דרמה ברמת אביב: גם הצופיות בוגדות

"לא סתם בסדרה 'רמת אביב ג' היו סיפורים של מערכות יחסים טובות וטובות פחות.

גם אצל הצופיות ברמת אביב יש עשרות זוגות שקולגות שלנו ואנחנו עקבנו אחרי הדינמיקה הזוגית שלהם. מי בוגד עם מי, מי מתגרש ואצל מי הנקבה מחליטה לעבור לזכר אחר או מי מגדלת בלי ידיעתה גוזלים של נקבה אחרת", אומר ל-ynet ד"ר שי מרקמן, חוקר בתחום האקולוגיה ההתנהגותית בחלקה לביולוגיה וסביבה באוניברסיטת חיפה בקמפוס מכללת אורנים.

"בתקופה לפני שהנקבה מטילה את הביצים, הזכר צריך לשמור עליה שלא תזדווג עם זכרים זרים כי אחרת הוא יצא 'פראייר' ויגדל צאצאים שאינם שלו. הנחנו שאם הוא יחשוד שבת הזוג שלו בגדה בו בהיעדרו, יהיה לו פחות איכפת אם נקבות זרות יגיעו להטיל את הביצה שלהן בקן של בת הזוג שלו ואף יהיה לו אינטרס  גדול יותר לבגוד איתן"

(צילום: יהודה כץ)

הנקבה בוגדת? הזכר פוזל לאחרות?

המחקר נמשך כשנתיים על ידי איתי ברגר, בוגר לשעבר של החוג לביולוגיה וסביבה באוניברסיטת חיפה בקמפוס מכללת אורנים, שבצע את המחקר במסגרת התואר השני באוניברסיטת ת"א, בהנחיית ד"ר שי מרקמן, פרופ' יוסי לשם ופרופ' יורם יום טוב מאוניברסיטת תל-אביב.

הציפורים נלכדו ברשתות ערפל מיוחדות, סומנו באמצעות טבעות אלומיניום ושלוש טבעות צבעוניות בצירופים שונים כדי שניתן יהיה ליצור קטלוג מעקב אחרי כל זוג צופיות, ולאחר מכן שוחררו לטבע. "נדמה שהצופיות לא נרתעות במיוחד מבני אדם  ולא היינו צריכים טלסקופים גדולים כדי לצפות בהן, אלא פשוט באמצעות משקפת", הוא מספר.

"הצופיות מזדווגות במהירות. כמה שניות בודדות וזה נגמר. בתקופת החיזור כשהנקבות מבייצות, הזכרים מתגודדים ומנסים את מזלם. הזכר, בעל הבית, מנסה לגרש אותם כדי לשמור על הנקבה שלו, אך מה קורה כשהוא נעלם מהמקום? האם הנקבה תבגוד בו? האם הוא יתפתה לבגוד בה עם נקבות אחרות?", תוהה מרקמן.

במודל מתמטי שפיתחו החוקרים ניסו להבין כיצד הזכר יתנהג בהתאם לשיעור הבוגדנות של בת הזוג שלו ומה תהיה הכוונה של נקבה זרה שפולשת לטריטוריה. כך באחד הניסויים לכדו את הזכרים ברשת ערפל מיוחדת והירחקו אותם מהמקום למשך כשעה.

לדברי מרקמן, מדובר בפרק זמן קצר יותר מהזמן שנדרש כדי לסמן, למדוד ולשחרר את לטבע את הציפורים בהליך טיבוע רגיל. "רצינו לראות מה יקרה לזכר שיהיה פחות בטוח באבהות שלו בתקופה בה הנקבה מבייצת והוא לא יכול לשמור עליה. זאת פרוצדורה מקובלת להפחית את הביטחון באבהות של זכרים במינים שונים", הוא מוסיף. "זה כמו שבעל נוסע למילואים או לחו"ל וחושד שאשתו בוגדת בו על סמך חשש או תחושת בטן ולא על סמך עובדות מוצדקות".

(צילום: יהודה כץ)

צאצא של השכן? הזכר לא יתאמץ לגדל הגוזלים

לדברי מרקמן, הם הציבו פוחלצים של נקבות צופיות כדי לראות את תגובת הזכרים. כשהזכרים שבו אל הטריטוריה שלהם עם שנראה כתחושת חוסר ודאות לגבי נאמנות בנות הזוג, הם היו  פחות תוקפניים כלפי נקבות זרות. "אם הנקבה אכן בגדה, אז לזכר כבר לא יהיה איכפת כל כך מהנקבה שאיתו, הסיכוי שהוא יזדווג עם נקבות זרות עולה והוא לא יתאמץ כל כך למנוע מנקבה אחרת להטפיל את הקן שלו בביצה משלה, כיוון שהוא ממילא לא יתאמץ לגדל את הגוזלים".

אחת מתופעות הלוואי של הבגידות היא בקיעה של גוזלים מחוץ למסגרת הזוגית. לדברי מרקמן, החוקרת ד"ר רונית זילברמן מצאה בעבר שב-46 אחוזים מהקינים ברמת אביב ג', יש לפחות גוזל אחד שהוא תוצר של בגידה בין בני הזוג. "זאת בהשוואה לעולם המערבי, שבו בממוצע כעשרה אחוזים מאוכלוסיית הילדים הם כנראה צאצאים של השכן או של גבר אחר", הוא מסכם. "אנחנו לא המצאנו את הגלגל, הרבה פעמים ההתנהגות שלנו יכולה להיות מובנת לאור התנהגותן של הצופיות הקטנות". המודל התיאורטי שפותח על ידי החוקרים יתפרסם בקרוב בכתב העת המדעי "Acta Ethologica".

בואו להכיר את הציפורים שגרות לידכם בחצר ובגינה