שתף קטע נבחר

הכבוד האבוד של ענת אלימלך. השבוע לפני

השחקנית המפורסמת ובן זוגה, ספר הצמרת מירושלים, נמצאו ירויים. כך החלה פרשת הרצח וההתאבדות שהסעירה את המדינה לפני 16 שנה ונחתמה רק ב-2011. וגם: המטוסים שהתנגשו בשדה התעופה בלוד, הגשר שקרס באיילון

16 שנים לאחת מפרשות הרצח המסעירות בישראל בדור האחרון: היא הייתה הנסיכה מירושלים, דוגמנית, שחקנית ומנחת טלוויזיה. הוא היה ספר צמרת בבירה שאליו הגיעו אנשי ציבור וסלבריטאים. ב-2 בדצמבר 1997 נמצאו בני הזוג ענת אלימלך ודוד אפוטה מתים בדירה בשכונת רמת בית הכרם. זה היה סוף עצוב, אבל רק תחילתה של הסערה.

 

השבוע לפני - לכל הכתבות

כשהיינו שיכורי ניצחון. העיתון שאחרי כ"ט בנובמבר

 

בתחילה עלה החשד כי אלימלך רצחה את בן זוגה והתאבדה, אבל בהמשך התברר כי אחיו של אפוטה - שנכנס ראשון לזירה - הזיז את האקדח. רק לפני פחות משלוש שנים קבע בית המשפט שהספר רצח את אלימלך ואז שם קץ לחייו.

 

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 

שש שנים חיו אלימלך ואפוטה יחד. הם הכירו כשענת הייתה בת 17. דוד, נשוי ואב לילדים, חי בנפרד מאשתו. כבר אז הוא נחשב לספר צמרת בעל כישורים מיוחדים, שגם הוזמן מדי פעם לביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

 

בבוקר הרצח יצאה אלימלך מבית אביה בגבעת זאב ללימודים באוניברסיטה הפתוחה. לאביה היא אמרה שהיא תעבור אצל אמה המתגוררת בשכונת גילה. אבל משהו בדרך כנראה השתבש.

 

אלימלך הגיעה לביתו של אפוטה. במשטרה העריכו אז שבין השניים פרץ ויכוח, ככל הנראה על רקע רצונה של השחקנית להיפרד מאפוטה ולפתוח דף חדש בחיים. כעבור זמן מה נורו שלוש יריות.

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 

בשעות הצהריים, לאחר שהשניים לא ענו לטלפונים, הגיע לדירה אביה של ענת יחד עם שני אחיו של דוד. השלושה

 הבחינו במכוניותיהם של השניים בחוץ. הם עלו לדירה ודפקו בדלת. כשלא נענו, הזעיקו את המשטרה. אולם אחד מאחיו של דוד פרץ בינתיים לדירה דרך הגג. כשנכנס פנימה נחרד לגלות את גופותיהם של השניים.

 

במשטרה התקשו לקבוע מי הרוצח, כיוון שהאקדח נמצא ליד ענת, שנפגעה מכדור אחד. דוד נפגע משני קליעים ובמשטרה אמרו כי מדובר באקדח רב עוצמה וספק אם מישהו יכול לירות בעצמו פעם נוספת, אחרי שנפגע מהכדור הראשון.

 

השניים הובאו למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול בהפרש של שעה. אלימלך נקברה בתחילה מחוץ לגדר, כפי שנקבר מי שהתאבד, ואילו אפוטה נטמן בתוך בית העלמין, במרחק גדול ממנה.

 

נקברה פעמיים

גורמים במשטרת ירושלים אמרו אז כי זמן קצר לאחר הרצח וההתאבדות ידעו החוקרים, על-פי הממצאים בזירה, כי אפוטה הוא זה שרצח את ענת והתאבד. לדבריהם, את הידיעה הלא-נכונה על כך שענת היא זו שרצחה את בן זוגה מסרו גורמים חיצוניים שהיו מעורבים בחקירה.

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

  

רק במרס 2011 הגיעה הפרשה לסופה. שופט בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אפוטה הוא זה שרצח את אלימלך ולאחר מכן שם קץ לחייו. השופט מנחם הכהן קבע כי האח, יוסף אפוטה, שיבש את זירת הרצח, כשנטל את האקדח מידו של אחיו והניחו בסמוך לכף ידה של אלימלך.

 

כחצי שנה לאחר מכן השופט קבע כי אפוטה האח יפצה את משפחת אלימלך ב-200 אלף שקלים בגין הפגיעה ברגשותיה ובשמה הטוב של ענת, וכי 100 אלף שקלים נוספים הוא ישלם להם כפיצוי על הפגיעה ברגשותיהם, שנגרמה מכך שאלימלך נקברה בחלקת המתאבדים ולאחר מכן נקברה בשנית.

 

השופט מתח ביקורת ישירה על המשטרה, וקבע כי גם הודעתה הרשמית בדצמבר 1997, לפיה אפוטה הוא שרצח את אלימלך ואז התאבד, אינה מספיקה כדי למחוק את הפרסומים שבהם הושמצה אלימלך, וכי אין בה די "להחזיר את הגלגל לאחור מבחינת שמה הטוב של המנוחה".

 

גם מחברה קדישא לא חסך השופט את שבטו. הוא תקף אותה על שהחליטה לקבור את אלימלך בחלקת המתאבדים רק בשל שמועות, וכתב שהמשפחה הייתה צריכה לתבוע את חברה קדישא בשל החלטתה זו.

 

תאונה קטלנית על המסלול בנתב"ג

ב-30 בנובמבר 1970 נהרגו שני עובדי התעשייה האווירית ושניים נפצעו, כאשר מטוס של חברת TWA שעמד להמריא התנגש על מסלול נמל התעופה בלוד במטוס "סטרטוקרוזר" של חיל האוויר, שנגרר על-ידי שני העובדים. שני המטוסים עלו בלהבות ונהרסו כליל.

 

האסון אירע בשעה 2:55 בלילה. מטוס מטען של החברה האמריקנית החל את "מרוץ ההמראה". כשהגיע כמעט לקצה המסלול הבחין לפתע הקברניט האמריקני במטוס התובלה שהגיח מולו, נגרר על-ידי טרקטור. שני המטוסים התנגשו זה בזה בעוצמה רבה. במקום נשמעה התפוצצות שהחרידה את אזור שדה התעופה הבינלאומי. מיד לאחר מכן נראו למרחוק להבות ושני המטוסים בערו.

 

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 

תחילה חשבו עובדי נמל התעופה כי ההתפוצצות נגרמה מחבלה, אך מהר מאוד התברר כי מדובר בתאונה. שניים מהעובדים שגררו את מטוס חיל האוויר נהרגו ושלישי נפצע קשה. שלושת אנשי הצוות של המטוס האמריקני קפצו ממנו כשזה החל לבעור ונפצעו באורח קל מאוד.

 

קברניט המטוס האמריקני סיפר אז ל"ידיעות אחרונות" על התאונה: "פתאום ראיתי לאור הזרקורים של המטוס שלי מטוס אחר נוסע מולנו. אינני יודע אם הוא בא מן הצד וחצה את המסלול, או שפשוט נסע מולנו. זה היה נורא. ראיתי והבנתי שאנחנו נוסעים לקראתו - ולא היה עוד מספיק זמן לעצור".

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 

פחות משעה לאחר האסון הגיע לנמל התעופה שר התחבורה שמעון פרס. הוא שוחח עם הטייסים האמריקנים והודיע על הקמת ועדת חקירה לבדיקת נסיבות האסון.

 

יהונתן לביא, מפקד כוחות הכיבוי בשדה בזמן התאונה, סיפר כי בתחילה הודיעו לכבאים שמדובר במטוס אחד שמעורב בה. "ראינו להבות במרחק מה מהמטוס הבוער. ראינו שזה מטוס בואינג. רק אז התברר לנו לראשונה כי הייתה כאן התנגשות, שבה היו מעורבים שני מטוסים".

 

לביא המשיך בתיאור: "חששתי כי מטוס TWA הוא מטוס נוסעים. ברור היה לי באותו רגע כי המשימה הדחופה ביותר היא לפרוץ למטוס הבוער ולחלץ נוסעים. מי תיאר לעצמו אז כי זהו מטוס מטען וכי נקדיש זמן יקר לפרוץ למטוס ולגלות בתוכו ירקות".

 

בהמשך הוגש כתב אישום נגד פקחית הטיסה, שהואשמה בגרימת מותם של עובדי התעשייה האווירית. במשפט העיד הפקח הצבאי אבי מאירוביץ, שסיפר: "כשנשמע צפצוף במוטורולה לא הראתה הפקחית נכונות לענות. הרמתי ועניתי. קיבלתי בקשה לגרור 'סטרטו' על המסלול. לא עניתי מיד. היססתי זמן מה. לבסוף עניתי 'רשאי'. לאחר מכן הנהנה הפקחית בראשה ואמרה: 'או-קיי'. נהגנו לעשות טובה לפקחים האזרחים בקשר". אותה פקחית נתנה את אישור ההמראה למטוס התובלה האמריקני.

 

הגשם הפיל את הגשר

החורף הזה שחון עד כה, אבל ב-1979 בסוף נובמבר ובתחילת דצמבר מזג האוויר היה גשום מאוד. ב-29 בנובמבר לפני 34 שנים לא עמד גשר נחלת יצחק בתל אביב תחת עומס נחשולי המים האדירים ששטפו את נחל איילון. כתוצאה מהסערה, בשעות לפני הצהריים של אותו יום הוא התמוטט.

 

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 

רק בדרך נס נמנע אסון כבד. הגשר, שנבנה עוד בתקופת הבריטים ושימש כעורק תאונה מרכזי וחשוב, היה ריק ממכוניות בשעת ההתמוטטות. נהג משאית אמנם ביקש לחצות אותו שניות לפני שקרס, אולם מפקח של חברת נתיבי איילון, שהיה במקום כדי לעמוד על מצב המים בנחל, הבחין לפתע כי המרווחים שבין הכביש הולכים ומתרחבים - ומיהר לעצור את הנהג.

 

7 דקות לאחר ההתמוטטות הגיעו למקום כוחות משטרה,

 מכבי אש ועובדי חברת חשמל שניתקו את קווי החשמל והטלפון באזור. לאחר קריסת הגשר התברר כי עיריית תל אביב ונתיבי איילון תכננו להחליף את הגשר הישן, אך בכיר בעירייה הקפיא את התוכנית.

 

בחודשים שלאחר התמוטטות הגשר נגרמו באזור פקקי תנועה רבים. בנוסף לקריסת הגשר נותקו כ-8,000 קווי טלפון שעברו מתחתיו ואלפי מנויים נותרו ללא טלפון במשך ימים, שבהם כידוע לא היו טלפונים סלולריים. במנהל ההנדסה החליטו שלא לשקם את הגשר, אלא לבנות חדש. בפברואר 1980 נפתח גשר זמני לתנועה. רק ביוני 1981 נחנך הגשר הקבוע, המחבר את שכונת נחלת יצחק לתל אביב. ראש העיר שלמה להט ובכירי העירייה גזרו את הסרט.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: חנוך גרזיצקי
ענת אלימלך
צילום: חנוך גרזיצקי
שער "ידיעות אחרונות"
מומלצים