שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    השוק החופשי שולט בזכות הבורות שלנו
    הכלכלן זוכה הנובל פרידריך אוגוסט פון האייק, חשב שכולנו בורים - לא בורות שתיפתר ברגע שנלמד, אלא מהותית - כבני אדם אנחנו "יותר לא יודעים" מאשר "יודעים". מכאן ועד להתבססות השוק חופשי הדרך קצרה: העולם גדול עלינו, ולכן אין טעם שננסה לנהל אותו. שיעור נוסף בדרך להבנת הכלכלה

    אנחנו לא מבינים את העולם. העולם גדול עלינו. ובגלל זה, ורק בגלל זה, אנחנו חייבים שוק חופשי לגמרי. בלי ממשלה כמעט. בלי פקידות. מסכימים? מה דעתכם על הטענה הזאת? מוזרה קצת, לא? בואו נסביר.

     

    טורים קודמים מאת אושי שהם-קראוס :

     

    חכם הוא זה שיודע שהוא לא יודע

    ההתחלה היא בספר חדש שיצא לאור לא מזמן. אני מדבר על "חוקת החירות" של הכלכלן, זוכה פרס הנובל, פרידריך אוגוסט פון האייק (בתמונה מימין), שיצא מתורגם בהוצאת שלם. ומכאן אנחנו קופצים 2500 שנים לאחור, למה שנקרא יוון העתיקה, אל איש לא יפה במיוחד; בעצם די מכוער. איש שהיה לא נקי במיוחד, נודניק.

     

    האיש הזה עבד כמיילד ולא הפסיק ליילד עד שהוציאו אותו להורג. זהו סוקרטס; האבא של הפילוסופיה המערבית. וסוקרטס מספר לנו סיפור על החיים שלו. פעם, הוא מספר, הוא הלך למקדש של האל אפולו בעיר דלפי כדי לשמוע מה יש לאל ללמד אותו על עצמו.

     

    פסלו של סוקרטס (צילום: shutterstock)
    פסלו של סוקרטס(צילום: shutterstock)

     

    במקדש אפולו בדלפי היה האורקל, כלומר המקום או הישות שבו מתגלים דברי האל לבני האדם.וככה זה הולך: אתה נכנס ופונה אל כוהנת זקנה ומקומטת שמתפקדת כ"מדיום". היא בעצם המתווכת; ה"אמצע", בינך לבין האל אפולו. כשסוקרטס שאל את האל אפולו - בעזרת המדיום הזקנה - משהו כמו "מי אני, מה אני?", האל ענה לו שהוא האדם הכי חכם בעולם. סוקרטס שמע והיה צריך לעכל.

     

    מה זה להיות חכם?

    מי זה חכם? האם הוא איש שיודע הרבה? יודע הכל? מבין? בעל יכולת ניתוח טובה? נכון, יש כל מיני סוגי חכמה. אפשר להיות גאון במתמטיקה ולא להבין בעסקים ולהיפך. אבל בדרך כלל נהגו לומר שחכם הוא זה שיודע; יודע מה לעשות למשל.

     

    זקו השבט או חכם השבט הוא זה שידע לתת לנו עצה. הוא יודע. הוא מכיר את המציאות. את הטבע. את לב האנשים. וגם סוקרטס יצא מתוך נקודת מוצא כזאת. אם האל אמר עלי, הוא חשב, שאני הכי חכם, הרי הוא מתכוון שאני יודע לא מעט דברים. אולי אפילו את "כל הדברים".

     

    אבל, הוא חשב, יש כל כך הרבה דברים שאני לא יודע. להילחם, למשל, או לחבר ספרי מתח, או לשיר ועוד ועוד ועוד ועוד. אז אני לא הכי חכם בעולם, הוא ממשיך לחשוב. אבל, הוא ממשיך, האל אפולו אומר שאני הכי חכם, והרי האל לא טועה! אבל שוב, איך זה יכול להיות. הרי אני לא יודע את.. ולא יודע את... ולא יודע את... ואז הוא הבין מה האל רוצה ממנו: "חכם", סוקרטס הבין, "הוא זה שיודע שאינו יודע". אדם שמכיר בבורות של עצמו.

     

    אוגוסט פרידריך פון האייק

    התחלתי מהספר של האייק, וקפצתי לסוקרטס. הגיע הזמן לחזור. האייק היה כלכלן והוגה דעות שהיה מזוהה עם האסכולה האוסטרית בכלכלה. מדובר בכמה כלכלנים ופילוסופים, רובם יוצאי אוסטריה, שעברו לארצות הברית, ומזוהים כולם עם תפישות רדיקליות (שורשיות אולי אפילו "קיצוניות") של שוק חופשי.

     

    האנשים האלה הסתכלו על הקומוניזם הסובייטי והזדעזעו. אבל גם את מדינת הרווחה המודרנית שנוצרה בתחילת המאה והתפתחה במהלכה, הם לא אהבו. המדינה, ככה הם חשבו, צריכה להיות קטנה ויפה ולשתוק. כמה שפחות התערבות שלטונית, ככה יותר טוב. כמה שפחות פקידים שמחליטים, ככה יותר טוב.

     

    שוק חופשי, זה הפתרון!

    וסוקרטס? איך הוא קשור לעניין שלנו? ובכן, האייק חושב שהמסקנה של סוקרטס היא מסקנה מאוד חשובה. בורות, הוא אומר, היא אחד המאפיינים המובהקים שלנו בני האדם. וכן, גם החכמים ביותר בינינו ובעצם כולנו. החברה שלנו אפופה בורות.

     

    ולא, הוא לא מתכוון לבורות של אנלפבתיות, או תפישות מדעיות לא מתקדמות ואפילו "מפגרות". ולא, הוא לא מתכוון לאמונות תפלות. הוא לא מתכוון לבורות שתיפתר ברגע שנלמד עוד או נדע מספיק.

     

    הבורות, עבור האייק, היא לא כמו כתם על אנשים, או על חברות מסויימות, אלא היא מהותית. היא חלק מהמצב שלנו כבני אדם. אנחנו "יותר לא יודעים" מאשר "יודעים". וזה לא משהו שאפשר ללמוד אותו. אין כאן מקום להתפתחות או להשתכללות. בניגוד לפילוסופים המובילים של תנועת ההשכלה באירופה (מאות 16-19 בערך), שהאמינו שאנחנו מתקדמים יותר ויותר, האייק יגיד משהו כמו; אולי זה נכון, אבל אנחנו "לא יכולים" על העולם החברתי ו"לא יכולים" על הציוויליזציה.

    הם גדולים עלינו! מורכבים מדי!

     

    למה הוא מתכוון? לא היה מהנדס אחד, הוא אומר, שתכנן את הציוויליזציה. זה בלתי אפשרי. גם בן גוריון, שיש שיכנו אותו "אדריכל המדינה", לא בנה הכל לבד, ולא בנה הכל טוב, ולא צפה את העתיד ובוודאי שלא כל מה שתכנן קרה, ולא כל מה שחשב שהוא נכון, היה נכון.

     

    אדם אחד לא יכול באמת לתכנן מערכת חברתית. וגם לא אלף. וגם לא מיליון. זה גדול עלינו. יש כל כך הרבה פרמטרים וכל כך הרבה גורמים לא צפויים, וכל כך הרבה מידע חסר. והבורות הזו לא עומדת להשתנות.

     

    אני למשל, גם אם אלמד עכשיו את תורת הרשתות ואקדיש את חיי לכלכלה ביולוגית, אתקל תמיד בנושאים חדשים ובבעיות חדשות שלא חשבתי עליהן. לא אצליח להביא את "הפתרון האופטימלי למצב".

     

    העולם החברתי שלנו מזכיר את מזג האוויר. כל כך הרבה גורמים משפיעים עליו. בטח אי אפשר לתכנן אותו. והנה, אנחנו רואים כבר ביקורת של האייק על אנשי השמאל הכלכלי והפוליטי. האנשים האלה, כך האייק, חושבים שהם יודעים בדיוק מה נכון.

     

    האנשים האלה, למשל המרקסיסטים, חושבים שהם גילו כללים שבאמצעותם הם יבנו מציאות טובה יותר. אבל זה לא יילך להם. העולם גדול עליהם. "זה לא כוחות", כמו שילדים אומרים. וגם לפקידי הממשלה שקובעים כללים של ניהול כלכלי זה לא יילך. השוק גדול עליהם. והנה, לכן האייק הולך לכיוון של שוק חופשי ומתנגד לשוק מנוהל. נמשיך בשבוע הבא.

     

    ד"ר אושי שהם-קראוס, פילוסוף של הכלכלה, מלמד בבית הספר לכלכלה של המכללה למינהל ובחוג לתקשורת במכללת ספיר ומעביר הרצאות לקבוצות ולחברות . אפשר גם להאזין לתכנית הרדיו השבועית שלו "קצה הקרחון על חברה וכלכלה" המשודרת בימי ד' לאחר חדשות 12 ברשת א', השבוע התארחה שם NEO.COM - אנרכיסטית, מתקנת עולם וחובבת HTML

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "השוק החופשי שולט בזכות הבורות שלנו"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אבישג שאר-ישוב
    שוק תלפיות בחיפה. בואו נתנהל בעצמנו
    צילום: אבישג שאר-ישוב
    צילום: Getty Images Imagebank
    פרידריך אוגוסט פון האייק
    צילום: Getty Images Imagebank
    צילום: חן אלוני
    אושי שהם-קראוס
    צילום: חן אלוני
    מומלצים