק ולא מעסיקות אותם באשרת תייר. הנזק הנגרם לכלכלת ישראל מכך נאמד בעשרות רבות של מיליוני שקלים לשנה, זאת עקב אי תשלום אגרות, אי תשלום מס הכנסה, ביטוח לאומי וכדומה.

 

מגוון העבירות שיכולה החברה לעבור ובכלל זה גם מנהליה הינו רב. כך למשל, האם הסכם העבודה נוסח בשפה שמובנת לעובד, האם החברה משלמת למומחה שכר כפול לכל הפחות לעומת הממוצע במשק, האם היא הסדירה מבעוד מועד ביטוח רפואי עבור המומחה שכולל כיסוי כנדרש על פי החוק הישראלי והאם הוציא לו כרטיס נוכחות או ששעות עבודתו לא נרשמו כנדרש בחוק.

 

חשיפה לכתבי אישום

החוק קובע כי חברה שתיתפס כשהיא מעסיקה מומחים זרים ללא היתר עלולה להיות מחויבת לשלם קנסות שגובהן הינו עד כדי 50 אלף שקל על כל מומחה שנתפס כשהוא מועסק שלא כדין. מאחר שבמקרים רבים החברות מעסיקות שורה של מומחים - גובה הקנס יכול בקלות להגיע לכדי מאות אלפי שקלים ובמקרים מסוימים אף למיליונים.

 

החוק מאפשר להטיל גם על המנהלים אחריות פלילית כלפי הנעשה בחברה ובכלל זה גם כלפי מומחים או עובדים שמועסקים בפועל על ידי קבלן ישראלי או זר. גובה הקנס נתון לשיקול הדעת של בית המשפט וכך גם באשר לתקופת מאסר.

 

עד כה נהגה רשות המיסים "בסלחנות" כלפי החברות ולא מימשה את מסוגלותה לקנוס את המנהלים והשכירים בחברות ולהגיש כנגדם כתבי אישום. אולם הדבר הולך להשתנות. החשיפה של המנכ"ל ושל מנהלים נוספים בחברה להגשת כתבי אישום פליליים הינה מוחשית ומשמעותית ביותר ועלולה להוות סיכון של ממש להמשך עתידו התעסוקתי האישי של המנהל.

 

הרשעה בפלילים עלולה, במצבים מסוימים, למנוע מהמורשע לכהן כדירקטוריון, או להיבחר לתפקידים ציבוריים וכדומה. נוסף על כך חשופים המנהלים לקנסות, אשר בהיותם קנסות פליליים, עלולה החברה להיות מנועה מלהשיב להם סכומים אלו.  

 

בהתאם לכך, חובה על המנהלים לוודא באופן חד משמעי כי העסקת כל המומחים הזרים נעשית תוך מילוי של כל דרישות החוק, שכן הקנס הכספי ובמובן הרשעתם בפלילים, צפויה לסכן באופן משמעותי את עתידם.  

 

הכותב הינו מומחה בדיני ניוד מומחים ממשרד עוה"ד קן תור & עכו ויו"ר וועדת האשרות של לשכת המסחר ישראל אמריקה. ב-15 באוקטובר יתקיים כנס בהנחייתו, בו ירצה יוסי אדלשטיין – ראש מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, שיפרט בפני המנהלים והגורמים הבכירים בחברות את המדיניות של רשות האוכלוסין וההגירה בנושא

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים