שתף קטע נבחר

עשר השאלות שכל יהודי חייב לעצמו - החלק הראשון

למה נבראנו? האם יש אלוהים? אפשר להוכיח את זה? למה לגור בארץ דווקא? להגיד שאנחנו "עם בחירה" זו גזענות? ולמה צריך כל כך הרבה מצוות? שאלון הזהות היהודית - עם כל התשובות שתשמעו מרבנים. מחר - החלק השני

1. האם יש מטרה לחיי?

ליהדות תשובה ברורה: החיים הם אתגר ומשימה, המביאים להתחבר ולחיות בנצח. ללא מטרה שכזו, קשה להבין מדוע ולשם מה קיים אדם כל כך מפותח, יצירתי, בעל הישגים טכנולוגיים עצומים, שסופו – כמו של כל בעלי החיים.

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

 

כבר שלמה המלך בספר החקירה שלו, "קהלת", קבע כי "מותר האדם מן הבהמה – אין", אלא אם כן מגיעים לתשובה שבסוף הספר, אחרי הבירור הפילוסופי הארוך: "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם" (קהלת י"ב, י"ג). ובמילותיו של הרמב"ם: "חובה שנחקור גם מדוע נמצא האדם ומה תכליתו, וכאשר העמיקו לחקור על כך מצאו....שתכליתו פעולה אחת בלבד, ושאר פעולותיו אינן אלא להמשכת קיומו כדי שתושלם בו אותה הפעולה היחידית והיא - השגת המושכלות וידיעת האמתיות על בוריים. כי לא ייתכן שתהיה תכלית האדם לאכול או לשתות או לבעול או לבנות בית או להיות מלך..." (מתוך הקדמת הרמב"ם לפירושו למשנה).

 

את משמעות חיים האדם צריך למצוא דווקא ברובד הרוחני, הנשמתי של האדם, בהשלמתו את עצמו במעשיו, מידותיו ומחשבותיו. בזה יוכל להתחבר לנצח, ולחיות בנצח.

 

2. יש אלוקים? אפשר להוכיח זאת?

השאלה אם יש אלוהים אם לאו, קשורה לשאלה הראשונה: אם יש משמעות לחיים מעבר לקיום. שכן, אם

העולם נוצר מעצמו – אין מכוון ואין מטרה. חיים, כי חיים, כי חיים.

 

יש מספר גישות לשאלת הוכחת מציאות אלוהים; האחת - על פי דברי הכתוב: "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה" (ישעיהו מ', כ"ו). כלומר, התבוננות בנפלאות הבריאה מלמדת על הבורא. כשם שלא ניתן לומר, ששעון, או מכונית, או מחשב נוצרו מעצמם, גם אם יעברו מיליוני שנים – כך גם לא ניתן להבין שהעולם על מורכבותו הגדולה ופלאי הבריאה (כמו איברים בגוף האדם) נוצרו מעצמם.

 

גישה אחרת מבססת את האמונה בבורא על פי דברי הכתוב: "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ" (ישעיהו מ"ג, כ"א). כלומר, התבוננות בהיסטוריה של עם ישראל היא ההוכחה למציאות הבורא.

 

כך למשל, כותב רבי יהודה הלוי בספרו "הכוזרי", כאשר החבר היהודי נשאל על יד מלך כוזר על אמונתו, והוא עונה: "אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בֶּאֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הַמּוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמַסּוֹת, וְהַמְּכַלְכְּלָם בַּמִּדְבָּר, וְהַמַּנְחִילָם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, אַחַר אֲשֶׁר הֶעֱבִירָם אֶת הַיָּם וְהַיַּרְדֵּן בְּמוֹפְתִים גְּדוֹלִים, וְשָׁלַח מֹשֶׁה בְּתוֹרָתוֹ" (מאמר א', י"א).

 

והכוונה: התגלות ה' לעיניי עם של מיליוני אנשים, גם ביציאת מצרים וגם בהר סיני, איננה ניתנת להכחשה. בנוסף, המציאות של עם ישראל המתקיים בהיסטוריה למרות הניסיונות הרבים לכלותו, יחד עם חזרת ישראל לארץ יותר מפעם אחת – דברים המנוגדים להיגיון ולמציאות – כל אלה, ובעיקר שהדברים נאמרו מראש בתורה ובנביאים, מאמתת את מציאות ה'. כמובן, שלכל טיעון כזה יש צורך בבירור נוסף והרחבתו.

 

3. "אתה בחרתנו". האמנם? ולמה?

במה אנו שונים מעמים אחרים, והאם אין בזה טיעון גזעני, המנוגד כל כך לתפיסות החברתיות בעולם?

 

עם ישראל נבחר בקריאה לאברהם אבינו: "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ, וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (בראשית י"ב, א'-ב'). הליכתו של אברהם לארץ כנען, היא התחלה של עם חדש ("גוי גדול"), בעל מטרה: "וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה" (שם). התגדלותו של עם אברהם, אמורה להביא ברכה לכל העולם.

 

עם ישראל השפיע על תרבות העולם באמונה באל אחד, יום שבתון בשבוע, ערכי חסד וצדק, וכל הנאמר בתנ"ך – דברים שרוב העולם התרבותי קיבל ומתנהג בהתאם, ואנו עדים להצטיינות המיוחדת של יהודים בתחומי המדע, המחקר, החברה והאמנות. בפני מדינת ישראל עומד האתגר לייצר חברה ערכית ומוסרית, ולהאיר לעולם כולו דרך דומה.

 

טענת ה"אתה בחרתנו", איננה גזענית משתי סיבות עיקריות: א. איננו מבקשים זכויות עקב טיעון זה, אלא חובות. ב. מי שרוצה באמת וברצינות להצטרף לעם ישראל – יכול להצטרף, וליהנות מכל הזכויות והחובות שלו.

 

4. למה לגור בארץ, כאשר כל כך מסוכן פה?

ובפרט שניתן לחיות בחו"ל בביטחון, ולקיים חיים יהודיים שלמים.

 

הארץ הובטחה וניתנה לנו על ידי ה' בעבר, חיינו כאן מאות שנים, ואף חזרנו אליה בדרך נסית ומופלאה. כאן נוצרו היצירות הגדולות והמשמעותיות – התנ"ך והמשנה (יסוד התורה שבעל-פה).

 

רק בארץ ישראל יכולה לבוא לידי ביטוי התגלות מלאה של עם ישראל במישור של קיום מצוות, מכיוון שאת חלקן אי אפשר לקיים בחו"ל, ולדעות מסוימות – רק בארץ מקיימים את המצוות באמת, ואילו בחו"ל, הן נחשבות רק כזיכרון (הרמב"ן).

 

רק בארץ אפשר להקים בית מקדש (במהרה בימינו) על כל משמעויותיו, אף על פי שאנו עדיין רחוקים מלהבינן. רק בארץ ניתן להגיע למדרגה האנושית הישראלית הגבוהה ביותר – נבואה. בימינו, לחיות כאן זה כמעט תנאי להמשך קיום עם ישראל, נוכח אחוזי ההתבוללות הגבוהים מאוד בארצות העולם. לכן, רק החיים בארץ מבטיחים את המשך קיומו של עם ישראל.

 

5. למה צריך כל כך הרבה מצוות מגבילות?

ובכלל, חלקן שייכות לעולם העבר.

 

למה יש כל כך הרבה חוקי טבע המגבילים את החיים? אסור לאכול יותר מידי, צריך להתעמל, כדאי לא לעשן. עולמנו בנוי מחוקים, ככל מנגנון שיש לו כללים להפעלה מיטבית. את חוקי הטבע והבריאות אנו חוקרים, ומשתדלים לפעול בהתאם לגילויי המדע.

 

גם עולמנו הרוחני בנוי מחוקים וכללים להפעלה מיטבית של כוחות הרוח שלנו. הבעיה הגדולה היא, שתחום זה איננו בתחום הנראה על ידי מכוני מחקר. כאן אנו סומכים על התורה, שניתנה לנו מאת הבורא היודע מהם המעשים האידיאליים הנדרשים לחיות חיים שלמים.

 

חז"ל אמרו שישנן תרי"ג מצוות (613) כנגד איברי האדם; יש רמ"ח (248) מצוות חיוביות (מצוות עשה), להשלים מספר דומה של איברי האדם. לעומתם יש שס"ה (365) מצוות מגבילות (לא תעשה), כנגד מספר דומה של גידי האדם.

 

הרעיון בזה הוא שהמצוות משלימות ומפרנסות את האדם במישור הרוחני במלוא קומתו, כשם ששמירה על הבריאות מבטיחה את שלמות גוף האדם. את התוצאות אמנם אי אפשר לראות במיקרוסקופ, אולם ניתן לראות אותן לאורך ההיסטוריה היהודית; קיומו של עם ישראל נשמר הודות לשמירת המסורת גם כאשר היינו מפוזרים בכל הגלויות.

 

מכיוון שאנו עם מיוחד ("אתה בחרתנו", שאלה 3) – יש לנו ציוויים מיוחדים (613 מצוות), אולם לתורה יש גם הדרכה לכל אנשי העולם: שבע מצוות בני נוח.

 

  • הרב שמואל שפירא הוא הרב של כוכב יאיר. בהכנת הכתבה השתתפו רבני "צהר ". מחר - החלק השני

 

<< לכל השו"תים במדור החדשו"ת >>

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
חיים כי חיים?
צילום: shutterstock
מומלצים