שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מבחני פיז"ה: תלמידי ישראל עדיין מפגרים אחרי ה-OECD. פערים על רקע כלכלי-חברתי
    כמו לפני שלוש שנים, גם עתה נמצאים תלמידי ישראל מאחורי צעירים ממדינות אחרות שנבחנו במחקר הבינלאומי. וגם הפעם נשמעות אותן הבטחות: "נרשם שיפור". פערים בין ערבים ליהודים ובין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי שונה
    הישגיהם של תלמידי ישראל בקריאה, מתמטיקה ומדעים נמוכים בממוצע מאלה של בני הנוער במדינות ה-OECD – כך עולה מתוצאות מבחני פיזה לשנת 2012, שפורסמו היום (ג'). הנתון הזה מתייחס הן למבחנים המודפסים והן למבחנים הממוחשבים שנערכו למדגם מייצג של 5,055 תלמידים, רובם מכיתות י', הלומדים ב-172 בתי ספר שונים בארץ.

     

    על פי הנתונים, הישגי ישראל בתחומי הקריאה טובים יחסית וקרובים במידה מסוימת לממוצע ה-OECD, ואילו בתחומים האחרים הפער גדול יותר. המבחן מפוצל לחלק מודפס, ובו ממוקמת ישראל במקום ה-40 במתמטיקה, 33 בקריאה ו-40 במדעים. בחלק הממוחשב מדורגת ישראל ה-27 במתמטיקה וה-26 בקריאה דיגיטלית.

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), שפרסמה את הנתונים, טוענת שבסיכום עשור של השתתפות במחקר פיז"ה, נרשם שיפור בהישגים של תלמידי ישראל. לשיטתה, המגמה נרשמה בכל התחומים, והיא מציבה את ישראל בין המדינות בעלות השיפור הגדול ביותר. אלא שדברים דומים למדי נטענו גם אחרי פרסום תוצאות הפיז"ה ב-2010, מיד אחרי צירופה של ישראל ל-OECD. גם אז נמסר שהציונים נמוכים בהשוואה לתלמידים אחרים בעולם, אולם חל שיפור קל בביצועיהם של התלמידים במתמטיקה ובקריאה.

     

    לחצו להגדלה


     



    פיז"ה הוא מחקר מקיף וחדשני להערכת רמת התלמידים במדינות שונות, והוא מתקיים מדי שלוש שנים. הוא נערך על ידי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (ה-OECD). מטרת המחקר היא לבדוק באיזו מידה תלמידים בני 15 "מוכנים לחיים הבוגרים", ואם ברשותם כלי חשיבה כלליים. המחקר בודק את רמת האוריינות בשלושה תחומים - מתמטיקה, קריאה ומדעים (המוגדרים "המבחנים המודפסים"). במחקר הנוכחי הושם דגש על אוריינות מתמטיקה.

     

    בנוסף נבחנה ישראל לראשונה באוריינות מתמטיקה במחשב וכן באוריינות קריאה דיגיטלית ("המבחנים הממוחשבים", שבהם השתתפו 31 מדינות, רובן מדינות OECD). שני תחומים נוספים שנבחנו - פתרון בעיות ואוריינות כלכלית - ידווחו על ידי הארגון בעתיד.

    ארכיון (צילום: רועי עידן)
    ארכיון(צילום: רועי עידן)
      

    הפערים בישראל

    תלמידים שענו בהצלחה על שאלות מדרגת קושי גבוהה סווגו "מצטיינים". תלמידים שהצליחו לענות רק על שאלות ברמת קושי נמוכה סווגו "מתקשים". בישראל קרוב שיעור המצטיינים לזה במדינות ה-OECD: בקריאה 10% בישראל לעומת 8% ב-OECD; במתמטיקה 9% בישראל לעומת 12% ב-OECD; ובמדעים 6% בישראל לעומת 8% ב-OECD.

     

    לעומת זאת, שיעורי המתקשים גדולים יותר בישראל: בקריאה 24% בישראל לעומת 17% ב-OECD; במתמטיקה 34% בישראל לעומת 23% ב-OECD;

    ובמדעים 29% בישראל לעומת 18% ב-OECD.

     

    על פי הנתונים שנמסרו היום, הפערים בין תלמידים מצטיינים לחלשים בישראל הוא מהגבוהים בעולם. קיים פער גדול מאוד בכל תחומי האוריינות בין תלמידים יהודים לערבים - פער העומד על כ-100 נקודות בממוצע. בתחום הקריאה הדיגיטלית עומד הפער אפילו על 155 נקודות.

     

    למשל, במבחן באוריינות מתמטיקה, בקרב דוברי העברית עמד הציון הממוצע של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי גבוה על 536 נקודות מתוך 800, ושל תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך על 440 נקודות (פער של 96 נקודות). בקרב דוברי הערבית, הציון הממוצע של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי גבוה הוא 430 נקודות, ושל תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך 373 נקודות. פערים דומים בממוצע הציונים נמצאו בכל התחומים במחקר.

     

    יותר מ-85% מתלמידי ישראל דיווחו שהם נהנים בבית הספר, מה שמדרג את ישראל במקום ה-11 במדד זה.

     

    Read this article in English

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מבחני פיז"ה: תלמידי ישראל עדיין מפגרים אחרי ה-OECD. פערים על רקע כלכלי-חברתי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים