הראש נפל: מהפך בגבעתיים, שדרות וחדרה

בגבעתיים, רעננה, שדרות, חדרה, סביון ובעוד כמה יישובים הודחו הלילה (יום ד') ראשי הערים המכהנים בעקבות תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות. בגבעתיים ניצח רן קוניק את ראש העיר המכהן ראובן בן שחר בפער של כמה אחוזים. בשדרות ניצח אלון דוידי את ראש העיר המכהן דוד בוסקילה.

"זו הרגשה נהדרת, תושבי גבעתיים הביעו בי אמון בצורה חד משמעית ואמרו שהם רוצים בהנהגתי בחמש השנים הקרובות", אמר קוניק עם היוודע ניצחונו. "ידענו והאמנו שננצח אבל לא בכזה פער. אני שמח בשביל הפעילים. נכון, לא פשוט לנצח ראש עיר, אבל אם יש ראש עיר לא טוב שעשה הרבה טעויות ויש אלטרנטיבה - אז הציבור בסוף הולך ומחליף אותו".

אורלי ניב, מספר 3 ברשימתו של קוניק, אמרה: "ההרגשה מצוינת. הניצחון היה צפוי, עשינו עבודת חריש אדירה בעיר. רן נפגש עם מרבית תושבי העיר, אנשים מבינים שיש פה משהו צעיר, חדש ורענן, וזה מה שהעיר צריכה". לירון כרמל, פעיל במטה, אמר: "עבדנו קשה במשך שמונה חודשים יום וליל, צעירים לצד מבוגרים, וזה הצליח". בבית ראשונים ברחוב גורדון בגבעתיים התאספו פעילים ותומכים של קוניק והריעו לו.

מהפך דרמטי לא פחות התרחש הלילה בשדרות. שורשי המהפך הזה נעוצים 15 שנים אחורה, עת הגיעו כמה משפחות מהזרם הדתי-לאומי לשדרות, והקימו את הגרעין התורני "אפיקים בנגב" כדי לחזק את העיר. אחד מחברי הגרעין היה אלון דוידי, שהגיע מבאר-שבע, שהלילה הפך לראש העיר.

רן קוניק, ראש העיר הנבחר של גבעתיים(צילום: בראל אפרים)

כשהגיע איש לא הכיר אותו, והוא - לא הכיר כלל את שדרות. הגרעין החל להתבסס אט-אט, ועוד ועוד משפחות הצטרפו. כיום הוא מונה כאלף איש. כמה שנים אחר-כך החלה שדרות לספוג ירי קבוע של רקטות קסאם והפכה לסמל האיום מרצועת עזה. בשנת 2007 לקח דוידי יוזמה, והקים אוהל מחאה מול ביתו של שר הביטחון דאז, עמיר פרץ. "נעים מאוד, אני אלון דוידי ומעכשיו אני שובת רעב עד ששר הביטחון ינקוט צעד שיביא שקט לעיר", אמר אז.

איש לא הבין מהיכן נחת שובת הרעב הזה, שלא נולד בשדרות, אין לו משפחה בעיר ובקושי חברים הוא יכול למצוא בה. עם הזמן הקים דוידי את מטה המאבק למען שדרות, והוביל שורה של מחאות יחד עם חבריו מהגרעין, כשברקע הקסאמים שורקים באוויר. לכולם היה ברור שדוידי מבסס את מעמדו הפוליטי ושבכוונתו להתמודד בעתיד על ראשות העיר. הוא לא הכחיש זאת מעולם, אבל דבר אחד עמד לו לרועץ: הוא אינו בן העיר. למעשה, ניצחונו בבחירות הלילה הופך אותו לראש העיר הראשון בהיסטוריה של שדרות שאינו בן העיר, שאין לו משפחה ענפה בה, ושאין לו גב של חברים מילדות שהכשיר את הגעתו לכיסא הרם ביותר בעירייה.

(צילום: אוהד צויגנברג, ראובן שוורץ, חגי אהרון)

ראש העיר היוצא של שדרות דוד בוסקילה ביום הבחירות(צילום: הרצל יוסף)

דוידי ניצח בלי "חמולות". הבחירות בשדרות(צילום: הרצל יוסף)

ידוע כי בערים קטנות, יש בידי "החמולות" המשפחתיות להשפיע על תוצאות הבחירות ובכלל על סדר היום בעיר. דוידי הוא דוגמה הפוכה לגמרי: הוא עשה הכול לבד ועם הזמן זכה להכרה. בבחירות הקודמות ב-2008 הוא הפסיד לבוסקילה אבל לא אמר נואש. השינויים שעברו על העיר בשנים האחרונות והחרפת המצב הכלכלי בה גרמו להפניית החצים לעבר ראש העיר בוסקילה, ואתמול הוא כנראה גם שילם את המחיר

על כך.

דוידי זכה לאחרונה לתמיכת הליכוד ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט. הוא נהנה מתקציב גדול, חברים מהגרעין שהתייצבו מאחוריו ולא מעט בוחרים שהוגדרו "מאוכזבי בוסקילה". בעזרת כל אלה - הוא כבש את כיסא ראש העיר. "כעת אני מתחיל להרגיש את כובד האחריות על כתפיי", אמר.

מלבד גבעתיים ושדרות, הסתמן הלילה מהפך גם ברעננה, שם ניצח ראש העיר לשעבר זאב בילסקי את ראש העיר שהחליף אותו נחום חופרי. בילסקי חוזר לתפקיד אחרי שנים שבהן כיהן כחבר כנסת מטעם קדימה וכיו"ר הסוכנות היהודית. כמו כן, בקריית אונו הדיח ישראל גל את ראש העיר המכהן

 יוסי נשרי, עם 55.34% מהקולות לעומת 38.23% לנשרי.

מהפך נוסף התרחש בעיר חדרה, לאחר שתת-אלוף צביקה גנדלמן זכה לתמיכה של 40.4% מהבוחרים לעומת תמיכה של 36.7% שקיבל ראש העיר המודח חיים אביטן. גנדלמן אמר במשדר המיוחד של אולפן ynet כי הוא האמין שייבחר. לדבריו, "זה לא סוד שהעיר שלנו עברה הרבה זעזועים בכל מה שקשור למנהל תקין ומי שניהל אותו בסביבתו. הניצחון שלי על חיים אביטן הוא ניצחון של דרך".

גם באשקלון חל מהפך לאחר שבני וקנין הפסיד לאיתמר שמעוני.

גם בנשר בחר הציבור במהפך. ראש העיר ב-25 השנים האחרונות דוד עמר קיבל 27.1% תמיכה והובס על ידי אברהם בינמו שזכה ב-40.6% מהקולות. הפסד נוסף רשמה ראש מועצת מצפה רמון פלורה שושן שקיבלה 32.5% בלבד מהקולות. מי שיחליף אותה הוא רוני מרום שזכה לתמיכה של 63.3%.