שתף קטע נבחר

פלוג: על הממשלה לשאוף ל"צמיחה מכלילה"

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, אמרה בוועידת שוק ההון של "כלכליסט" כי מהמדיניות צריכות ליהנות כל שכבות האוכלוסיה; "לשם צריכה הממשלה לכוון - למען החברה, הלכידות החברתית והחוסן הלאומי שלנו"

"האתגר הגדול ביותר של המשק הוא צמיחה מתמשכת, בת קיימא, שפירותיה יחולקו בצורה שוויונית יותר בין כל חלקי האוכלוסייה", כך אמרה היום (ג') נגידת בנק ישראל הנכנסת, ד"ר קרנית פלוג, בוועידת שוק ההון 2013 של "כלכליסט". מדובר בהופעה הפומבית הראשונה של פלוג מאז הושבעה לתפקיד.

 

פלוג פתחה את דבריה בסקירת מאקרו עולמית. "אני רוצה להתחיל בכמה מילים על הסביבה הגלובלית, שהיא כמובן הסביבה שבה פועל המשק הישראלי. הסביבה הכלכלית שבה אנחנו פועלים היא של משק גלובלי ממותן עם התאוששות מתונה במשק האמריקאי שעדיין מושפע בין היתר מהריסון התקציבי. התאוששות מתונה ושברירית במשק האירופי, השווקים המתעוררים שבתקופת המשבר צמחו מהר וקיזזו את המיתון בשווקים המתעוררים - חלה בהם האטה והיא צפויה להימשך".

 

לדברי פלוג, "מה שמעניין אצלנו הוא הסחר העולמי שגדל בשנה הזאת ובשנה שעברה, בשיעור של 3%, שהוא שיעור יחסית מתון. גם בשנה הבאה צפוי קצב צמיחה מתון יחסית של 5%. האינפלציה בעולם המפותח מתונה. גם בארה"ב האינפציה נמוכה וכך גם אצלנו. כתוצאה מכך המדיניות המוניטרית מאוד מאוד מרחיבה. זה ניכר בריבית אפסית ובהקלה כמותית גם באירופה, גם בארה"ב, אנגליה, יוון".

 

פלוג התייחסה גם למצבה של הכלכלה המקומית ולצמיחה המושפעת מזו של המדינות המפותחות, אך באופן עקבי גבוהה ממנה. "אנחנו משולבים בכלכלה העולמית", אמרה, "הצמיחה אצלנו לאורך המשבר וגם ביציאה ממנו הייתה יותר גבוהה".

 

חולשה בייצוא, יציבות בתעסוקה 

"החלק המאכזב הוא היצוא", פלוג אמרה, "ומזה תקופה אנחנו רואים שם חולשה. בהסתכלות קדימה, בהנחה שהתחזיות לצמיחה גלובלית תתממש, אז גם הצמיחה שלנו צפויה להיות סביב 3.5%". היא הוסיפה כי "כמשסתכלים על שוק העבודה, אז השוק הזה נראה טוב וחזק. אנחנו רואים שיעור אבטלה נמוך בכל קנה מידה גם היסטורי וגם בהשוואה בינלאומית".

 

"שיעורי התעסוקה התייצבו על 74.5% - שיעור גבוה במיוחד גם היסטורית וגם בהשוואה בינלאומית. עם זאת, צריך להבין שעיקר המשרות שנוצרו היו במגזר הציבורי, בהם המדינה מעורבת. לעומת זאת, במגזר העסקי אנחנו רואים ירידה בכמות המשרות", הוסיפה נגידת בנק ישראל הנכנסת.

 

לדבריה, "עוד נקודת צל לגבי הצמיחה אצלנו היא החולשה של הייצוא. אנחנו רואים קיפאון בייצוא מזה כשנתיים ואם בוחנים את המחצית האחרונה רואים ירידה בייצוא. כמובן שהביצועים בייצוא מושפעים מהסחר העולמי ובעיות ספציפיות גדולות כאלה ואחרות, וגם משער חליפין". פלוג הוסיפה כי "הרגישות לשער חליפין לא כ"כ גבוהה, יש שונות גדולה ברגישות של ענפים שונים ושל הענפים המסורתיים רגישות גדולה יותר לעומת ההיי-טק. כלומר, הרגישות של הענפים עתירי העבודה לשער חליפין היא גבוהה במיוחד ואנחנו ערים לה".

 

נגידת בנק ישראל דיברה גם על אתגרי המדיניות המוניטרית. "שער החליפין התחזק בשנה האחרונה. הכוחות סביב ייסוף השקל הם קודם כל הביצועים הטובים של המשק שהופך אותנו למשק אטרקטיבי לעומת מדינות מפותחות אחרות. גם ההקלה הכמותית בעולם משפיעה. אם אנחנו מחברים לזה גם את העובדה שהתחלנו להפיק גז, החדשות הטובות הן שנוכל להסתמך יותר על הפקת גז מקומית.

 

"יש שיפור במאזן התשלומים והצד השני של זה הוא שזה מוסיף ללחצים לייסוף בשער החליפין. זה מביא אותנו לריבית נמוכה ואחד האתגרים שאנחנו צריכים להתמודד איתם הוא העלייה במחירי הדיור ויתרת המשכנתאות".

 

בנוגע לביקושים הערים למשכנתאות ולמחירי הדירות אמרה פלוג כי "הממשלה עושה מאמצים להרחיב את היצע הדירות, אבל נכון להיום הם עדיין לא הניבו את הפירות. אנחנו אכן שומרים על יציבות מחירים. האינפצליה נמצאת היום באמצע יעד האינפלציה. לאור העובדה שהסביבה הגלובלית מקשה מאוד על הפעילות של המגזר הסחיר ואנחנו כמובן מסתכלים גם על היציבות הפיננסית. 

 

"לאור כל היעדים האלה אנחנו משתמשים בריבית נמוכה התומכת בפעילות, בהתערבות בשוק המט"ח כדי למנוע תנועות חריגות שלא תואמות את הכוחות הבסיסיים בשוק.

 

"צריך לומר פה: אנחנו לוקחים בחשבון כמובן את הכוחות הכלכליים. אנחנו רוצים לאפשר זמן התאמה למגזר הסחיר. כדי להתגבר על הסיכונים שאנחנו רואים בשוק המשכנתאות, אנחנו כמובן הטלנו שורה של מגבלות בשוק הזה כדי לצמצם את הסיכונים. הטלנו מגבלות על המינוף, על היחס בין תשלום המשכנתא להכנסה, הטלנו הגבלות על חלק המשכנתא בריבית משתנה כדי למנוע מצב שכשהריביות יעלו נטל המשכנתא יגדל".

 

האתגר: קצב הפריון של המשק

לדבריה, "האתגר המשמעותי של המשק בטווח הארוך הוא קצב הפריון של המשק שהיה איטי והתרחק מהקצב הגלובלי. לכן, האתגר הגדול ביותר הוא ליצור 'צמיחה מכלילה'. או במינוח באנגלית Inclusive growth. הכוונה היא לצמיחה מתמשכת, בת קיימא שפירותיה יחולקו בצורה שוויונית יותר בין כל חלקי האוכלוסייה, כך שיתמכו ברמת חיים גבוהה יותר לכל המגזרים, ובצמצום העוני ואי השוויון בחלוקת ההכנסות.

 

"הצמיחה המכלילה לא יכולה להיות מונעת על ידי קטר צר: היא צריכה לחול על מגוון ענפים כך שהיא תספק תעסוקה לכל חלקי האוכלוסייה לאורך זמן, כולל לדוגמא - עסקים קטנים ובינוניים, תיירות, תעשיות מסורתיות – ענפים שיכולים לספק תעסוקה והכנסה לעובדים בכל רמות הכישורים. צמיחה כזו, במרכז כמו בפריפריה, תבטיח ששוק העבודה יוכל לקלוט גם את אלה שיצטרפו אליו ממגזרים המתאפיין בהון אנושי נמוך יחסית או בשיעורי התעסוקה שעדיין נמוכים.

 

"זהו יעד שמדינות רבות מתמודדות איתו, והוא אינו קל להשגה. האתגר ביצירת צמיחה מכלילה הוא עצום. חשוב שהממשלה, כשהיא מגבשות תכנית אסטרטגית לשנים הבאות תמקד את מדיניותה כך שנתקדם בכיוון זה; צמיחה מכלילה, תתרום לחיזוק הלכידות בין קבוצות האוכלוסייה השונות ובתוך הקבוצות עצמן. הלכידות הזו היא תנאי לחוסן לאומי. לשם אנחנו צריכים לכוון", סיכמה פלוג.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
קרנית פלוג
צילום: גיל יוחנן
מומלצים