שתף קטע נבחר

המדינה תפצה אזרח שנדרש לבדיקת אבהות

ישראלי יהודי ואשתו אזרחית מולדובה נרשמו במשרד הפנים, ולאחר לידת בנם התבקש האב להוכיח אבהות כדי לרשום את התינוק כבנו. השופט ביקר את רשות האוכלוסין: "פעלה בניגוד לנהליה שלה", וקבע לזוג פיצוי

המדינה תשלם לבני זוג מהצפון הוצאות משפט בסך 10,000 שקל, משום שחייבה את האב בהליך משפטי לקביעת אבהותו שלא לצורך. כך קבע היום (ב') שופט בית המשפט לענייני משפחה בקריות, אריה נאמן. השופט ציין כי על פי הנוהל, המדינה צריכה הייתה ראשית לבקש מבני הזוג להוכיח כי הם חיים כתא משפחתי. רק אם הייתה מתעוררת בעיה בהוכחת הזוגיות, היה מקום לדרוש פנייה לבית המשפט.

 

דיווחים נוספים בחדשות ynet:

קייט מידלטון גנבה את ההצגה בטקס הזיכרון

האם בישראל: "חוששת לחיי בני בפיליפינים"

 

בני הזוג, יהודי-ישראלי ואזרחית מולדובה, הכירו כאשר האישה טיפלה באמו של הגבר במשך קרוב לשנתיים וחצי, עד לפטירת האם. משנת 2010 התגוררו יחד כבני זוג, ובחודש מאי 2012 נרשמו במשרד הפנים כנשואים, לאחר שערכו טקס אזרחי במולדובה. בנם נולד כחצי שנה לאחר מכן.  

 

כמה שבועות לאחר הלידה קיבל האב הודעה מרשות האוכלוסין וההגירה, כי לצורך רישום התינוק כבנו, "יש דרישה להוכחת אבהות באמצעות פסק דין מבית המשפט".

 

השופט ציין בפסק הדין כי על פי נוהל המעמד המחייב במקרים כאלה, יש להליך קביעת מעמדו של התינוק שני שלבים, והראשון שבהם הוא קבלת ראיות אובייקטיביות לגבי קיום תא משפחתי לפני שהאישה נכנסה להיריון. "אם השתכנע הפקיד המוסמך... יעניק לקטין מעמד בישראל בהתאם למעמד האב", מצוין בנוהל.

 

רק במקרים שבהם לא סופקו ראיות מספיקות או שהתעורר חשד ביחס לאמינותן, יידרשו ההורים לפנות לבית המשפט ולהביא פסק דין הקובע את האבהות.

 

במקרה זה, כאמור, דרשה רשות האוכלוסין מההורים לפנות ישירות לבית המשפט וכלל לא ביקשה ראיות לחייהם כזוג. השופט ציין כי הרשות לא פעלה על פי הנוהל שלה עצמה, וגרמה להורים בזבוז זמן וכסף.

 

בתחילת ההליך הורה בית המשפט לרשות לבצע את הבדיקה על סמך מסמכים וראיות שהגישו בני הזוג. הם הציגו מסמכים וראיות, בהם הסכם ממון שחתמו ובו צוין כי הם חיים יחד כבר שנה וחצי, הסכם הנישואין ועוד. רשות האוכלוסין דחתה את המסמכים בטענה כי אינם מספקים, אולם השופט קבע כי הם מספקים די והותר.

 

"לטעמי, הנתבעת לא רק כשלה בתחילת דרך טיפולה בכך שהפנתה את התובעים היישר לבית המשפט בלי לברר אם יש בידיהם ראיות בהתאם לנוהל המעמד, אלא גם כאשר נדרשה בהוראת בית המשפט לבחון את הראיות בידי התובעים, לא פעלה בסבירות ולא שקלה את השיקולים הראויים", קבע השופט נאמן.

 

הוא אף נזף ברשות, שלא פעלה על פי הנחיות בג"ץ בשנת 2011, כשקרא לה לגבש רשימה של ראיות לדוגמה להוכחת החיים המשותפים: "לו הרשות הייתה מגבשת נוהלי ראיות, כל ההליך היה נחסך מהתובעים ומזוגות עתידיים, שלא לכל אחד מהם הכוח והרצון להתמודד עם הרשות, ורבים מהם מעדיפים 'להיכנע' ולבצע בדיקת רקמות הנדרשת, שעלותה אלפי שקלים ולפעמים כמו במקרה דנן היא מיותרת".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
(אילוסטרציה)
צילום: shutterstock
מומלצים