גיבור מצרים, אויב "האחים". המלכוד של סיסי
מאז שהדיח בהפיכה צבאית את הנשיא מוחמד מורסי זוכה מפקד הצבא להערצה רבה ברחוב המצרי. אלא שא-סיסי מודע היטב לכוחם של "האחים המוסלמים" וזוכר את ניסיון ההתנקשות בנאצר ואת רצח סאדאת. אז איך הוא ינצח את התנועה האיסלאמית ששואפת לשוב לשלטון בכל מחיר?
ההכרעה על גורלו של נשיא מצרים לשעבר מוחמד מורסי נדחתה ומשפטו ייערך ב-8 בינואר 2014. אחרי שבועות של עליית המתח לשיאים חדשים, הפגנות ענק בכיכרות על בסיס יומי ואיומים לפגוע במוסדות הממשלה בקהיר, כיסוי תקשורתי מסיבי והיערכות ביטחונית חסרת תקדים, הציל בית המשפט את מצרים מהפיצוץ הצפוי ודחה את משפטו של איש "האחים המוסלמים".
"ערבית מדוברת " - טורים אחרונים:
נחמד לאיראן, פוגע במצרים. הטעות של אובמה
איראן משקרת. הקלת הסנקציות תוביל לפצצה
אסד לא ימהר לוותר על "ברירת שמשון" שלו
מברכה לקללה. גורל העלווים תלוי בזה של אסד
העם המצרי נשם לרווחה, אולם פצצת הזמן לא נוטרלה אלא נדחתה. ביום חמישי הקרוב, כאשר יפוג תוקפו של מצב החירום, "האחים המוסלמים" ינצלו זאת לארגן ב-15 לחודש "אינתיפאדת זעם", הפגנה המונית. הממשלה מזדרזת כעת להעביר חוק שיאסור את ההפגנות שמשתקות את המדינה. חוק איסור ההפגנות הוגדר על ידי מתנגדי הממשל הזמני כחוק אנטי-דמוקרטי שמטרתו לחסל את המהפכה. "אני מבין לליבם של 'האחים המוסלמים'" אמר ראש הממשלה הזמני חאזם בבלאווי בראיון לאל-ג'זירה, "הם חשים שהפסידו את הכול ועלולים להיגרר לצעדי ייאוש והתאבדות".
האם באמת מאמינים בבלאווי ומפקד הצבא עבד אל-פתאח א-סיסי כי "האחים המוסלמים" יוותרו אי פעם על הסיכוי לשוב לשלטון אחרי שכבר היה בידם?
בהפיכה הצבאית שבוצעה בסוף יוני נטל גנרל א-סיסי סיכון גדול, אך מחושב. מאז הדחת "האחים המוסלמים" הוא זוכה להערצה רבה ברחוב המצרי. במסעדות מוגשים כריכים מפוארים הנקראים "גנרל סיסי", על שוקולדים מוטבעות פניו והמוני ילדים מצריים נושאים דגלים עם דמותו ומבקשים להצטלם ליד חיילים וטנקים.
אחרי ההפיכה ציירו מטוסי הצבא, במפגן של אהבה לעם, לבבות עשן בשמי הערים. אולם א-סיסי מודע היטב לכך שאין מדובר בחגיגה אלא בראשיתו של מאבק אלים וממושך.
א-סיסי ראה בילדותו את מנהיג מצרים הנערץ עבד א-נאצר מדכא באכזריות רבה את "האחים המוסלמים" וחווה את הניסיון של התנועה האיסלאמית לרצוח אותו. הוא זוכר כי דווקא הנשיא אנואר סאדאת ששחרר מהכלא את הנהגת התנועה והרפה מהדיכוי, נרצח בסופו של דבר על ידי פעיל ג'יהאד. א-סיסי מכיר היטב בכוחם של "האחים המוסלמים" מאחר שהיה ראש המודיעין של צבא מצרים בימי הנשיא המודח הקודם חוסני מובארק. הוא מודע לעובדה כי אין מדובר בארגון, אלא בתנועה המושרשת בחברה המצרית מזה 85 שנה.
צעדי הדיכוי של א-סיסי, כולל אותו טבח באזור מסגד ראבעה אל-עדאוויה, נתמכים על ידי בית המשפט שהוציא את "האחים המוסלמים" מחוץ לחוק. א-סיסי יודע כי התערבות משפטית וחקיקה נגד הפגנות פוגעים בדמוקרטיה ועלולים לפגוע בסיוע האמריקני שמצרים כה זקוקה לו. ארצות הברית שילמה מחיר יקר מאוד לפני כ-70 שנה, כשקבוצות קיצוניות באירופה ניצלו את הדמוקרטיה ועלו באופן חוקי לשלטון. כמו למשטרים האפלים ההם במערב אירופה, גם למפלגות האיסלאמיות כיום אין אג'נדה דמוקרטית כלל וכלל ואין ספק כי אין בכוונתם לאפשר למישהו בעתיד לערער על שלטונם בדרך להשגת מטרתם ויישום האידיאולוגיה שלהם.
הסמל החדש של "האחים המוסלמים" מבטא יותר מכל את האידיאולוגיה שלהם: הנפת ארבע אצבעות על מנת לזכור את השהידים של ראבעה אל-עדאוויה. אולם מלבד הסמל של ראבעה, אותה צדקת ומשוררת ענייה מהעיר בצרה במאה השמינית, המספר 4 הינו מעבר לכל מטרה: להשיב את העולם המוסלמי לימי ארבעת החליפים "ישרי הדרך" שלאחר מותו של הנביא מוחמד הקימו את האימפריה המוסלמית האדירה.
תנועת "האחים המוסלמים" ושאר הארגונים האיסלאמיים המתיימרים לחדש את ימי הזוהר של האיסלאם אינם מייצגים את כלל המוסלמים או את האיסלאם עצמו ואין בהם זכר לאותה סובלנות שהיה למייסד האימפריה עומר בן אל-חטאב. אחת הטענות של מתנגדי "האחים המוסלמים" היא שהם לא עלו בדרך דמוקרטית שהרי המון תומכיהם חסר ההשכלה אינו מאמין כלל באפשרות הבחירה אלא מאמין כי בחירה ב"אחים המוסלמים" היא בחירה בדת האיסלאם נגד שונאי הקוראן והנביא מוחמד.
א-סיסי מבין היטב כי הביקורת של ארה"ב נגדו אינה לטובת "האחים המוסלמים" אלא לטובת הדמוקרטיה וכי ארה"ב תמשיך לתמוך בו כל עוד הסכם השלום עם ישראל לא מופר והמלחמה בטרור בסיני נמשכת. גם להפסקת הסיוע האמריקני יש פתרון זמני. הכעס של סעודיה על הדיאלוג האמריקאי-איראני משחק לטובתו של א-סיסי. הוא מנצל היטב את קשריו כנספח צבאי לשעבר בסעודיה. בניגוד לארה"ב, סעודיה והאמירויות רואות במאבק הצבא המצרי נגד "האחים המוסלמים" צעד חשוב ליציבות במזרח התיכון והבטיחו להעביר למצרים מליארדי דולרים לסייע למשטר בקהיר. ככל שארה"ב "תעניש" את המשטר המצרי, כך יגדל הסיוע הסעודי.
אחד המדדים לסיכויי א-סיסי לנצח את "האחים המוסלמים" הוא התנהלותם של מנהיגי חמאס. אלה כבר הבינו כי מורסי לא ישוב לשלטון וכי אבד להם פטרונם. העיתונות הערבית פרסמה לאחרונה מידע מביך ביותר על ניסיון חמאס לחדש את הקשרים עם איראן שנותקו בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה. איראן מוכנה לחדש את הסיוע הכלכלי לחמאס, אולם בתנאים מחפירים וכמעט בלתי אפשריים. חמאס יצטרך להפנות גב לתנועת האם שלו במצרים ולהתנער מקשריה עם האופוזיציה הסורית. אילו היו חשים שיש סיכוי ל"אחים המוסלמים" לשוב לכס השלטון במצרים, לא היו שוקלים תנאים משפילים מעין אלה.
"האחים המוסלמים" זועמים על ההשוואה שמקיימת התקשורת המצרית בין נציגם, מוחמד מורסי "אלמעזול" (הנשיא המפוטר) לבין חוסני מובארק "אל-מחלוע" (הנשיא המודח). כצפוי, הנשיא לשעבר מורסי סיפק את ההופעה התיאטרלית הצפויה עם פתיחת משפטו, הופיע במדים אזרחיים ולא במדי אסיר וקרא לשופט: "אני הנשיא שלך וסמכותך היא המבוטלת!". האופוזיציה האיסלאמית שואלת: היכן הצדק? כיצד אפשר להשוות בין מובארק המושחת שמכר את הגז של מצרים ל"ציונים", לבין מורסי ה"נקי והישר" שבסך הכול קיים קשרים עם ידידי מצרים בעזה. בעוד הנשיא מובארק הואשם במתן הוראה לירות על מפגינים וזוכה מכל אשמה, ניצב מורסי בין חבל התלייה לבין מאסר עולם.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
