שתף קטע נבחר

חג המחזמר: חגיגה על הבמה

פסטיבל מחזות הזמר הישראליים חושף ארבע הפקות חדשות. אם לשפוט על פי ערב הפתיחה, שבו הוצגה "כלה על הנייר" בכיכובה של אגם רודברג, מדובר בפלטפורמה יצירתית משמעותית בהתהוות

זה התחיל לפני כשנה כרעיון של הבמאי אורי פסטר, שנשמע על פניו מופרך: חג למחזות זמר ישראליים חדשים, שייכתבו יולחנו ויושקו במסגרת תומכת. בסופה של דרך, אם ירצו המושכים בחוטים, יאומצו אותם מחזות על ידי התיאטרונים הרפרטוארים, ויצטרפו לארון הספרים המצומצם של ההפקות המוזיקליות הבימתיות שנעשו בארץ.

 

הרעיון, שהלך והתגבש במהירות קיבל רוח גבית מעיריית בת ים, שהעמידה לטובת הפרויקט תמיכה של כ-400 אלף שקל. זרם ההצעות שהוגשו לוועדה האמנותית היה מפתיע, ובסופו של הליך בחירה קפדני נבחרו ארבע הצעות. אמש (א'), אחרי חודשים של כתיבה, הלחנה וחזרות קדחתניות, פתח הפסטיבל של פסטר שערים, ואם לשפוט על פי הטעימה הראשונה, מדובר בהחלט בחגיגה.

 

סיפור אהבה בימי המנדט

את חג המחזמר, שנערך בהיכל התרבות בבת ים, פתח אתמול "כלה על הנייר", מחזמר שמתרחש בפלסטינה תחת שלטון המנדט הבריטי. המחזה, המבוסס על ספרה של נאוה סמל שראה אור בשנת 1996 ("הוצאת עם עובד"), משרטט סיפור אהבה בין שליח הארגון, שנשלח לאירופה להשיג אישורי עלייה עבור נשים יהודיות באמצעות נישואים פיקטיביים, לבין "כלתו" הראשונה ממנה התגרש על פי ההסכם, אך נשאר מאוהב בה. סיפור האהבה מסתבך כשכלתו השנייה מסרבת לתת לו גט ובכך מונעת ממנו - לפחות לזמן מה - לממש את אהבתו. מול סיפור האהבה מהדהדת לה ברקע התקופה: התחזקותה של המפלגה הנאצית בגרמניה וימיו האחרונים של המנדט הבריטי, מה שיוביל למלחמת העצמאות.

"כלה על הנייר". ידו הבוטחת של הבמאי מורגשת היטב (צילום: אנטון טל) (צילום: אנטון טל)
"כלה על הנייר". ידו הבוטחת של הבמאי מורגשת היטב(צילום: אנטון טל)
 

את המוזיקה למחזמר הלחין דניאל סלומון ומדובר בפסקול רב גוני ועשיר במיוחד. סלומון, מלחין משובח שזה כמה שנים כותב גם מוזיקה לתיאטרון, נוגע לראשונה בהפקה מוזיקלית והתוצאה מרשימה במיוחד. מדובר בפסקול שמדבר בשפת המחזמר הקלאסי ומורכב מפנינים מוזיקליות, ששורשיהן בשנות ה-30 באירופה. גם הביצוע של הרכב השחקנים-זמרים שנבחרו בקפידה על ידי הבמאי, צדי צרפתי, מרשים.

 

צרפתי, מבמאי מחזות הזמר המנוסים והוותיקים בישראל, הצליח לדלג על כל מהמורה אפשרית שעלולה היתה להפוך את הטקסט לדידקטי ומוסרני. הבימוי מינימליסטי מטבע הפרויקט, שמטרתו להציג את הפוטנציאל שגלום בכל אחת מההפקות, ועל אף זאת ידו הבוטחת של הבמאי מורגשת היטב. אגם רודברג כובשת בתפקיד הראשי. יש לה קול מצוין ונוכחות בימתית שובת לב. ארז רגב, בתפקיד החתן להשכיר, הוא ליהוק מצוין. יש בו חן רב, והכימיה בין השניים על הבמה היא דלק שנותן לכל ההפקה כוח.

אגם רודברג כובשת (צילום: אנטון טל) (צילום: אנטון טל)
אגם רודברג כובשת(צילום: אנטון טל)
 

באופן כללי מדובר בקאסט משובץ בכישרונות שבו בולטים לטובה מייקל הרפז, לשעבר חבר בלהקת הבנים "היי פייב", שמגלם קצין בריטי המאוהב בגיבורת המחזמרּ. הרפז הוא זמר מצוין, אבל בהפקה הזו מתגלה גם כשחקן בעל כריזמה. ויש את אביב זלישנסקי, בתפקיד אחיו הצעיר של גיבור המחזה שחולם להפוך לבמאי קולנוע. זלישנסקי, בוגר טרי של מגמת התיאטרון בתלמה ילין, הוא הצעיר בהפקה, ועם יכולות ווקאליות ומוטיבציה כמו שלו - עושה הרושם שעוד נראה אותו.

 

מי שהופכת את הפלטפורמה שמציע "חג המחזמר" לאטרקטיבית ומשמעותית, היא התמיכה המוזיקלית של נגני תזמורת סימפונט רעננה. את "כלה על הנייר" ליוו אמש על הבמה 16 נגנים תחת שרביט המנצחים של קרין בן יוסף. מעטפת מוזיקלית חיה אינה דבר של מה בכך. במחזות זמר המוצגים בתיאטרון הממסדי בארץ, מרבית ההרכבים הכליים מצומצמים בהרבה. מיקומם, בדרך כלל מאחורי הקלעים או מתחת לבמה, משפיע מהותית על התוצאה. ההחלטה להתעקש על הרכב תזמורתי גדול ועל הנכחתו על הבמה, מבורכת. בסופו של יום זה מה שנותן ליצירה עומק ונפח.

הנוכחות של התזמורת משפיעה על היצירה (צילום: אנטון טל) (צילום: אנטון טל)
הנוכחות של התזמורת משפיעה על היצירה(צילום: אנטון טל)
 

מספר מחזות הזמר הישראליים ששרדו את שיני הזמן מצומצם ביותר. חלקם המזערי זכה לחיים מתמשכים והפקות מתחדשות, וכל היתר נשכחו. בימים של הידוק חגורה מעדיפות הנהלות התיאטרונים הרפרטוארים "ללכת על בטוח" ולהישען על הצלחות מוכחות מהארץ ובעיקר מחו"ל. כך הגיעו לבמה בשנים האחרונות "עלובי החיים", "יוסף וכתונת הפסים המשגעת", "כנר על הגג", "קברט", "המפיקים", "קזבלן" ו"איש חסיד היה". יצירת מסגרת להפקת מחזות זמר חדשים היא תמריץ נפלא ליצירה מקורית, שיש לקוות שתזכה לבית חם ולחיי מדף מעבר לאלה שמציע הפסטיבל.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אנטון טל
"כלה על הנייר". הכימיה בין השחקנים הראשיים נותנת דלק להפקה
צילום: אנטון טל
לאתר ההטבות
מומלצים