לצאת איתך? רק אם יצא לי מזה משהו
ארין יוצאת מדי לילה עם גבר אחר, כשמטרה אחת עומדת לפניה: לאכול בכמה שיותר מסעדות ולא לשלם שקל אחד מכספה. רוברט לא מחפש מימון למסעדות יוקרה, הוא מחפש אישה שתממן את חייו באופן כללי. האם הרווקים של היום הפכו את הרומנטיקה לעסקה כלכלית יבשה?
לאחרונה מספר הולך וגובר של נשים מוציאות בסוף הדייט את הארנק מהתיק ושולחות את היד אל החשבון. בתגובה, מספר הולך וגובר של גברים מתרצים ואומרים "אז חצי-חצי?" ומתפלאים למה היחסים נגמרו אחרי הדייט הראשון. כי למרות שנשים לא צריכות שישלמו עליהן, הן עדיין צריכות להרגיש מחוזרות. אבל יש גם כאלה שתופסים דייט או מערכת יחסים כעסקה כלכלית נטו, ולא איכפת להם עם מי הם יוצאים כל עוד הוא משלם את החשבון.
עוד בנושא:
כך תגרום לה להתאהב בך לפני שיגיע החשבון
בלי פוזות ובלי אינסטגרם: טיפים לדייט ראשון
החלום שלי? לאכול ושאתה תשלם
הכירו את ארין וות'רספון, בחורה קנדית בת 23, שמתגאה בכך שהיא יוצאת מידי ערב עם גבר אחר כדי שייקח אותה למסעדות יקרות על חשבונו. אמנם לא פשפשתי במגירת הלבנים של הגברת, אבל אני די משוכנעת שהיא לא שורפת חזיות. או מילים אחרות: פמיניסטית - היא לא.
בבלוג שלה היא כותבת: "יש לי פנים יפות וטעם יקר באוכל. לפעמים קשה לקבל את מה שאנחנו רוצים בחיים, בגלל זה החלטתי לתת למישהו אחר לממן את החלומות שלי. החלום שלי? לאכול במסעדות טובות מבלי שהדבר יעלה לי אגורה".
כדי להגשים את חלומה היא נרשמה למספר אתרי הכרויות בהם היא מכירה גברים שרובם אינם אטרקטיביים, ומשכנעת אותם לקחת אותה לדייט במסעדה יקרה. את החוויות הגסטרונומיות והרומנטיות מתעדת ארין בבלוג שלה בפרוטרוט, תוך כדי שהיא צוחקת על מראם החיצוני של הגברים איתם היא יוצאת או על ניסיונותיהם הפתטיים לנשק אותה.
מאחר ש"כל כלבה בא יומה", גם ארין זכתה לאכול את הדייסה שבישלה (או בעצם, שבישל השף במסעדת 3 כוכבי מישלן), כאשר בחור שקרא את הבלוג שלה החליט ללמד אותה לקח, לצאת איתה לדייט ולברוח כשיגיע החשבון.
בסופו של דבר הוא התוודה וביקש ממנה לשלם רק את חלקה היחסי בחשבון, אך את העונש שלה היא בהחלט קיבלה - מדובר היה בבחור היחיד שבאמת מצא חן בעיניה.
דרושה אישה עשירה
בניגוד למיתוס שרק נשים מחפשות גברים שיממנו אותן, מסתבר שגם המצב ההפוך מתקיים. הכירו את רוברט דרלינג, גבר מובטל בן 58 מניו ג'רסי. רוברט, בניגוד לארין, אינו מחפש אישה שתממן לו ארוחה. הוא מחפש אישה שתממן לו את כל הארוחות ובעצם שתממן לו את הכל. למה לא.
פעמיים בשבוע, מזה 12 שנים, נוסע רוברט למנהטן ונעמד ברחוב עם שלט שעליו כתוב "מחפש אישה עשירה שתהיה אשתי. גם נשים שאינן עדיין עשירות, אך מאד אמידות, יישקלו". בכתבה איתו הגדיר רוברט את הרף שממנו ומעלה יסכים לשקול מועמדות, כהון התחלתי של 750 אלף דולר. יתכן שהדבר אותו כדאי לו לשקול הוא אימוץ טקטיקה מעט פחות ישירה, כי כמו עם ארין, הדייט היחיד שהשיג בעזרת השלט הזה היה עם אישה שקיוותה שיתחתן באופן פיקטיבי עם חברתה לצורך קבלת גרין קארד.
תן וקח? תן ואקח!
קשה להאשים רק את הגישה הבוטה בכישלון לו זוכה רוברט מזה 12 שנים. כל בר דעת יכול לצטט מחקרים סוציו-ביולוגיים הקובעים כי גברים נמשכים לעלומים, ואילו נשים - למעמד חברתי וכלכלי, על אף שיתכן והיה זוכה להצלחה מסויימת בקרב ציבור הקוגריות לו היה צעיר בשלושים שנה. רוברט, בדומה לארין, רואה מערכות יחסים כעסקה כלכלית שבה הוא יוצא ברווח, אך הוא שוכח שבכל עסקה כלכלית יש יחסי גומלין של תן-וקח.
תחת זאת, שניהם נוקטים בגישה של תן-ואקח, מחפשים מה הם יכולים לקבל מהקשר ולא מה יש להם לתת בתמורה. במידה מסויימת, זו בעיה ממנה סובלים רוב בני האדם. אנחנו מחפשים את זה שיאהב אותנו במקום לשכלל את יכולתנו לאהוב בחזרה. דוגמה למערכת יחסים המבוססת על עסקת חליפין של תן-וקח ניתן למצוא באתר הותיק "השתלים החינמיים שלי", שמחבר בין נשים שמעוניינות להגדיל את השדיים שלהן בחינם לבין גברים המוכנים לממן אותן.
בואו ניקח כדור נגד בחילה ונתמקד בעסקה המוצעת באתר, המציגה באופן ברור את היתרונות של כל צד בעסקה: הנשים זוכות בניתוח בחינם, המנתחים זוכים בלקוחות חדשים ומקבלים תשלום מלא עבור עבודתם, ואילו התורמים זוכים "לתקשר עם נשים אטרקטיביות מכל העולם המתחרות על תשומת הלב שלך", ו"לקבל תמונות, קטעי וידאו, הודעות ואסירות תודה ניצחית בתמורה לתרומה".
הדוגמה הזאת אולי מוקצנת, אך היא משקפת את האופן בו מין, תשומת לב ואהבה הפכו זה מכבר למטבע עובר לסוחר בעידן הקפיטליסטי. אם נקלף את המעטפת היפה מעל מערכות היחסים ונוציא לייבוש את הרומנטיקה ממכבסת המילים, הרי שמשפחה, בבסיסה, היא יחידה כלכלית, ולא מן הנמנע שגם מערכות יחסים יתפסו בימינו כעסקה כלכלית לכל דבר ועניין.
בואו להכיר קוראים וקוראות של ערוץ יחסים בפייסבוק שלנו
לפנייה לכתב/ת 
