טרנד: האם אפשר לאמן את המוח?
סודוקו, משחקי זיכרון ודומים להם מתיימרים לעזור לכם לשפר את האינטליגנציה ולהגדיל את ה-IQ. האם זו כתבה שהמילה לא אמורה להיות היחידה בה? אולי
החיים במאה ה-21 מעמיסים לא מעט על המוח האנושי: ריבוי של משימות, אינפורמציה רבה שנמצאת בתקשורת הכתובה והאלקטרונית, מדע מתוחכם ומידע רב שהופך מורכב יותר ויותר. לא בטוח כלל שהמוח האנושי, אשר התפתח במשך מיליוני שנות אבולוציה לחמוק מטורפים וללקט אוכל, בנוי למורכבות שכזו. לכן, אין פלא שהרעיון של שיפור האינטליגנציה ויכולותיו של השכל באמצעות משחקונים פשוטים קוסם לרבים, מהווה מושא למחקר מדעי ואף הפך בשנים האחרונות לתעשייה שמגלגלת מיליוני דולרים בשנה.
טרנד "אימון המוח", הינו אופנה לוהטת במיוחד בעשור האחרון, ונעשה נפוץ עוד יותר בזכות אימוני המוח שמופיע באפליקציות לסמארטפונים ובאתרי האינטרנט שונים. לפי מצדדי תיאוריית אימוני המוח, אשר מגבים את טיעוניהם בשלל מחקרים מדעיים, המוח האנושי הינו "גמיש" במיוחד, וניחן ביכולת "פלסטית" טבעית להשתנות ולהגביר את יכולותיו. דוגמא לכך הינו תהליך שיקום שעוברים פגועי מוח, שמסוגלים באמצעות אימון להחזיר לעצמם כישורים שאבדו, כמו למשל דיבור או כתיבה.
ניכר שאמירות מעין אלו הצליחו לשכנע מספר רב של אנשים, ואימוני המוח הופכים במהרה לתעשייה מצליחה במיוחד. כך למשל חברת Lumosity, אולי חברת אימון המוח המצליחה ביותר הקיימת היום, מדווחת כי היא הגיעה ל-50 מיליון חברים ורווחיה בשנה הקרובים עומדים להסתכם בכ-50 מיליון דולר, כפול מהרווחים של השנה הקודמת. עוד דוגמה: נינטנדו שחררה לפני כעשור את המשחק- Brain Age לקונסולת ה-DS, ומאז הוא הפך לאחד המשחקים הנמכרים ביותר של הקונסולה, ומכר 34 מיליון יחידות.
סך הכל, כיום קיימות כ-200 חברות שונות שמייצרות משחקים לאימון המוח, ורווחיהן הסתכמו בשנה שעברה כמיליארד דולר, וצפויים לגדול לכשישה מיליארד דולר עד 2020. אולם האם המשחקים הללו באמת מגדילים את האינטליגנציה האנושית? או שמא תעשיית משחקי המוח יצרה הייפ מוגזם ושקרי ורק מנצלת את תמימות לקוחותיה?
מחקרים לא מעודדים
בקרב החוקרים אין ויכוח שאימון ממושך במשחק מסוים ישפר את יכולתו של המתאמן באותו משחק. אולם נייר הלקמוס המדעי של משחקי אימוני המוח הינו מורכב יותר: האם הם אכן מסוגלים להגדיל את ה"אינטליגנציה הזורמת" (Fluid Intelligence), כלומר היכולת לפתור בעיות חדשות ללא ידע מקדים? יכולת שכזו מורכבת מיכולות של חשיבה מופשטת , ויסות קשב וריכוז ולמידה של מידע חדש. חברות אימוני המוח טוענות שבנוסף לאמור לעיל, האימונים מסוגלים להגדיל את יכולת הריכוז והזיכרון של המתאמן. אם כן, מה אומרים המחקרים?
במחקר הגדול ביותר שנערך בנושא, השתתפו כ-11 אלף נבדקים, אשר השתתפו ב"מחנה אימונים שכלי" אינטנסיבי מיוחד, במסגרתו הם שיחקו במשחקונים שנועדו לשפר את הזיכרון, יכולת התכנון והחשיבה הלוגית. למרבה ההפתעה, התוצאות הראו כי המשחקים לא הצליחו לשפר יכולות קוגניטיביות אלו, מלבד שיפור נקודתי במשחק הספציפי עליו התאמנו הנבדקים.
במחקר מעודד יותר שנערך במכון ג'ורג'יה לטכנולוגיה, המשתתפים התאמנו בשני סוגים של משחקים: בראשון הציגו להם מספר חפצים והם התבקשו לזכור אותם ואת הסדר בו הם הוצגו. במשחק השני הם התבקשו לזכור את החפצים, אולם עם ביצוע משימות אחרות בין סיבוב משחק אחד למשנהו. קבוצת מתאמנים נוספת היתה קבוצת בקרה, ששיחקה משחקים ויזואליים. המתאמנים שהתנסו בסוג המשחקים השני הראו שיפור מסוים ביכולת הזיכרון לטווח הקצר, אולם איש מהמתאמנים לא הראה שיפור ב"אינטליגנציה זורמת". הפרופסור שערך את המחקר הסיק כי המשחקים יכולים לשפר קמעה את תחום ה-Working Memory, קרי, יכולת הזיכרון לטווח קצר, וכן רת האפשרות לבצע מספר משימות במקביל, אולם לא להגדיל את אינטליגנציית המתאמן ויכולתו לפתור בעיות בהן לא נתקל בעבר.
ניסוי נוסף הראה תוצאות אשר נוגדות מעט את המגמה שלעיל: המחקר נערך בקרב מתאמנים בגילאי 60- 85, אשר שיחקו במשחק וידאו בו התבקשו לנהוג ולזהות סימנים שונים לצד הדרך בו זמנית. לאחר האימון, הנבדקים הראו יכולת טובה יותר במשימה זו מאשר "נהגים" לא מאומנים בני 20. אבל אולי חשוב מכך, גם במבחני זיכרון ותשומת לב שלא קשורים למשימת הנהיגה, המתאמנים הדגימו יכולות טובות יותר מבני ה-20. הדבר מדגים כי אימוני המוח אולי יכולים, במידה מסוימת ומוגבלת, לשפר יכולות קוגניטיביות שלא קשורות לסוג האימון המסוים.
אימון מחשמל
ואולי הדרך לשפר את כישורי המוח והאינטליגנציה היא לא באמצעות אימון אלא באמצעים מלאכותיים? בשנים האחרונה התפתחה טכנולוגיה המכונה TDCS (Transcranial Direct Current Stimulation), אשר מתיימרת לשפר יכולות קוגניטיביות שונות באמצעות זרם חשמלי חלש לאזורים מסוימים במוח. מספר מחקרים שנערכו בתחום הרפואה ושיקום המוח, הראו כי שימוש ב-TDCS מסוגל לגרום לשיפור של הזיכרון, שיקום של פעולות מוטוריות שונות ואפילו שיפור של מצב הרוח. כיום המחקר היישומי של הטכנולוגיה מוגבל לשיקום פגועי מוח, או לאנשים עם הפרעות קוגניטיביות-פסיכולוגיות מורכבות, אולם בעתיד יתכן וניתן יהיה לרתום אותה לשדרוג האינטליגנציה. התחום מעורר עניין רב: כך למשל, רשות המחקר הטכנולוגי האמריקני, DARPA , הודיעה כי היא מקצה 70 מיליון דולר למחקר בתחום הטכניקות ל"המרצת המוח" (DBS-Deep brain stimulation).
החיבור בין טכנולוגיה מתוחכמת למוח האנושי צובר תאוצה, כפי שהיה ניתן לראות בכנס שנערך לא מזמן בישראל. אולם בכל הנוגע לשיפור האינטליגנציה באופן מלאכותי, התחום עדיין בחיתוליו. למרות זאת, מספר יזמים מנסים כבר היום לשווק מוצרים לשימוש פרטי שיכולים לכאורה להמריץ באופן מלאכותי וללא מאמץ את תפקודי המוח, וניכר שתרומתם ואמינותם מפוקפקת לא פחות ממקביליהם בעולם האימון הגופני. כך למשל המוצר Foc.us, אשר מתיימר לבצע "אוברקלוק למוח", מונח שהיה שמור בעיקר לעולם החומרה ומעבדי המחשב בהם גורמים למעבד במהירות גבוהה משנקבעה לו. עד כה נמכרו כ-3,000 יחידות של המוצר, במחיר של 249 דולר, למרות שהוא לא עבר אישור של רשות התרופות האמריקאית.
נסו זאת בעצמכם
מעוניינים להתנסות במשחקי אימון מוח ולדווח לנו אם חל שיפור? אספנו עבורכם כמה מאתרי ואפליקציות האימון הפופולריות ביותר. מי יודע, אולי אחד מכם, לאחר כמה משחקים של ציד ציפורים, התאמת צורות וזכירת פרצופים, יראה שיפור מדהים באינטליגנציה, יאחד בין תורת היחסות למכניקת הקוונטים ויביא לישראל פרס נובל נוסף.
Lumosity הינו אתר אימון המוח הפופולרי ביותר ברשת, ולא בכדי. האתר מכיל עשרות משחקוני אימון מוח שונים, ומאפשר לשחק ברובם ללא תשלום, כאשר מי שמעוניין בכל המשחקים, נדרש לשלם סכום סמלי של מספר דולרים בחודש. המערכת עוקבת אחר ביצועיכם, מדרגת אתכם ביחס למתאמנים אחרים ואף ממליצה על משחקים לפי התחום בו אתם מעוניינים להשתפר. האתר גם מכיל מחקרים רבים שתומכים באימוני מוח כדרך לשיפור האינטליגנציה.
Brain Fitness Pro
אפליקציה זו היא בתשלום, ידידותית למשתמש ומכילה מגוון רב של משחקים. יוצריה טוענים כי היא מאפשרת הגדלה של ה- IQ, לצד שיפור ניכר בזיכרון.
Eidetic Memory Trainer מתמקדות בשיפור הזיכרון בלבד. הן מכילות מספר טכניקות ומשחקונים שמתמקדים הן בשיפור הזיכרון כיכולת עצמאית, והן בזכירה של אלמנטים ספציפיים לבחירתכם, כמו למשל תאריכים חשובים, מספרים, סיסמאות ועוד.
לבסוף, ואולי חשוב ביותר, Critical Thinking University Think-O-Meter, אפליקציה זו מתמקדת בשיפור יכולות החשיבה הביקורתית והספקנות. האפליקציה מציגה מספר סיפורים, ועל המשתמש לנסות ולהפריד בין עובדות, השערות, עיקר ותפל. אולי אחרי מספר אימונים לא תתפתו להאמין לכל מה שמספרים לכם בכתבות באינטרנט.
