שירה: "שנים חלפו מאז הסרט ההוא"

זיכרון

הִתְעוֹרַרְתִּי כַּנִּרְאֶה מִשְּׁנָתִי הָאֵינְסוֹפִית

וּבְלִבִּי רַק שֵׁמוֹת חַסְרֵי גּוּף וְחַסְרֵי זִכְרוֹנוֹת

וְרוֹאֶה אֶת הַשֵּׁמוֹת הַחוֹלְפִים עַל פָּנַי

וְזוֹכֵר רַק זֹאת: לֹא אָהַבְתִּי דַּי

וְאִם אֵינִי זוֹכֵר פְּרָט וּפְרָט

הֲרֵי זֶה רַק כִּי הָרֵיחַ מְמַלֵּא אֶת נְחִירַי

וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הוּא רֵיחַ רָקָב אוֹ מַתָּת מִשָּׁדַי

כִּי לְהִתְלוֹנֵן בָּאָרוֹן הוּא לֹא רַק בִּלְתִּי־אֶפְשָׁרִי

כִּי אִם גַּם חֲסַר תּוֹחֶלֶת וַחֲסַר הִגָּיוֹן

וּבְכָל זֹאת אֲנִי זוֹכֵר אֶת שְׁמוֹת יְדִידַי

וְיוֹדֵעַ כִּי אֲנִי הַזּוֹכֵר וְלֹא הַגֻּלְגֹּלֶת אוֹ הָעַד

וְכֻלָּם חֲסֵרִים לִי כְּמוֹ לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם

וַאֲנִי יוֹדֵעַ כִּי לֹא אֶשְׁכַּח אֶת שְׁמוֹתָם

וְאִם רַק לְרֶגַע אוֹ בֶּאֱמֶת עֲדֵי עַד

אֲנִי הַזּוֹכֵר כָּל אֶחָד וְאֶחָד

וְיוֹדֵעַ שֶׁמִּלֵּא בְּלִבִּי אֶת כָּל הֶחָסֵר,

גַּם אִם זִכְרוֹנִי יֵעָלֵם כְּמוֹ כָּל זִכָּרוֹן אַחֵר.

הבטחה

הָעוֹלָם קָטָן, זֶה נָכוֹן, אַךְ גַּם גָּדוֹל

וְאִם נִדְמֶה לְךָ כִּי שָׁלְמָה מְלַאכְתְּךָ

וְאֵינְךָ רוֹצֶה, חָלִילָה, לְהוֹתִיר אוֹתָהּ לַאֲחֵרִים

אַל תַּלִּין וְאַל תִּשְׁאַל בַּעֲצַת אִישׁ,

רַק חֲצֵה בִּזְהִירוּת אֶת הַכְּבִישׁ,

וֶאֱמֹר לְעַצְמְךָ כִּי בְּהֵעָדְרְךָ לֹא תִּהְיֶה

וּלְיוֹתֵר מִזֶּה אַל תְּקַוֶּה.

אַל תַּשְׁלֶה אֶת עַצְמְךָ כִּי נִתָּן לְךָ לְהַתְחִיל,

אִישׁ־לֹא־בִּינוֹת, חֲשֹׁב עַל הַגִּיל

וּזְכֹר הַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתָּ לְעַצְמְךָ

פְּעָמִים דַּי וְהוֹתֵר

כִּי אַחֲרֵי הָאָפְנוֹת אַתָּה לֹא תִּגָּרֵר.

שנים חלפו

שָׁנִים חָלְפוּ

מֵאָז הַסֶּרֶט הַהוּא

לֹא יוֹדֵעַ מַה לּוֹמַר לָךְ

הַאִם חַם לָךְ אוֹ קַר לָךְ,

טוֹב מְאֹד שֶׁזֶּה כָּךְ,

הַכֹּל כְּבָר נִשְׁכַּח.

אִם אֲפִלּוּ לֹא הִתְחַלְנוּ

אֶת שֶׁיָּכֹלְנוּ לְהַתְחִיל

וְכָל מַה שֶּׁזָּכַרְנוּ

לֹא יוּכַל לְהַאֲפִיל

אֶת הָאָז שֶׁבַּחֹשֶךְ,

הַיּוֹם שֶׁבָּאוֹר.

וַאֲנִי אֲפִלּוּ לֹא מִתְלוֹנֵן

אַחֲרֵי שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת

זֶה פָּשׁוּט לֹא יִתָּכֵן,

הַהֶכְרֵחַ הַזֶּה לְחַכּוֹת

לְמַשַּׁב רוּחַ צוֹנֵן

שֶׁיַּזְכִּיר כַּמָּה עֻבְדּוֹת

וְאַתְּ תִּמְחֲלִי לִי

אִם הֵן רַק שְׁגִיאוֹת.

אַחֲרֵי כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים

שֶׁאֲנִי כִּמְעַט לֹא זוֹכֵר -

אִם תֹּאמְרִי שֶׁדָּבָר לֹא הָיָה

אֲנִי מְוַתֵּר.

השירים המובאים לקוחים מן הקובץ "מן המקום שבו לא היינו אל המקום שבו לא נהיה" מאת נתן זך, שראה אור לאחרונה בהוצאת "הקיבוץ המאוחד".