הזירה של זאביק: דני רייספלד על "פנתר לבן"

כשהבמאי דני רייספלד חיפש לעצמו שחקן לתפקיד מאמן האיגרוף הוותיק בסרטו "פנתר לבן", הוא חשב על זאב רווח - גיבור ילדות, שחקן בחסד, ובן עדות המזרח, כפי שחייב התסריט. מה שהוא לא ידע זה שרווח בן ה-73 היה בצעירותו מתאגרף. למעשה, האף השבור שלו הוא תוצאה מחבטה שספג בפניו במהלך קרב אגרוף בירושלים. עם הליהוק המוצלח הזה הוא יצא למסע, ובדרך גילה כישרון אדיר ולא מלוטש - יבגני אורלוב שמו.   

"פנתר לבן" הוא דרמה בעלת אופי חברתי, שמסתתרת מאחורי זירת האיגרוף. היא מלווה את אלכס (אורלוב) - צעיר טבריאני, בן למשפחת עולים מרוסיה, שנגרר אחר אחיו האלים (זורה "וולקן" קרטבלישוילי) העומד בראש כנופיית ניאו-נאצים מקומית. לאחר שהוא נעצר במהלך קטטה, השוטר אוחנה (רווח) מחליט לתת לו הזדמנות לחזור למוטב במכון האיגרוף שברשותו. אלא שאז אלכס מוצא עצמו נקרע בין נאמנותו לאחיו העבריין הגזען לפטרון החדש שלו, בן עדות המזרח ופנתר שחור בעברו. העניינים מסתבכים כשאלכס מתאהב בבתו של השוטר (מיטל גל-סוויסה).

את אורלוב זיהה רייספלד על הסט, אליו הגיע בכלל כניצב. דווקא תקרית שלילית, במהלכה התעמת עם המפיקה, היתה זו שקידמה אותו לתפקיד הראשי בסרט. "כשאתה רואה את הכריזמה ואיך אנשים מסתכלים עליו, אתה מבין שזה הסטאר שלך", נזכר הבמאי באותה תקרית, "הוא חי את העולם הזה. הוא בא ממשפחה כזאת, מהמציאות הזאת. הוא כאילו נולד לתפקיד הזה".

יהלום לא מעובד. יבגני אורלוב ב"פנתר לבן"(צילום: קרן יונה)

כישרון לא מעובד לא תמיד מספיק, ואורלוב לקח את הדמות שלו יותר מדי ברצינות. כשלא הגיע ליום צילומיה של סצנת המעצר, נשלחו אנשי הצוות הדואגים לחפשו. מאוחר יותר גילו כי הוא התעמת עם שוטר בערב שלפני ונלקח למעצר. "שחקן שיטה", כמו שמכנה אותו רייספלד בהומור כיום.

במאים נוספים מספרים על סרטיהם ב-ynet

• עמי ליבנה על "שרקייה"
• עמנואל נקש על "כידון"
• יובל אדלר על "בית לחם"
• ארי פולמן על "כנס העתידנים"
• נועה אהרוני על "עד סוף הקיץ"
• תום שובל על "הנוער"
  

יבגני אורלוב וזאב רווח בזירה. כמו בחיים(צילום: קרן יונה)

בדיעבד התברר כי לא רק אורלוב האלמוני היה מתאים במדיוק לתפקיד הצעיר הזועם יוצא רוסיה. כאמור, גם רווח הזדהה לחלוטין עם דמות השוטר/מאמן. "זה בעצם החיים שלי", העיד בפני רייספלד, וזה ניכר גם בהכנות לצילומים: "הבאנו לו מאמנים שיעבדו איתו, אבל אחרי שעתיים הם אמרו שהוא כבר יודע מה להגיד, ומה לעשות. זה היה מדהים, זה צד בזאב רווח שאני לא יודע אם מישהו בארץ מכיר אותו - המקצוענות שלו כמתאגרף. זאביק היה המבוגר האחראי, והוא בעצם עבד עם החבר'ה - להגיד להם מתי להוציא את האנרגיה, מתי לא להוציא את האנרגיה".

בכלל, סצנות קרבות האיגרוף בסרט דרשו הכנה מוקפדת של רייספלד וצוותו. מלבד עיצוב כוריאוגרפיית הקרב ותדרוך השחקנים, חיפשו זירה מתאימה, ומצאו אותה באליפות ישראל בכפר יאסיף. "היו לנו שעתיים או שלוש להתכונן בין חצי גמר לגמר. הקהל נשאר, וקיבל קרב אמיתי. באיזשהו מקום זה היה ערבים נגד רוסים. כאילו כל הקונפליקט הישראלי-פלסטיני על זירת אגרוף בלי שהתכוונו לכך. זה היה מהמם".

עוד על התגלית יבגני אורלוב, העבודה עם זאב רווח ותרומתו לתדרוך השחקנים והצוות, ועיצוב סצנות האיגרוף בכתבת הערות הבמאי עם דני רייספלד. צפייה מהנה.