"אריק איינשטיין היה מטריה של אהבה"

בעולם התרבות הישראלי עדיין מתקשים לעכל את מותו הפתאומי של אריק איינשטיין, מגדולי הזמרים הישראלים בכל הזמנים, בגיל 74. במסגרת משדר מיוחד באולפן ynet, סיפרו הבוקר (ד') יוצרים וחברים על זיכרונותיהם מהזמר האגדי שהלך לעולמו.

• ישראל מרכינה ראש: אריק איינשטיין הלך לעולמו
• אריק איינשטיין: הפסקול של ישראל
• איינשטיין: "נולדתי בשנתון הכי טוב ליצירה העברית"
• בכיכר ובבית: ישראל נפרדת מאריק איינשטיין
• המוזיקאים נפרדים: "כמו מדינה שהיתה"
  

חברו הקרוב שלמה וישינסקי אמר כי "הוא אהב אותי בגלל שהייתי ספורטאי, לא בגלל שהייתי שחקן", וסיפר גם על הצניעות והביישנות של איינשטיין: "כשהבמאית רינה ירושלמי רצתה לעשות בקאמרי את דון קישוט וסנצ'ו פנצ'ו הוא קיבל הצעה שאי אפשר לסרב לה - דירה, כי לא היתה לו דירה משלו, הוא גר בדמי מפתח עד לפני שנתיים-שלוש. שלחו אותי כשליח. התשובה שלו היתה, ואני מצטט: 'אין לי את הרצון ואין לי את היכולת'".

"היתה לי זכות גדולה שהוא שר שניים משיריי - הוא המבצע הכי טוב שישראל ידעה אי-פעם", סיפר הזמר אביב גפן. "סוג של מטריה של אהבה היה אריק. התחושה שלי היא שמישהו בא ולקח את הספה הגדולה מהסלון בבית, הספה המוּכרת שתמיד היינו עליה".

ג'וזי כץ, חברתו ללהקת "החלונות הגבוהים", דיברה על היכרותה עמו ועל העבודה המשותפת: "הוא היה חבר טוב, נפש טהורה, איש מקסים עם לב פתוח. כשהוא היה שואל שאלה, הוא היה מסתכל עליך בשביל לשמוע את התשובה. אני זוכרת את התקופה הזו רק בטוב".

הזמרת מירי אלוני נזכרה בנשיקה שנתן לה אחרי ההופעה הראשונה של להקת "אחרית הימים": "הוא היה איש מדהים, פרנק סינטרה הישראלי, עם עוד נדבכים של קומיקאי, ועם הקול העמוק המדהים המלטף הזה שלו".

"את העבודה הראשונה שלו אחרי הצבא הוא קיבל מאבא שלי, בתיאטרון סמבטיון", נזכר חברו דורי בן זאב. "לראות אותו היה לראות אדם עם עוצמות אדירות של נתינה, של יכולת פיזית. כל הגוף שלו אמר שירה, וכשהיתה דמוּת - אז כל הגוף שלו אמר את הדמוּת, כי הוא היה אמין. האמנות שלו הגיעה אל כל לב".

"ההיכרות שלי איתו היתה באודישן שעשינו לו", שיחזר חברו חיים טופול בשיחת טלפון מלונדון. "נער צעיר, ספורטאי, אלוף הנוער בקפיצה לגובה. שמענו אותו שר, אחרי זה הוא הצחיק אותנו מאוד והוא היה יוצא מן הכלל. לקחתי ואתו החוצה ואמרתי לו - 'שמע אריק, אנחנו בלהקת הנח"ל לא רק שרים ומצחיקים, אנחנו גם בונים במות... ויש לנו בנות, והגברים מוּטלת עליהם העבודה הקשה'. אמרתי לו שישים את המרפקים על השולחן, שנראה מי הכי חזק - עשה לי ווושט, וכופף אותי".

טופול הוסיף כי "העברית שלו תמיד היתה העברית הכי עברית שיש. גם כשהוא שר שיר פואטי וגם שיר כעוס - תמיד המילים בעברית היו פשוט זולגות מפיו בשיא הדיוק כמו שצריך לבטא אותן. הוא לא היה לוחץ, הוא לא היה משוויץ, לא בטונים גבוהים ולא בנמוכים, הכל נשמע טבעי ונכון. אהבתי אותו מאוד".

גם הזמר אסף אמדורסקי נפרד בעמוד הפייסבוק שלו: "מרכין ראש בפני א.א הגדול, מלך הצנועים, המרן של החילונים היפים, האבא של הקולים, המנטור של הסטלנים והזמר הכי אמיתי, מרגש, צלול ותמיד וחתיך נצחי שלא ויתר על אף הזדמנות לעשות צחוקים ולפזר אבקה של טוב על אוזנינו, בכל גיל ובכל מצב. שחקן הקולנוע הכריזמטי ביותר שידע המסך הישראלי, הדיקן לנונשלאנט, הרוקר הראשון לציון וראש העיר תל אביב היפה".