פרשת גולן: הורים, שמרו על בנותיכם
בשבוע שבו אנו קוראים על הריגוש שמחפש יהודה בזרועותיה של תמר המחופשת לזונה, מכה בסערה פרשת אייל גולן, ומלמדת שאין תחליף לאהבה ולמשפחה. אני מביט בנערות שמצאו את עצמן במרכז "פרשת גולן" - זקוקות וצמאות לחיבוק של אב - ולבי נקרע מצער
דווקא בשבוע שבו נחשפו ממדי הזנות של נערות מצוקה בחברה הישראלית, והתוודענו אל הסוטים והזונים המפתים אותן בלשון הנחש שלהם - אנו קוראים את פרשת "וישב".
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
דווקא בשבוע שבו מרגישים כל אב ואם שמוסד ההורות והמשפחה חטף סנוקרת מכאיבה, אנחנו קוראים על יהודה, אביר בניו של יעקב, המנהיג לעתיד של העם, ההולך לזונה וקונה את שירותיה. מדוע המנהיג המוכתר (לעתיד) של שבטי ישראל, זה שיוציא מחלציו את דוד המלך, מדוע דווקא הוא הלך לזונה לאישה זונה?
תמר רוצה לממש את אמהותה
יהודה, בנו של יעקב, שוכל את אשתו ואת בנו, ער. תמר, שהייתה אשתו של ער, נישאת לאחיו, אונן, האמור
להקים זרע ולהנציח את שם אחיו הנפטר. אך גם הוא מת, משום שגם הוא כאחיו "רע בעיניי ה'".
ליהודה נותר רק בנו הקטן, שלה. לפי נוהג הייבום עליו לתת גם אותו לתמר, אלמנת שני בניו. אך הוא מסרב במכוון לתת לשלה להינשא לכלתו, מכיוון שהוא חושש שיפקוד גם אותו הגורל שפקד את אחיו, וגם הוא ימות.
משרואה תמר כי שלה לא ניתן לה, על אף שגדל - היא מבקשת לממש את אימהותה גם במחיר של תרמית. תמר היודעת שחמיה עושה את דרכו לתמנה, כדי לגזוז את צאנו, ממהרת להתחפש לאישה זונה, ומתעטפת היטב כדי שלא יוכל לזהות אותה.
כך היא יושבת בצומת הדרכים כממתינה ללקוח, אלא שלא לגבר מזדמן היא ממתינה - אלא דווקא ליהודה. והוא אכן אינו מזהה אותה ונופל ברשתה. תמר הרה לו, ואף יולדת לו תאומים, שמאחד מהם תבוא לעולם השושלת של דוד המלך.
ריגוש שמחפה על צימאון למשפחה
מדהים לראות שרוב הפרשנים הקלאסיים מתעלמים מהשאלה הבוערת: כיצד הלך יהודה לזונה?
המעטים שבהם, המעלים את השאלה באומץ, נאחזים במישור ההלכתי יותר מאשר בזה המוסרי.
בהערת אגב אציין, כי מרגש לגלות כל פעם מחדש כיצד תורת הנצח מציגה בפנינו את הדמויות המכוננות האלו, על צדדיהן החיוביים והשליליים, ללא כחל ושרק. התורה אינה מייפה את קורותיהם, והם מוצגים בפנינו על כל רובדיהם.
ובכל זאת, התורה איננה ספר עלילות, כי אם מכוונת להדריך אותנו. התורה כורכת (אם כי לא קושרת) את שימושו של יהודה בשירותיה של זונה בהתפרקות של המשפחה שלו. יהודה הוא איש בודד ומוכה, שהשכול פקד אותו שלוש פעמים.
פנייתו של יהודה לתמר היא מעשה מיני נטול רגש וקשר של ממש. הרי הוא כל כך קרוב אליה פיזית, אבל אינו מזהה שמדובר בכלתו. הריגוש הטהור שהוא מחפש לו, מחפה על צימאון למשפחה שהתמוטטה, לחיבור האמיתי, לקשר עמוק.
משפחה, משפחה, משפחה
ובקפיצה מהירה על ציר הזמן, בחזרה לימינו - הנערות הנמצאות במרכזה של פרשת גולן, קורבנות לטורפים מהלכים על שתיים עמוסי הורמונים, שלפי הדיווחים הן "מוכרות ללשכות הרווחה", זקוקות וצמאות למשפחה של ממש. הנערות האלו נמשכות אל המגע המיני משל היה תחליף ללטיפה אוהבת של אם. אני מתבונן בבנותיי האהובות והיקרות, ולבי נקרע מצער.
התורה אומרת לנו את מה שאנחנו יודעים: משפחה, משפחה, משפחה. השבוע, מצאתי את עצמי
מחבק את ילדיי יותר מהרגיל, מתבונן בהם, מדבר איתם, לומד אותם, דואג להם. על כולנו להתעשת, לצמצמם שעות ארוכות מול המסכים, לפתוח ילקוטים ולקרוא מחברות, לחצוב שעות איכות עם ילדינו. לבנות חומות של אהבה, ערכים ואחריות סביב ילדינו.
קיבלנו אזהרה מצמררת, ילדינו המשוטטים להם במרחב הווירטואלי של הרשתות החברתיות לסוגיהן, או במרחבים הפיזיים של מועדני ההופעות והמסיבות, וחשופים לטורפים צמאי דם, דוגמת אביו של הזמר, שלפי החשד מסריו נוטפי התאווה נועדו ללכוד נערות, ולספק בהם את יצריו.
כדי לשמור אותם בתמימותם וביופיים, לא די להגביל את ילדינו, כי אם צריך לבנות להם תשתית של אהבה וערכים עמוקים.
לפנייה לכתב/ת 
