כך רואה המודיעין הישראלי את 2014
חיזבאללה לא קיבל נשק אסטרטגי, להסכם עם איראן יש גם פוטנציאל חיובי ולג'יהאדיסטים מאל קאעידה יש כמה דברים לעשות לפני שיתקפו את ישראל. לצד האופטימיות, הערכת המודיעין שהוצגה השבוע לקבינט כללה לא מעט חששות - כמו ירי טילים בצרורות שיעקפו את כיפת ברזל. זו תמונת המצב
החוק אינו מאפשר לפרסם את מה ששמעו שרי הקבינט מפי בכירי קהילת המודיעין במסגרת ההערכה השנתית שהוצגה להם ביום שני. אולם מקורות מהימנים מוסרים שהשרים יצאו במצב רוח לא רע מהמפגש החשוב שהתקיים במתקן המוסד במרכז הארץ. לפני הפירוט ראוי להבהיר ש"הערכת מודיעין" סוקרת אך ורק את ההתפתחויות באזור ובעולם שעשויות או עלולות להשפיע על ביטחוננו הלאומי והאישי, להבדיל מ"הערכת המצב הלאומית" השנתית שמביאה בחשבון גורמים נוספים.
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- "אובמה לנתניהו: הפסק הביקורת הצעקנית"
- דיווח: 250 לוחמי חיזבאללה נהרגו ליד דמשק
- מסר לאיראן: "תרגיל ישראלי אמריקני באביב"
- מחדל באל על: תא הטייס נפרץ ע"י עגלת דיוטי
כפי שפרסם כאן אטילה שומפלבי אחרי הדיון בקבינט, לפי כל הסימנים הערכת המודיעין ל-2014 אופטימית בעיקרה. ראשית, מפני שהאיומים הקונבנציונליים הישירים (מצד צבאות מדינתיים) על ישראל פחתו בשנה שעברה באופן דרמטי - עקב העימותים הפנימיים שהצבאות הסדירים אצל השכנות עסוקים בהם ויהיו כנראה עסוקים בהם גם בשנה הבאה.
שנית, מפני שגורמי הטרור אמנם התרבו ופתחו חזיתות חדשות, והם אף מתעצמים צבאית, אבל הסיכון הנשקף מהם כעת ובשנה הקרובה לא גדל משמעותית. ומה שחשוב יותר: הם מורתעים יותר מבעבר. לחיזבאללה, חמאס, הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני ואפילו לסלפים ולגורמי ג'יהאד עולמי בסיני ובסוריה יש כעת - ויהיו כנראה גם בשנה הבאה - סיבות טובות וקיומיות להשתדל לא להסתבך בעימות נרחב עם ישראל. הטרור מורתע לא רק בגלל היכולות המודיעיניות והמבצעיות של צה"ל אלא גם, במידה לא פחותה, בגלל גורמים אחרים (למשל, מדיניות הביטחון של המשטר החדש במצרים).
שלישית, מפני שבאזור מתקיימים תהליכים מדיניים, דיפלומטיים וצבאיים שיש להם פוטנציאל, לפחות תיאורטי, להתפתח בכיוון חיובי מנקודת ראות ביטחונית ישראלית. הסכם המתבצע בינתיים ללא דופי לפירוק סוריה מנשקה הכימי; משא ומתן בין ישראל לפלסטינים; הישג אפשרי למעצמות במו"מ בינן לבין איראן שיסיג את תוכנית הגרעין הצבאית כמה שנים אחורה; מערך האינטרסים המשותפים שנוצר בין ישראל לערב הסעודית, מדינות המפרץ ומצרים לנוכח החלשת מעמדה של ארה"ב באזור, ההתעצמות הצפויה במעמדה האזורי והעולמי של איראן, והאיום הנשקף להם ולנו מהאיסלאם הפוליטי הקיצוני.
לא כל ההזדמנויות החיוביות האלו ואחרות יתממשו בשנה הבאה, אבל אפילו אם חלק מהן יניב תוצאה חיובית - דיינו.
איראן: ההתעקשות של חמינאי
עד כאן החדשות הטובות. בראש החדשות הרעות צועדת ההערכה שלפיה איראן כנראה לא תהיה מוכנה, במסגרת הסכם הקבע בעוד שישה חודשים, להתפרק כליל מהיכולות שיאפשרו לייצר בעתיד נשק גרעיני. במילים פשוטות: איראן של עלי חמינאי שואפת להישאר מדינת סף אפילו אם תשלם על כך מחיר כבד.
ראש אמ"ן, האלוף אביב כוכבי, העריך בעבר ואף שלח בעניין דו"ח מיוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו, שלפיו יש כעת
באיראן שינוי פוליטי וחברתי ונכונות גדולה מבעבר להתקרב למערב ולהיענות לדרישותיו. יחד עם זאת מעריכים מומחים שאחת הסיבות העיקריות לכך שאיראן רוצה נשק גרעיני היא שמירה על שרידות המשטר, מעין תעודת ביטוח.
חמינאי ראה מה קרה למועמר קדאפי שהתפרק מיכולותיו הגרעיניות והטיליות בלוב. לכן גם הכבדה נוספת על האוכלוסייה בשל סנקציות לא תעצור שאיפה לשמור לפחות יכולות סף של נשק גרעיני ואת מערך הטילים.
עם זאת, לא ברור כמה חבל ייתן חמינאי לרוחאני ולשר החוץ מוחמד זריף במסגרת המו"מ על הסכם הקבע. מאבק הכוחות הפנימי באיראן עדיין פתוח והרבה תלוי באופן שבו יתנהלו הדברים בעת ביצוע הסכם הביניים. לכן, ייתכן אפילו שבמסגרת הסכם הקבע יהיו האיראנים מוכנים להסדר שיסיג אותם למרחק של כמה שנים מהפצצה.
אגב, כדאי לדעת שבמסלול העשרת האורניום עשתה איראן בשנה שעברה קפיצת מדרגה כשהתקינה אלפי צנטריפוגות, ולכן היא כבר היום במעמד של מדינת סף או כמעט מדינת סף. לעומת זאת, בתוכנית פיתוח וייצור הנשק האטומי (אב טיפוס של
מתקן נפץ וראש קרב) האיראנים לא התקדמו הרבה. גם זה נושא שמחייב טיפול יסודי במו"מ על הסכם הקבע. בכל מקרה, המשטר באיראן בינתיים יציב ומעמדו אף התחזק בעקבות הסכם ז'נבה.
האיסלאם: ניצני ג'יהאד בשטחים
כמעט כל הנושאים האחרים (מלבד הגרעין האיראני) הנוגעים לביטחון מוכתבים ונובעים ממה שבאמ"ן מכנים "הטלטלה האזורית". זו קלעה את האזור למצב המתאפיין בחוסר ודאות ונפיצות. לא רק קברניטי מדינת ישראל צריכים להתכונן לבלתי צפוי ולהתפרצות המונים פתאומית ואלימה. גם מנהיגים ערבים, רג'פ טאיפ ארדואן בטורקיה וחמינאי בטהרן, חייבים להתחשב היום בכוחו העולה של הציבור המחפש רווחה כלכלית, חופש וצדק, וביכולתו לערער את יציבות המשטרים. גם אלה שקמו אחרי גל ההתקוממויות הראשון בתחילת 2011.
את ההפיכה שבמסגרתה הודח מוחמד מורסי מנשיאות מצרים מכנים באמ"ן "טלטלה 2.0". כלומר אנו עדים כבר לגל השני של הזעזועים העובר על האזור, שבו ניכרת אכזבה מהאיסלאם הפוליטי הרדיקלי. לא רק מהאחים המוסלמים שהכזיבו במצרים ובתוניסיה, אלא גם מקבוצות הג'יהאדיסטים והסלפים שחוות פריחה מחודשת.
הטלטלה בעולם הערבי הצילה את הג'יהאד העולמי מבית מדרשה של אל קאעידה, שהיה בשקיעה, ונתנה לו תנופה מחודשת. הנשק שנבזז בלוב ואזורי חוסר המשילות שנוצרו בסוריה, בתימן, בלוב, בסיני, בעיראק, בצפון אפריקה ובסהל מאפשרים למסונפי אל קאעידה לצבור כוח ולהוות את חוד החנית של הלחימה במשטרים הישנים.
לאחרונה מגבירים הסלפים והג'יהאדיסטים פעילות בעזה ומייצרים - מה שלא ראינו עד כה - תאי פעילות גם ביהודה ושומרון. עם זאת, מציינים מומחי המודיעין, הסכנה המיידית אינה גדולה. זאת מפני שהם קבעו לעצמם סדר עדיפויות: תחילה מיטוט המשטרים והשתלטות על סוריה, לבנון, ירדן וסיני, כינון מדינות שריעה ופעילות חברתית בנוסח האיסלאם "דעווה", ורק בשלב שלישי מאבק עד חורמה בישראל. האג'נדה הזו מפחידה את שליטי ערב מסעודיה ועד מצרים ומלכדת אותם, בעיקר לנוכח אוזלת היד והמדיניות הלא אמינה של וושינגטון. זו הסיבה שסעודיה והמפרציות נותנות למצרים 100 מליון דולר בחודש כדי לקנות מזון וכדי שלא תצטרך להיות סמוכה על שולחנה של וושינגטון.
סוריה: אסד ימעט להסתבך עם ישראל
ההערכה היא שמלחמת האזרחים בסוריה קצת דועכת ויש פחות הרוגים מדי יום. אבל היא תימשך עוד זמן רב יחסית, וגם אם מסיבה כלשהי יופל או ייהרג הנשיא בשאר אסד - האש שם תימשך. יותר מדי חשבונות דמים נצברו שם.
בינתיים מצבו של אסד משתפר, אם מפני שהמורדים המפולגים איבדו מומנטום בלחימה אחרי שנכזבה תוחלתם מפעולה אמריקנית כעונש על השימוש שעשה אסד בנשק כימי, ואם מפני שההסכם בין רוסיה לארה"ב לפירוק הנשק הכימי העניק למשטר לגיטימיות בינלאומית מחודשת וחסינות.
איראן תומכת באסד כלכלית למרות הסנקציות, מפני שמשטרו נחשב בעיניה כמוצב החוץ החשוב ביותר של המהפכה האיסלאמית השיעית. רוסיה מעניקה לאסד מטרייה מדינית ונשק במטרה להחזיר לעצמה את המאחזים שאיבדה כשקרסה ברית המועצות. כך הפכה מלחמת האזרחים בסוריה לסבך של קווי חזית מצטלבים במאבקים שבין סונים לשיעים, בין הציר הרדיקלי בהנהגת איראן לבין הציר בהנהגת סעודיה וטורקיה, ולהתמודדות בין רוסיה לארה"ב על הגמוניה אזורית. רק להתערבות חיצונית מסיבית יש סיכוי להביא לסיום המלחמה בסוריה, אומרים המומחים. ומה איתנו? גם כשמצבו משתפר נוטה אסד פחות ופחות להסתבך בעימות עם ישראל.
לבנון: העימות הבא יהיה אחר
חיזבאללה נמצא במצב דומה וגם הוא, מעריכים המומחים, ישקול פעמיים בטרם ייכנס לעימות עם צה"ל. חסן נסראללה שומר את כוחותיו כדי שיוכל לתקוף את ישראל אם יותקפו מתקני הגרעין באיראן וכדי שיוכל להמשיך לסייע למשטר אסד בסוריה. הסיוע הזה - בפקודה מפורשת של חמינאי - קלע את נסראללה למצב מסובך מול העדות האחרות בלבנון והחליש אותו.
יש מי שיופתע לשמוע שחיזבאללה כמעט לא התחזק צבאית בשנה שחלפה, מלבד הניסיון הקרבי שצברו אנשיו בסוריה, במחיר של מאות אבידות. לחיזבאללה לא הגיע נשק אסטרטגי רב מסוריה או מאיראן.
אם בכל זאת יתפתח עימות, ההערכה היא שחיזבאללה ינחית מכה שתהיה קשה מכל מה שחווינו עד היום. אולם, הם אומרים, אין בידי הארגון יכולת להגביל ולשבש באופן משמעותי את יכולתם המשולבת של חיל האוויר ומערך המודיעין של צה"ל לפגוע קשות במערך ובארסנל הטילים והרקטות, ובכך לכרסם ביכולות השיגור כבר בשעות הראשונות ללחימה, מה שימזער את הפגיעה בעורף.
כמו כן לא יהיו בשנה הקרובה בידי חיזבאללה יכולות לפגוע בצורה מדויקת מבעבר במטרות בעורף. אפשר לכן להניח שבמלחמה הבאה הוא ינסה להנחית מכה מרוכזת של מאות ואולי אלפי טילים, רקטות ומל"טים - כבר בשעות ובימים הראשונים של העימות - לפני שחיל האוויר יפעיל את מלוא עוצמתו, בשאיפה לנטרל את יכולות כיפת ברזל ומערכות הגנה אקטיבית אחרות. נסראללה ינהג כך בעצת האיראנים גם במטרה לקצר מאוד את משך הלחימה ולמנוע מלבנון ספיגת נזק חמור שיקומם נגד חיזבאללה את העדות האחרות וגם את השיעים.
מנהרות מסיני לעזה ומעזה לישראל
טקטיקה דומה מתכוונים ליישם חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה במקרה של עימות עם ישראל. מאחר שהצבא המצרי מכביד על הברחות הנשק מסיני, והורס מנהרות הברחה, הארגונים מנהלים מאמץ מרוכז לייצר בעצמם רקטות ארוכות טווח יחסית מדגם M-75, חיקוי של הפאג'ר 5 האיראני.
מאמץ מקביל מתנהל בחפירת מנהרות ובורות שיגור מוטמנים. המטרה: לאפשר ירי רקטות מסיבי לעבר גוש דן וירושלים, שיתגבר באמצעות כמות על כיפת ברזל, ובכך להגן על שרידות המערך הלוחם מפני חיל האוויר. דגש מיוחד שמים העזתים על חפירת מנהרות לחימה שבאמצעותן ניתן יהיה לפגע ביישובי הנגב. אבל ככלל מצבו של חמאס רע, והוא מנסה להתקרב מחדש לאיראן כדי לחדש את הסיוע הכלכלי. יש ניסיון גם לקדם את הפיוס עם אבו מאזן, שלפי שעה דוחה את החיזורים.
לעומת זאת, מצבו של אבו מאזן השתפר פלאים בעת האחרונה, אם בגלל מצבו הגרוע של חמאס, אם עקב המו"מ עם ישראל ואם בשל שחרור האסירים. עם זאת נשיא הרשות מודע לאפשרות שיריביו הפוליטיים עלולים לנצל כל ויתור מצדו כדי לגרום להתקוממות המונים ברחוב הפלסטיני. צלה המאיים של "הטלטלה", שבינתיים פסחה על הרחוב הפלסטיני, ימנע להערכת המומחים מאבו מאזן לעשות ויתורים גדולים, למשל על זכות השיבה, הדרושים להסכם קבע.
אלא שהאמריקנים בוודאי ינסו להעלות הצעות גישור משלהם, ולכן אבו מאזן משגר בזמן האחרון איתותים רפים שהוא מוכן להגיע להסכם ביניים שבו יקבל שטחים בגדה שעליהם יוכל להכריז ריבונות, אף שרשמית הוא שולל זאת.
ארה"ב לא הולכת לשום מקום
סביר להעריך שהערכת המודיעין עסקה גם במעמדה הנחלש של ארה"ב באזור. ייתכן שבנושא זה הופתעו השרים לשמוע שהמומחים סבורים כי למרות הקרע ביחסים בין וושינגטון לסעודיה, על אף הוויכוח המתוקשר בין ממשל אובמה לשליטיה החדשים של מצרים,
וחרף נזיפותיו של נתניהו בעניין הסכם הביניים עם איראן בעניין הגרעין - אין בינתיים תחליף לארה"ב כגורם המגונן, מדינית וצבאית, על המדינות החשובות באזור ועל האינטרסים שלהן.
חשוב מכך: אף שאמריקה עייפה מהמלחמות הכושלות בעיראק ובאפגניסטן ולמרות שדעת הקהל בארה"ב אינה תומכת במעורבות עמוקה מדי במזרח התיכון, ואף שארה"ב תהיה בעוד שנתיים-שלוש עצמאית מבחינה אנרגטית - לוושינגטון אין כוונה לזנוח את האזור ולהתמקד אקסקלוסיבית במזרח אסיה.
ארה"ב יודעת שהיציבות האזורית במזרח התיכון, שבו נמצאות רוב עתודות הנפט העולמיות, מכתיבה עליות ומורדות במחירי האנרגיה בשוק העולמי. מחירים אלה משפיעים על הכלכלה הגלובלית, וזו משפיעה גם על הצמיחה והתעסוקה בארה"ב. סביר לכן להניח שגם בשנה הבאה וגם בשנים שאחריה, אמריקה תמשיך להיות הגורם המשפיע המרכזי באזור.
לפנייה לכתב/ת 
