יהונתן גפן: "אני הפכתי שמאלן, אריאל זילבר גידל זקן"
הוא מתעב ציניות, אוהב את הבמה, מאמין בדיאלוג ומתגעגע לימים ב"צוותא". יהונתן גפן מופיע למבוגרים וילדים עם החומרים שכתב לאורך השנים - ובדרך ייארח גם את אריאל זילבר: "שנינו עישנו את אותו חומר בסבנטיז, כנראה שעל כל אחד זה השפיע אחרת". צפו בראיון ובביצוע המיוחד באולפן ynet
כבר יותר משנה שיהונתן גפן מופיע על הבמות ברחבי הארץ עם "האיחוד" - מופע בו הוא מאחד חומרים שכתב לאורך השנים ושהעניק לחלקם התאמה לזמננו, כמו גם עם "איך שיר נולד", המופע לילדים. "אני מאוד נהנה להופיע", הוא מספר באולפן ynet "הקהל תמיד רוצה לראות מישהו עומד על הבמה ומזיע". צפו כאן בראיון ובביצוע המיוחד ל"סיפור של חורף", אותו הוא מבצע בליווי סיון טלמור והקלידנית ורד פיקר - המופיעות איתו על הבמות.
בהופעתו הקרובה שתיערך ב-20 בנובמבר באולם צוותא תל אביב, הוא ייארח את חברו הוותיק אריאל זילבר, ששר לא מעט שירים שכתב לו גפן. למרות התהום האידאולוגית בינהם - הם זוכרים זה לזה חסד נעורים: "אני מאמין בדיאלוג", אומר גפן. אריאל ואני עישנו את אותו חומר בשנות ה-70 - כנראה שעל כל אחד מאיתנו זה השפיע אחרת - אני מהחומר הזה נהייתי שמאלני ליברל ורודף נשים, לאריאל נהיה זקן".
"היה רנסנס בסבנטיז. כל האמנים של אותה תקופה - שלום חנוך, יצחק קלפטר, כוורת, תמוז - זה היה רננס של ארבע שנים - ועד היום זה מתנגן ברדיו ואומר לאנשים יותר מהמון טקסטים נבובים שנכתבים עכשיו".
בהופעותיו מדבר גפן לא מעט גם על הפער בין אז לעכשיו, על הדור שגדל עם מכשירים סלולריים ופייסבוק, ועל גבר בן שישים המוצא עצמו בודד בעולם הווירטואלי - עולם שבו כל מה שיותר וולגרי שורד וכל מה שרומנטי ואקוסטי נדחף הצידה ונעלם. "בהופעה חשוב לא לשעמם, וליצור הזדהות בקהל. כש-500 אנשים בודדים מתכנסים ביחד - הם לכמה רגעים לא לבד".
