בלילה שבין שבת לראשון: חוזרים לשעון חורף

עוברים לשעון חורף: שעון הקיץ יסתיים במוצאי שבת הקרובה. בשעה 02:00 בלילה בין יום שבת לראשון, יוזזו מחוגי השעון שעה אחת לאחור והשעה תהיה 1:00. שעון החורף ייצא לדרך וכולנו נרוויח שעת שינה.

על פי החוק החדש שאושר בחקיקת בזק במושב הכנסת הקודם, שעון הקיץ הבא יחל ב-28 במרס 2014. 

עדכוני חדשות נוספים ב-ynet:

הודו: אנסו בת 13 ושרפו אותה בחיים

חשד ל"פגע וברח" בראשל"צ: אופנוען נהרג

לשינוי בתאריך חילופי השעון היו ביטויים מורכבים בפועל. בתחילת ספטמבר הופתעו אזרחים רבים לגלות כי השעה במכשירי הטלפון הסלולריים שלהם אינה מעודכנת. זאת מכיוון שמערכות ההפעלה עדיין היו מסונכרנות לפי המועד הקודם של הזזת המחוגים. התקלה חזרה על עצמה גם בחודש שלאחר מכן, כשמכשירי טלפון ניידים, מחשבים וטאבלטים שוב עודכנו אוטומטית - אצל מי שלא העביר את השעון להגדרות "שעון אתונה". הסיבה לתקלה הייתה ש-6 באוקטובר היה המועד שעליו החליטה הכנסת כמעבר לשעון החורף החדש - מועד שמאוחר יותר נדחה ל-27 באוקטובר.

ייתכן שהמעבר לשעון החורף יעורר שוב בעיות בתיאום הזמנים של המכשירים הסלולריים. מדוברות "פלאפון" נמסר כי גם יוון תעבור לשעון חורף ב-27 באוקטובר, אך שלא כמו בישראל, תושביה יתבקשו לעשות כן בשעה 04:00. לכן צפוי פער של שעתיים במועד המעבר לשעון חורף בין השעון בטאבלט או בסלולר לבין מועד המעבר בישראל. "לפיכך, עדיף שלא להסתמך באותו יום על השעון המעורר במכשירים", הזהירו בחברה, והמליצו: "עם המעבר לשעון חורף יש להחזיר את ההגדרות בשעון למצב אוטומטי. אם השעון במכשיר לא יתעדכן עד השעה 06:00 בבוקר, יש לבצע בו כיבוי והדלקה".

שר הפנים גדעון סער הודיע בחודש מאי כי אימץ את המסקנות העיקריות של הוועדה לבחינת הסדרי שעון הקיץ שהקים. הוא בישר אז: "בפעם הראשונה בתולדות המדינה נגיע ליותר מ-200 ימים שבהם מונהג שעון קיץ. תהיה לכך השפעה ישירה על כל אחד מאיתנו וביטוי חיובי בתחום הכלכלה, המסחר, הפנאי, החיסכון באנרגיה, הבריאות והבטיחות בדרכים".

לפי הערכות הוועדה, הארכת שעון הקיץ החדש אמורה הייתה להביא לחיסכון של 300 מיליון שקל למשק. אורכו הממוצע יעמוד על 211 ימים בדומה למודל שנהוג במדינות אירופה. על פי המלצת הוועדה, שעון הקיץ יפעל מיום שישי שלפני יום ראשון האחרון בחודש מרס בשעה 02:00 ועד יום ראשון האחרון בחודש אוקטובר. בכך הוארך תוקפו בשלושה שבועות.  

הוועדה בראשות שמואל אבוהב הסתמכה על כ-60 מחקרים בעולם ו-50 ניירות עמדה שהוגשו לה על ידי הציבור. בנוסף ערכה הוועדה התייעצויות עם מומחים, נציגי ציבור ואנשי דת.