שתף קטע נבחר

מעסיק שילם יותר מדי - יכול לקחת חזרה?

רופא שעבד במשטרת ישראל, קיבל משכורת גבוהה מכפי שהתקן שלו קובע. כשהמשטרה גילתה זאת ניסתה לקצץ משכרו ולחייבו בהפרש - אבל האם זה בכלל מותר לפי החוק? שיעור משפט

רופא שעבד במשטרת ישראל בדרגת רב-פקד, קיבל במשך עשור משכורת גבוהה - כאילו הוא בדרגת סגן-ניצב. כשהמשטרה גילתה את הטעות, הודיעה לו באופן מיידי שמשכורתו תקוצץ בהתאם לדרגתו, ושכל הסכומים ששולמו לו ביתר ינוכו ממשכורתו. האם זה מותר?

 

 

לא אחת קורה שעובד מגלה בדיעבד ורק לאחר פניית המעסיק, כי במשך תקופה ארוכה שולמה לו משכורת גבוהה משהגיעה לו - לרוב כתוצאה של טעות מצד המעסיק. הסיבות לכך שונות וכוללות סיווג שגוי של עובד, יחוס דרגה שגוי, יישום לא נכון של הסכמים קיבוציים ועוד.

 

אילוסטרציה (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
אילוסטרציה(צילום: גיל יוחנן)

 

במקרים רבים, העובד כלל לא מודע לטעות ומאמין בתום לב כי הוא מקבל את משכורתו כדין. יתרה מכך: אם השכר ביתר שולם במשך תקופה ארוכה, הרי שנוצרה אצלו הסתמכות על השכר לקיומו ולקיום משפחתו. אם ייתבע על-ידי המעסיק בבית הדין להשיב את ששולם לו ביתר, הוא עשוי למצוא עצמו בפני משבר כלכלי.

 

אז האם מעסיק בכלל רשאי להשיב לעצמו את הכסף האבוד, ואם כן כיצד? ככלל, אין אפשרות כזו. חוק הגנת השכר מגדיר את הסכומים המותרים לניכוי, ביניהם ניכויי חובה או רשות על פי חוק; תרומות, בהסכמה בכתב של העובד; דמי חבר בארגון העובדים שהעובד חבר בו; תשלומים שוטפים לקופות גמל וכדומה.

 

כאשר עובד מתפטר, המעביד רשאי לנכות ממשכורתו האחרונה יתרת חוב - לרבות מקדמות שהעובד חייב לו. הכוונה היא לסכום קצוב ומוכח או שאינו שנוי במחלוקת.

 

המחוקק מנע מהמעביד לעשות דין לעצמו, ולהחליט מה חייב לו העובד ולנכות זאת מיידית. אם מעסיק סבור שנותרו לעובד חובות, עליו להגיש תביעה או לטעון לקיזוז ולהוכיח את טענתו.

 

השבה - צודקת או לא?

על פי דיני ההשבה, מהרגע שעובד קיבל הטבה שמקורה בטעות ולא בזכות, המעסיק רשאי לקבלה חזרה. עם זאת, יש לבדוק האם קיימות נסיבות אחרות שהופכות את ההשבה ללא צודקת.

 

השבה "בלתי צודקת" נבחנת בשני פנים: האחד הוא בבחינת הגורמים שהביאו להתעשרותו של העובד שלא כדין, ועד כמה הם נעוצים בכל אחד מהצדדים. השני הוא מהן ההשלכות שיהיו להחזרת ההטבה על העובד, ובכלל זה עד כמה הסתמך העובד על הטעות. לדוגמה יתכן מצב בו השבת הסכום ששולם ביתר תעמיד את העובד ומשפחתו במצב כלכלי קשה, ובמקרים מסוימים אף תחבל בהתחייבויות שנתן לצד שלישי.

 

על רשלנות וחוסר תום לב

החלטה על השבת הכסף תיקח בחשבון הן את מידת רשלנותו של המעסיק, שבפרק זמן ארוך לא גילה את טעותו, והן את חוסר תום ליבו של העובד, אם היה כזה, בקבלו את התשלום.

 

אם יתגלה שמקור הטעות נעוץ בהצהרה שגויה של העובד במודע, הרי שאז ההשבה תהיה צודקת. על פי הפסיקה, הסתמכות על תשלום שהתקבל בתום לב - מהווה הצדקה לאי השבתו.

 

גם אם נתגלה מקרה של תשלום משכורת ביתר, העובד אינו צריך לחשוש שמא ידו הארוכה של המעסיק תישלח לכיסו והוא ימצא עצמו אנוס להשיב את שאין לו. לעובד, כל עוד תום ליבו עמו, עומדת האפשרות להתגונן בטענה להשבה בלתי צודקת.

 

עם זאת, עולה השאלה האם במקרה של טעות מתמשכת, העובד קונה לעצמו "זכות" להמשיך וליהנות מהטעות? נראה כי לאור דיני ההשבה וחוק החוזים, יש להשיב על כך בשלילה.

 

ומה עם הרופא שעבד במשטרה? הוא ערער על החלטת המשטרה, לאחר שזו גובתה בפסק דין של בית הדין האזורי לעבודה. בערעור שנדון בבית הדין הארצי לעבודה, נקבע כי משכורתו של הרופא אכן תקוצץ ותשולם לו בהתאם לדרגתו. אלא שהוא לא יצטרך להשיב למשטרה סכומים שכבר שולמו לו ביתר בעבר.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורן חן
עו"ד שרון פוקס
צילום: אורן חן
מומלצים