שתף קטע נבחר

דו"ח: הקשישים בישראל - העניים במערב

לפני תשלומי המס והקצבאות, הקשישים במצב מצוין בהשוואה בינלאומית. אבל אחרי - המצב מתהפך לחלוטין. לפי דו"ח של מרכז טאוב, חמישית מהקשישים בישראל חיים מתחת לקו העוני, פי שבעה ממרבית מדינות העולם המפותח

מותה של מדינת הרווחה הישראלית: שיעורי העוני בקרב קשישים בישראל הם הגבוהים ביותר בעולם המפותח בהפרש עצום ממרבית המדינות. כך עולה ממחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל שמתפרסם הבוקר (יום ג').

 

עוד כתבות בערוץ החדשות:

בדרך לשחרור המחבלים: "המו"מ התקדם?"

אובמה: הציתותים נועדו להגן על ארה"ב

"הפתרון בסוריה - בחירות בפיקוח בינ"ל"

 

מהמחקר שערכו מנכ"ל המרכז, פרופ' דן בן דוד, וחוקר המרכז, חיים בלייך, עולה כי 21% מהקשישים בישראל נמצאים מתחת לקו העוני לפי הכנסתם הפנויה, קרי אחרי תשלומי רווחה (קצבאות הביטוח הלאומי) ומסים.

 

מדובר בשיעור העוני הגבוה ביותר בעולם המפותח לפי הכנסות פנויות ביחס לחציון בעולם המפותח שעומד על 3.5%. הנתון הלא-מחמיא, בלשון המעטה, מדאיג עוד יותר בשל העובדה ששיעור בני ה-65 ויותר בישראל הוא הנמוך מבין מדינות ה-OECD.

 

עורכי המחקר, שבחנו את הנתונים מאמצע העשור הקודם (האחרונים שבהם ניתן לערוך השוואה במדדים בינלאומיים), מצביעים על עיוות נוסף וחמור אולי בהרבה: 50.2% מהקשישים נמצאים מתחת לקו העוני לפי הכנסתם הכלכלית, קרי לפני תשלומי רווחה ומסים. זהו שיעור העוני הנמוך ביותר בעולם המפותח לפי הכנסות כלכליות, בדומה למצב בקנדה. מאז, המצב לא השתנה, אומרים החוקרים.

 

הם מציינים כי "אף על פי שמדיניות הרווחה והפנסיה מכוונות לעידוד עצמאות כלכלית של גילאים מבוגרים, הן אינן יעילות בצמצום האי-שוויון בקרב קשישים ביחס לעולם המפותח".

 

מחצית מהקשישים בישראל היו חיים מתחת לקו העוני אילו היו תלויים רק בהכנסתם הכלכלית, ואילו ב-15 מתוך 21 מדינות אחרות היו יותר מ-75% מאוכלוסיית הקשישים חיים מתחת לקו העוני ללא התערבות ממשלתית. המשמעות היא שחלק קטן יותר מהקשישים בישראל היה חי מתחת לקו העוני ללא התערבות של רשת הביטחון החברתית.

 

פרופ' בן דוד מסביר כי פעילות הממשלה לטיפול בקשישים היא שהביאה למצב זה: "נושא העוני בקרב בני 65 ויותר, שנחשב לגיל הפרישה במרבית הארצות, הוא ככל הנראה הדוגמה הבולטת ביותר לחוסר היעילות של מערכות המס והרווחה בישראל בצמצום העוני", כך בן דוד.

 

לדבריו, "במובן מסוים, בעיית העוני בקרב הקשישים בישראל חמורה הרבה פחות משאר העולם, אך לאחר שהממשלות השונות נוקטות פעולות כדי לשפר את מצב הקשישים, המצב מתהפך ואנו עולים לראש הטבלה בעולם המערבי".

 

בעולם המפותח פועלים ביעילות לטובת הקשישים

במחקר "דו"ח מצב המדינה 2013" שיפרסם בקרוב מרכז טאוב התגלה שאף על פי שאוכלוסיית הקשישים במדינות האחרות גדולות ביחס לישראל, הסיוע המוענק לקשישים בהן יעיל הרבה יותר וההבדלים בינן ובין ישראל בכל הנוגע לצמצום העוני בקרב קשישים עצומים.

 

בן דוד ובלייך מצאו שמדיניות הרווחה והמיסוי מבטלת כמעט לחלוטין את העוני בקרב קשישים ב-12 מתוך 22 המדינות שנבדקו ומצליחה להביא להפחתות של 95% ויותר בשיעור העוני במעבר בין הכנסות כלכליות להכנסות פנימיות.

 

החוקרים מצאו שמלבד ארה"ב וישראל, 20 מדינות מצליחות לצמצם את שיעורי העוני בקרב הקשישים ב-80% לפחות. לשם ההשוואה, מציגים החוקרים את המדיניות בארה"ב שהביאה להפחתת העוני בקרב קשישים ב-68%. ישראל, לעומת זאת, ששיעור הקשישים באוכלוסייה שלה הוא הקטן ביותר, הפחיתה את שיעור העוני ב-59% בלבד.

 

ליאורה בוורס, חוקרת במרכז טאוב, מצאה גם כי העברות ציבוריות במדינות ה-OECD תורמות 61% מההכנסה של קשישים ואפילו יותר בחלק ממדינות אירופה, אך פחות מ-50% מההכנסה של קשישים בישראל.

 

"התוצאות העגומות - בגלל פוליטיקה"

פרופ' בן דוד טוען כי לפוליטיקה המקומית יש תפקיד כפול ביצירת תוצאות אלו. "חלקם של הקשישים מתוך כלל אוכלוסיית העניים בארצות המפותחות האחרות גבוה באופן ניכר מאשר בישראל. לכן, כשמדינות אלו מוציאות אל הפועל תוכניות רווחה המיועדות לצמצם את שיעורי העוני הארציים במונחי הכנסות פנויות, אין זה מפתיע שהן נוטות להתמקד בצמצום העוני בקרב קשישים", מסביר בן דוד ומוסיף כי הסיבה לכך היא ש"במדינות אלו הן זוכות להשפעה גדולה יותר לכל דולר או אירו".

 

ההיבט השני של הממד הפוליטי, מדגיש בן דוד, הוא שהנתונים הדמוגרפיים של הקשישים בישראל "משחקים לרעתם". "אוכלוסיות הקשישים בארצות אחרות מהוות חלק גדול יותר מבעלי זכות הבחירה. הן מצליחות לנתב כוח פוליטי לכיוון מדיניות רווחה המבטלת כמעט את העוני בקרב הקשישים במרבית המדינות".

 

כפי שמציינים בן דוד ובלייך, לקשישים בישראל הייתה תקופה קצרה שהתאפיינה בהשפעה פוליטית מוגברת בתקופה שבין עלייתה לנפילתה של מפלגת הגמלאים, אולם היא הייתה מוגבלת למדי.

 

לסיכום מציין בן דוד כי רשת הביטחון החברתית בישראל, שמטרתה לחלק מחדש את המשאבים בעזרת תשלומי רווחה ומסים, אפקטיבית הרבה פחות מהרשתות בארצות מפותחות אחרות בכל הנוגע לצמצום העוני והאי-שוויון בהכנסות פנויות. "זוהי בעיה חמורה באופן כללי בישראל, אך חומרתה בולטת במיוחד בקרב קשישים", מזהיר מנכ"ל מרכז טאוב.

 

"שיעור העוני בהכנסות כלכליות בקרב בני 65 ומעלה בישראל הוא אחד מהנמוכים בעולם המפותח והוא עוד הולך ופוחת. עם זאת, שיעור העוני בהכנסות פנויות בקבוצת הגיל הזו הוא הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות וזה עוד בהפרש ניכר מיתר המדינות", מסביר בן דוד.

 

"מרבית האוכלוסייה הזו עברה את הגיל שבו הם יכולים לעבוד", מדגיש פרופ' בן דוד. "הם תלויים לחלוטין במערכת שתשמור אותם מעל קו העוני. המערכת הזו בישראל אכזבה אותם יותר מכל מדינה אחרת".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים