האזינו לאלבום המלא של עמית ארז

"האלבום הזה חותם תקופה של שלוש שנים אינטנסיביות לסיקרט סי. שנים שבהן עבדנו לעומק על כל תו ותפקיד דרך מיקרוסקופ, הופענו והקלטנו, שחררנו מיני אלבום, התקרבנו והתרחקנו והתקרבנו שוב", מספר עמית ארז על התהליך הארוך שקדם להוצאת האלבום שלו ושל להקתו The Secret Sea (נגה ארז, יואב בריל, שחר חזיזה, יעל שפירא ודודי ברקת),אשר מתוכנן לצאת לחנויות ביום חמישי הקרוב.

אלבום בבישול איטי. עמית ארז (צילום: רונן גולדמן)

התהליך שהחל לפני כשלוש שנים, היה למעשה טפטוף של שירים וסינגלים לאורך תקופה ארוכה. "זו היתה לידה ארוכה ואנו מאד מתרגשים שסוף סוף זה בחוץ, אפשר להסתכל קדימה להמשך הדרך. לאלבום הזה אין שם, כי הוא פשוטו כמשמעו, הסיקרט סי. זה אנחנו וזה אני".

3:

"זה שיר שמבוסס ברובו על הזכרון הראשון שלי: אני בן שלוש. גרנו בשיכון משפחות של בסיס חיל האויר בפלמחים. אימי ואני בחצר האחורית בשעת ערב, מביטים בצנחנים באופק. אני עוקב אחר כמה חצאי עיגולים המשייטים אט אט למעלה בשמיים, ואז מסתובבים ונכנסים הביתה".

"לא סתם כשאנו מתים אנו נפטרים. אני מעדיף לדמיין את יום מותי כרגע שבו אני רוקד את דרכי לצד השני. מושפע מעט מהסרט "סיפורי דגים", ומוזיקלית מושפע מאלבומה של פיג'יי הארווי "Let England Shake" ומסולן הווטרבויז מייק סקוט.

"בפזמון אנחנו שרים 'בכל פעם שהשמש באה לאנוס אותי'. השימוש במילה אונס אינו קל ואנשים שואלים אותי על כך. זה מתאר בקרים של התקפי דיכאון קשים, פחדתי מהשמש שתסיים את הלילה ותאלץ אותי לצאת מהמיטה ולהתמודד עם עוד יום. זו התחושה שאתה "נאנס" על ידי השמש. זו מילה קיצונית לתיאור של תחושה קיצונית, אך ללא שום קשר לקונוטציה של אונס מיני".

"שיר עתיר אסוציאציות חופשיות, שנכתב ברצף תודעה מאד ארוך. בין השאר על חיות הבורחות משריפה ביער כדי למצוא מקום בטוח להמשיך לחיות, ואדם המחפש לקבור פחדיו וחולשותיו ולהרים את עצמו בחזרה על הרגליים. זה די דומה בעצם".

"צ'לנית הסיקרט סי, יעל שפירא, כתבה תיזמור לארבעה צ'לים עבור החלק המסיים של אפטרלייף. היא גם הקליטה את כל התפקידים בעצמה בהעלאות וכל התזמור נכנס למיקס של השיר. הוא כל כך יפה שהוא קיבל מקום משלו כקטע נפרד, חוצץ לשני חלקי האלבום. שם הקטע לקוח מהמילים של אפטרלייף".

גם השיר הזה מדבר בעיקר על אור היום ממנו אנחנו מנסים להמלט, סוגרים וילונות, תריסים, נועלים דלתות, מתחפרים בשמיכות. גם הוא מדבר על הרגע בו אתה נתקל ברחוב בבת זוג לשעבר - ורגע המבוכה שבו שניכם מחפשים איפה האדמה יכולה להעלים אתכם. במישור המוזיקלי יש פה כמה דרישות שלום. אחת לחטיבת הקצב של להקת טלויז'ן, שניה לווילקו, ושלישית לדאוס. כולן אהובות עלי מאוד".

"האתגר הכי ארוך ומתיש שלנו, מיום הקמת הלהקה ועד סיום המיקסים. השיר מדבר על "הריקוד" שניהלתי עם תרופת הציפרלקס בתקופה מסוימת בחיי, וחוויות שונות בהקשר הזה. לא הצלחנו לפתור את העיבוד ממש עד ההקלטות, ובעזרתו של אורי וינוקור בסוף הכל התיישב במקום הנכון. גם הקלטות השירה פה היו לי קשות במיוחד ואני חב לאורי הרבה על העזרה והסבלנות".

"אותו האור שאני מדבר עליו כל כך הרבה, הוא בסופו של דבר חבר אמיתי. הוא מגיע לפתח דלתינו ורוצה שניתן לו להיכנס. אל לנו לפחד מהדוב הגדול שביער. הטוב תמיד נמצא שם ליד וממתין שניתן לו הזדמנות. זהו אחד השירים הכי אהובים עלינו באלבום". 

"עשר שנים שאני כותב על מים, ים ואוקיינוסים. האוקיינוס מסמל עבורי אמת וטוהר, גודל ועוצמה. אנחנו חיים במעגלים קטנים וסגורים של שגרת יומיום, לרוב דוחפים את החלומות שלנו למגירות וממשיכים לנסוע באותו הכביש ולבהות באותו מסך מחשב, אבל חולמים על סיטואציה קולנועית רומנטית בה אנחנו עוזבים הכל כדי לרדוף אחר הגשמה עצמית עמוקה יותר. אני אולי אצא קלישאתי עכשיו, אבל לכל אחד מאיתנו יש ים סודי בתוכו".

"גיטרה ושירה. לייב טייק אחד. שיר שנכתב במלואו בשעה אחת ולא רציתי לגעת בו מעבר לכך. הרגיש לי נכון לשים אותו כאחרית דבר בסוף האלבום. גם פה ישנו רצף תודעתי עמוס אסוציאציות, כולן קשורות בדרך זו או אחרת לכל הנושאים העולים באלבום".

הסיקרט סי ישיקו את אלבום החדש ב-11 בדצמבר במועדון הבארבי בתל אביב. אורח מיוחד: גבע אלון.

בנוסף, הסיקרט סי ומוזיקאים אחרים יופיעו ב- 30 בנובמבר וב-1 בדצמבר במסגרת אירועי ROCK4LIFE לציון יום האיידס הבינלאומי.