שתף קטע נבחר

 

איך מספרים לילדה בת 4 שאמא חולה בסרטן?

לפני כשנתיים, כשהיא בת 36 ואמא לשתי ילדות קטנות, גילתה מאיה אקרמן-שחר שהיא חולה בסרטן שד גרורתי, סוג סרטן שאינו ניתן לטיפול. כשכבר ראתה את המוות מול עיניה עברה בדיקה גנטית חדשנית - שאפשרה לה להמשיך לחיות. "הבת שלי יודעת שאמא חולה, אבל עדיין לא השתמשנו במילה סרטן", היא אומרת

מדי שנה דאגה מאיה אקרמן-שחר, כיום בת 38, לבצע בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן השד, למרות שלא הייתה לה כל סיבה נראית לעין. אין לה הסיטוריה משפחתית של המחלה והיא מעולם לא הרגישה גוש בצד.

 

אך לפני כשנתיים התברר לה שהחשש שלה היה מוצדק, והיא קיבלה את הבשורה הקשה מכל: היא חלתה בסרטן שד גרורתי, סוג סרטן שאינו ניתן לטיפול. זמן קצר לאחר גילוי המחלה אקרמן-שחר, אמא לשתי בנות, אחת בת ארבע ואחת תינוקת בת ארבעה חודשים, כבר הייתה אקרמן-שחר במצב קשה מאוד. "הייתי מאושפזת תקופה ארוכה מאוד, במצב של דימומים ועם מספר נמוך ביותר של טיסות דם, על סף אי ספיקת כבד. כבר הרגשתי שימי ספורים".

 

מי שלא ויתרה לרגע הייתה אימה של אקרמן-שחר, ששמעה על בדיקות גנטיות חדשות ופנתה אל ד"ר ליאור שושן-גוטמן מחברת "אונקוטסט" כמוצא אחרון. "עשיתי את הבדיקות ועל פי התוצאות הוחלט לשנות את הטיפול שקיבלתי, ולהתאים אותו טוב יותר למצבי", היא מספרת. "אחרי שלושה ימים כבר יכולתי לקום מהמיטה. אחרי שכבר הייתי במצב של גסיסה חזרתי לעמוד על הרגליים ולתפקד. זה פשוט הציל את חיי".

 

 

"עכשיו אני מעריכה כל יום, כל רגע", היא אומרת. "זה לא מובן מאליו שאני כאן. כבר הגעתי למקום שבו הרגשתי שהסוף קרב, ואני יודעת שגם עכשיו הוא יכול להיות ממש מעבר לפינה. אבל אין סיכוי שארים ידיים, למרות שלפעמים זה מעייף ואתה רוצה לשחרר. יש אנשים שתלויים בי, שאוהבים אותי, והמחשבה עליהם נותנת המון כוח. היא שווה הכל". 

 
למרות המחלה, אקרמן-שחר מנסה לנהל חיים רגילים עד כמה שניתן. "אני מנסה לשמור על שגרה בבית", היא מתארת. "אני לא עוטפת את עצמי במחלה. אני רוצה שהיא תהיה בצד. אני שלב 4, וזה לא ייעלם. הייתי אישה עובדת והבת שלי ידעה שאמא בעבודה עד הערב. שמחתי שהיא לומדת שאישה צריכה לממש את הפוטנציאל שלה. אבל עכשיו המצב השתנה. היא יודעת שאמא בבית ושאמא חולה. עוד לא השתמשנו במילה סרטן, אבל היא יודעת שיש לי פצעים ושכואב לי הגב".
 
-איך היא מתמודדת עם המחלה שלך?
"היא מתמודדת. היא ילדה חזקה. הקטנה כבר נולדה לתוך זה, אז עבורה זה שונה".
 
כאמור, זמן קצר לאחר גילוי המחלה כבר הייתה אקרמן-שחר במצב קשה מאוד. "הייתי מאושפזת תקופה ארוכה מאוד, במצב של דימומים ועם מספר נמוך ביותר של טיסות דם, על סף אי ספיקת כבד. כבר הרגשתי שימי ספורים".
 
מי שלא ויתרה הייתה אימה של אקרמן-שחר, ששמעה על בדיקות גנטיות חדשות ופנתה אל ד"ר ליאור שושן-גוטמן מחברת "אונקוטסט" כמוצא אחרון. "עשיתי את הבדיקות ועל פי התוצאות הוחלט לשנות את הטיפול שקיבלתי, ולהתאים אותו טוב יותר למצבי", היא מספרת. "אחרי שלושה ימים כבר יכולתי לקום מהמיטה. אחרי שכבר הייתי במצב של גסיסה חזרתי לעמוד על הרגליים ולתפקד. זה פשוט הציל את חיי".
 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עידו בקר
מאיה אקרמן-שחר. "אני מעריכה כל יום, כל רגע"
צילום: עידו בקר
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים