נערות מסרסרות ילדות בשביל בלקברי וסמים

צ'ימוי לוקחת שאיפה ארוכה מסיגריית "דאנהיל" הדקה שלה עד שלחייה מאיימות להתפוצץ ועשן מתפרץ מפיה. מראה "הבחורה הקשוחה" שלה מעיד שהיא נמצאת בשנות ה-30 לחייה, אך היא בעצם בת 17. קעקועים של מלאך צבעוני ופרפרים מכסים את עורה והיא לובשת חולצת טי-שירט שחורה שעליה הדפס של גולגולת גדולה. צ'ימוי, על פי הגדרתה והגדרת בנות אחרות ועובדות סוציאליות, היא סרסורית.

היא נכנסה לעסקי הזנות כשהייתה בת 14. אחותו של חבר שלה שאלה אותה אם היא מוכנה למכור את גופה תמורת מין, אך במקום להסכים לכך היא גייסה חברה שלה שתעשה זאת במקומה. לאחר מכן הקימה עסק סירסור שגדל והתפתח וכולל כעת מכונית, בית וכ-30 בנות עובדות שמרוויחות עד 3,000 דולרים בחודש, הון קטן במדינה ענייה כמו אינדונזיה. "הכסף היה גדול מכדי שאמנע ממנו", היא אומרת. "הייתי גאה מאוד בכך שהרווחתי לבד כסף".

עוד חדשות בעולם:

הושמדו כל מתקני ייצור הנשק הכימי בסוריה

בקולנוע בברזיל: בכי תינוק מתקבל בברכה

החייל והמתורגמן האפגני התאחדו בארה"ב

לפני שנתיים באינדונזיה לא היו כלל דיווחים על נערים-סרסורים כמו צ'ימוי המשמשת כבוס ללא כל מבוגרים שמפעילים את העסק. אך הנציבות העולמית להגנת ילדים יודעת על 21 בנות בנות 14 עד 16 שנתפסו עובדות כ"מאמיס" בשנה האחרונה וייתכן שיש עוד. וזה קל מתמיד. ילדים יכולים להשתמש בהודעות טקסט וברשתות חברתיות כדי לרשום לקוחות מבלי לעמוד בפינה חשוכה עם מיני ועקבים. "מה שמבחיל זה שאנחנו רואים ילדות בנות 11 ו-12 עוסקות בזה", אומרת לאונרדה קלינג, נציגת הארגון ההתנדבותי "טרה דה הומס" (אדמת בני האדם) שבסיסו בהולנד, שעובדת בג'קרטה ועוסקת בסוגיות של סחר בילדים. "את רואה את זה וחושבת, כל העתיד של הילד ירד לטמיון".

ציור על קיר בית המשמש את העובדות של צ'ימוי(צילום: AP)

סחר בבני אדם ותיירות מין הם עסקים נרחבים בארכיפלג בן 240 מיליון התושבים, "הודות" לשחיתות המשתוללת במדינה, לאכיפת החוק החלשה ולמחסור בדיווחים על מקרים בשל מבוכת המשפחות וחוסר האמון במערכת. ארגון העבודה הבינלאומי של האו"ם מעריך כי בין 40 ל-70 אלף ילדים הופכים לקורבנות של ניצול מיני באינדונזיה מדי שנה. בדרך כלל אנשים מבוגרים הם הגורם העיקרי לכך, אך עוני וצרכנות מוגברת ממלאים תפקיד גדול גם הם. מעמד הביניים במדינה הופך לאובססיבי לגאדג'טים, בגדי מעצבים ומכוניות פאר.

40 עד 70 אלף ילדים הופכים קורבן לניצול מיני בשנה במדינה. צ'ימוי(צילום: AP)

עוני וצרכנות מוגברת הם שני גורמים לדרדור הילדים לזנות(צילום: AP)

סמארטפון הוא זה שדחף את דאוס לזנות בגיל 14. הבן של עובד מפעל ומוכרת בדוכן אוכל, החל פתאום להרוויח בין 400 ל-500 דולרים בחודש עבור קיום יחסי מין באופן קבוע עם שלוש נשים בשנות ה-30 או ה-40 לחייהן. "לא רציתי לעשות את זה אבל הייתי חייב להשיג בלקברי", אמר. הרשתות החברתיות באינדונזיה פועלות במלוא המרץ והיא אחת הגדולות בעולם בכמות המשתמשים בפייסבוק ובטוויטר. "אם אין לך בלקברי, אתה כלום, והחברים שלך מתעלמים ממך".

אך הגורם העיקרי אינו כסף. גם בעיות בבית, בהן הזנחה והתעללות, כך אומר מנהל פרויקט "יאסן בטרה", ארגון ללא כוונות סחר שעוזר לילדים הסובלים מהתעללות מינית, פייסל קקראבואנה. נערות רבות מגיעות לרחוב ומתחברות לנערות אחרות שסובלות מאותו המצב. לפעמים הן חוברות יחד ומשכירות חדר קטן או דירה ואחת מהן משמשת כסרסורית שלהן.

הסרסורית היא בדרך כלל זו עם רקע עשיר בעסק. הבנות האחרות משלמות לה במזומן, אלכוהול וכסף או תורמות לשכר הדירה ולציוד בה. במקרים אחרים לא נאסף אף כסף מהסרסורים, חלקם ממשיכים להיתמך על ידי הוריהם האמידים. "הן מחפשות את מה שהמשפחה שלהן לא מעניקה להן - תשומת לב", הסביר קקראבואנה. "הן בונות משפחות גדולות משלהן". 

(צילום: AP)

צ'ימוי הייתה בת יחידה שגרה לבד עם אמה. היא סיפרה שאביה אף פעם לא היה בבית, אלא נסע תמיד לטפל בארבע הנשים הנוספות שלו. תופעת הפוליגמיה שכיחה בקרב הרוב המוסלמי במדינה. היא משחזרת, עם חיוך גאה על פניה, שפעם הייתה בין הילדים המצטיינים בכיתה עם אהבה לעסקים ולבישול. פעם אחת, היא אף פתחה חנות ומכרה בה קרקרים חריפים מסורתיים. 

בכיתה ו' היא החלה לבלות עם צעירים מבוגרים ממנה. היא הייתה שותה אלכוהול ומשתמשת בסמים כבר בכיתה ט', אז היא גם נשרה מבית הספר כדי לנהל במשרה מלאה את עסק הזנות שלה. היא נכנסה להריון וילדה את בתה בגיל 15. התינוק השני הגיע שנה אחר כך.

צ'ימוי עבדה בברי קריוקי, לעתים מכרה את עצמה ואספה מאגר של לקוחות. כסף החל לזרום וכך גם הסמים, והיא התמכרה לקריסטל מת', המכונה במדינה "שאבו שאבו". תחילה היו לה שלוש בנות שעבדו עבורה, אחר כך נוספו עוד. רובן בנות 14 עד 17, אך חלק בשנות ה-20 לחייהן. כולן חיכו לקריאה ממנה כדי לפגוש לקוחות מקומיים או זרים בעיר התיירות, בנדונג.

(צילום: AP)

כיום צ'ימוי יושבת על הרצפה בחדר הקטן שלה שמסוגל להכיל רק מיטה זוגית. זה הבית שלה מאז שהפסידה כמעט את כל רכושה בגלל התמכרותה למת'. עכשיו היא אומרת שהיא הפסיקה עם הסמים ושהיא רוצה להפסיק לסרסר גם. היא עובדת עם הארגון "יאסן בטרה" בשנתיים האחרונות וטוענת שהם נתנו לה את התמיכה שהיא הזדקקה לה.

אך היא עדיין מפעילה עסק של חמש בנות שגם הן חברות בתוכנית הגמילה של הארגון. הן מנסות להפסיק, אבל כשאין כסף, הן פונות לצ'ימוי שתארגן להן קליינטים.