גניבת זרע - כבר לא מיתוס. עובדה משפטית

רבים מדברים על האחריות ההדדית של בני זוג המקיימים יחסי מין לתוצאות מעשיהם. כך נולד עקרון "ייזהר השוכב", לפיו גבר המקיים יחסי מין לא יוכל לפטור עצמו מאחריות, גם אם האמין כי האישה משתמשת באמצעי מניעה. מכאן שכל גבר המקיים יחסי מין עם אישה, בין בעקבות פיתוי ובין בלעדיו, אחראי לתוצאות הטבעיות של המעשה.

עוד בנושא:

לא מעוניין בתינוק, גבר? תשתמש באמצעי מניעה

גניבת זרע: מה אומר החוק בישראל?

עם זאת, נשאלת השאלה - על איזו אחריות מדובר? אם מדובר באחריות כלפי הקטין - הרי שילד שנולד כתוצאה מיחסי מין בלתי מוגנים, יחייב את האב לשאת במזונותיו של הקטין, בכל סכום שייקבע על ידי בית המשפט. כוונתנו היא שהיחסים המשפטיים בין אב לבנו מחייבים תשלום מזונות, ואין זה משנה שהורתו של הקטין נעשתה בשל עוולה.

כך, מבחינה משפטית, בתי המשפט חזרו וקבעו כי אדם חייב במזונות ילדיו והחיוב במזונות נקבע על פי האבהות ולא על פי אקט ההתעברות. לעומת זאת, כלפי האישה – הדברים שונים בתכלית. בפסק הדין החשוב והתקדימי שניתן על ידי ביהמ"ש השלום בתל-אביב, בתביעה בה ייצגנו שנינו את הגבר, התקבלה לראשונה טענת גניבת זרע.

התקדים: האישה תשלם לגבר פיצויים

באופן תקדימי בישראל, קבע בית המשפט שהאישה גנבה את זרעו של הגבר, הונתה אותו, הציגה בפניו מצגי שווא וביצעה כלפיו עוולת תרמית. עוד נקבע בפסק הדין, כי האישה פעלה באופן הפוגע בפרטיות התובע. ביהמ"ש פסק פיצוי של כמאה ועשרים אלף שקלים לטובת הגבר.

פסק דין זה, מושתת על ההכרה כי למרות שהאב אחראי לתוצאות מעשיו כלפי הקטין, הרי שכלפי האישה – יש לאב עילה נזיקית עצמאית ונפרדת. כך, בהתאם לפסק הדין – כאשר מוכחת הטעייה או תרמית – האישה אינה פטורה מתוצאות מעשיה, ממש כמו כל אדם אחר לגביו מוכחת עוולת תרמית.

בבית המשפט הוכחנו שכשם שלכל אדם עומדת הזכות לנסות ולהביא צאצאים לעולם, הרי לכל אדם גם הזכות לבחור מתי וכיצד הוא היה רוצה להביא צאצאים לעולם. ועד כמה שתהיה מובנת וחשובה כמיהת האישה לילד, אין היא מקנה לה את הזכות לרמוס את זכויות הגבר, לגנוב את זרעו תוך נקיטת תרמית והונאה ולנצל את תמימותו ואמונו (במקרה הנ"ל, האישה טענה בכל תוקף כי היא עקרה).

כך, חשיבותו של פסק הדין נעוצה בקביעת עוולת "גניבת זרע" במישור היחסים בין הגבר לאישה. תוצאת פסק הדין הינה שאדם יכול מחד גיסא - למצוא עצמו מחויב במזונות בנו הקטין, ומאידך גיסא - לקבל פיצוי או שיפוי מהאישה שרימתה אותו, בהנחה שהוכח כי כך אירע.

המישור בו ניתן להעלות טענה בדבר גניבת זרע הוא המישור הנזיקי / החוזי בין הגבר לאישה. כדוגמת טענות בדבר מצג כוזב, הטעיה, תרמית, חוסר תום לב, הפרת חוזה בלתי כתוב ביניהם (הסכימו שמדובר ביחסי מין ללא תוצאות), עוולת רשלנות ועוד.

באם יצליח הגבר להוכיח טענות אלה (ללא קשר למישור החבות של האב כלפי ילדו), עשוי הגבר לזכות לפיצוי מהאישה, וזו לא תוכל לפטור עצמה בטענה שהגבר לא עשה שימוש באמצעי מניעה.

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר–און , ייצגו את הגבר שלטובתו נפסקו פיצויים