היא תתחרט על סקס, הוא על סקס לא ממומש
מחקר חדש מצא כי גברים ונשים נבדלים זה מזה בסוג החרטות שהם חווים: בעוד נשים מתחרטות על איבוד בתולין לאדם הלא נכון או על קיום יחסי מין בשלב מהיר מדי ביחסים, גברים מתחרטים על מיעוט הרפתקאות מיניות. מה מקור ההבדל בין המינים ומה אומרת על כך הפסיכולוגיה האבולוציונית?
להיות בני אדם זה עסק מעט מבלבל. אנחנו אכולי חרטות על מעשים והחלטות שקיבלנו בעבר, ובה בעת, מצטערים על הזדמנויות שפוספסו משום שלא נקטנו בפעולה. החרטות הללו מלוות אותנו בכל מישורי החיים ובין השאר גם בתחום המיני. אנחנו חשים טווח רחב של חרטות הקשורות למין, אך מחקר חדש מצא כי גברים ונשים נבדלים זה מזה בסוג החרטות שהם חווים.
עוד בנושא:
למה צעירים ביפן הפסיקו לעשות סקס?
גם סטוץ יכול להפוך לאהבה. הנה הסיבות
המחקר, שנערך ע"י פסיכולוגים חברתיים ממדינות שונות בארה"ב ופורסם ב Archives of Sexual Behavior, בדק חרטות של אנשים לגבי יחסי מין חד פעמיים. למרות ששיעור האנשים המקיימים סקס מזדמן היה זהה בקרב גברים ונשים ועמד על 56 אחוזים, נמצא שנשים נוטות להתחרט עליו יותר מגברים. גם הגברים הביעו חרטות מיניות, אבל לא על הסקס שקיימו אלא דווקא על זה שהם לא קיימו, בעקבות חוסר נקיטת יוזמה ופספוס הזדמנויות.
המחקר התבצע בשלושה שלבים: בשלב הראשון נדרשו 200 נחקרים להעריך תרחישים היפותטיים בהם מתואר אדם שהתחרט על ניצול או על חוסר ניצול של הזדמנות לסקס ולדרג מ-1-5 את מידת החרטה בכל סיטואציה.
בשלב השני קיבלו 395 נחקרים רשימה של חרטות מיניות נפוצות, והתבקשו לציין אלו מהן הם חוו באופן אישי. השלב השלישי חזר על השלב הקודם, אך הפעם עם מדגם גדול המונה מעל 24 אלף אנשים, הכולל גם הומוסקסואלים, לסביות ודו מיניים.
חרטת הבוקר שאחרי
שלוש החרטות הנפוצות ביותר שהתקבלו בקרב נשים היו איבוד הבתולין לאדם הלא נכון (24% מהנחקרות), בגידה בבן זוג קודם או נוכחי (23%) והתקדמות מהירה מידי מבחינה מינית (20%). עבור גברים, שלוש החרטות המובילות היו ביישנות שמנעה מהם להתחיל עם בן זוג מיני פוטנציאלי (27% מהנחקרים), מעט מידי הרפתקנות מינית בגיל צעיר יותר (23%) ומעט מידי הרפתקנות מינית בתקופה הרווקות שלהם (19%).
מהמחקר נראה שנשים מתחרטות על כך שעשו סקס, בעוד שגברים מתחרטים על כך שלא עשו סקס, והדפוס הזה נשמר גם כאשר משווים בין הומואים ללסביות, ובין ביסקסואלים לביסקסואליות. החוקרים ממהרים לספק הסבר לממצאיהם, כאשר בדומה למרבית המחקרים שעוסקים בהבדלים בין גברים לנשים הם פונים לתורת האבולוציה: לחצים אבולוציוניים הם האחראיים להבדל המגדרי בחרטות מיניות, טוענים החוקרים.
במהלך ההיסטוריה האבולוציונית, בכל פעם שגברים פספסו הזדמנות לקיים יחסי מין עם פרטנרית חדשה, הם החמיצו הזדמנות פוטנציאלית להתרבות, ומדובר בהפסד כבד מנקודת מבט אבולוציונית. רבייה עבור נשים, לעומת זאת, מחייבת השקעה רבה יותר בכל צאצא, הכוללת תשעה חודשי הריון ושנתיים נוספות של הנקה.
משום שהשלכות המין המזדמן היו גבוהות יותר עבור נשים לעומת גברים, הן עיצבו תגובות רגשיות למגע מיני שמשפיעות על נשים עד היום. החרטה שלאחר המעשה אמורה לסייע לנשים להימנע בעתיד מפעולה בעלת מחיר גבוה. אמנם בימינו קיים ניתוק בין יחסי מין לבין רבייה - בזכות שימוש באמצעים למניעת הריון, אבל התגובות הרגשיות שמקורן בהיסטוריה האבולוציונית שלנו עדיין מתקיימות.
חכו רגע עם המדע שלכם
פרשנות החוקרים נראית במבט ראשון סבירה למדי, אך במבט שני קלה מידי. כמה נח להפנות אצבע מאשימה לאבולוציה, ובכל מקום שבו מתגלים הבדלים בין המינים לטעון שככה זה בגלל שזה בטבע שלנו. הרי אם לקיום יחסי מין מזדמנים היה מחיר גבוה עבור נשים לאורך ההיסטוריה, לא היינו מצפים שהן תחדלנה מקיום סקס מזדמן במהלך התהליך האבולוציוני, במקום רק להרגיש רע בגלל זה?
במהלך האבולוציה, בני האדם ירדו מהעצים והתחילו ללכת על שתיים, אבל נשים עדיין מקיימות יחסי מין מזדמנים באותו שיעור כמו גברים. ההבדל היחיד הוא שנשים מייסרות את עצמן לאחר מעשה. יתכן, רק יתכן, שהאצבע המאשימה מופנית לכיוון הלא נכון?
בחברה שבה גבר בעל פרטנרים מיניים רבים נחשב ל"גבר שבגברים", אך אישה כזאת נתפסת כקלת דעת (ואף זוכה לכינויי גנאי), מה הפלא שגברים מצטערים על כך שלא קיימו יחסי מין רבים יותר ונשים מצטערות על כך שלא קיימו פחות? בסופו של דבר, רוב בני האדם מעוניינים ליישר קו עם המוסכמות, וחשים חרטה כאשר הם לא עומדים בציפיות החברתיות.
המוסר הכפול בכל הנוגע להתנהגות מינית של גברים ונשים לא מטיב עם אף אחת משתי הקבוצות. אלה וגם אלה אכולי חרטות, מודדים את עצמם עפ"י אידיאל מוסרי מדומיין, וממירים הנאה בהלקאות עצמיות. בין אם תומכים בהסבר האבולוציוני, ובין אם בהסבר החברתי, נראה כי חרטה היא חלק אינהרנטי מהקיום האנושי.
בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
