סופו טוב הכל טוב / טור

לפני המשחק חברי א. שאל אותי "מי מהגבוהים יהיה טוב. מאריץ'? טיוס? הנדריקס?". רצה לבנות קבוצה לליגת הפנטזי של היורוליג. אמרתי לו: "סופו". אמר לי: "איך סופו? לא התאמן כל השבוע". אמרתי לו שככה זה שחקנים, לא צריכים באמת להתאמן כל כך הרבה, חזרה ממנוחת מחלה זה פוטנציאל למשחק מעולה.

סוף טוב הכל טוב:

• בתום דרמה: מכבי ת"א ניצחה את קובאן
• בלאט: "עם הקבוצה הזו - יש תמורה לאגרה"
• תסמונת הרבע האחרון / אריה מליניאק
  

הגוף הגדול של סופו נח והתאושש, הראש התנקה מהחפירות של המאמנים, הוא לא היה באולם בירושלים ולא שותף להפסד. ממש כמו שדייויד בלו היה במשחקים הראשונים שלו, עד שנכנע לעייפת הכללית מהאימונים. שחקני יורוליג נמצאים לרוב באובר-טריינינג כי צריך להצדיק משכורות ולהתאמן "קשה".

סופו נבחר לשחקן המצטיין במשחק. האם בצדק? בשבוע שעבר בבלגרד הוא שיחק רק 16 דקות שנראו כמו 30. אתמול הוא משך 24 דקות ועשה מספר פעולות קריטיות כולל סל הניצחון, קלע 15, ייצר מדד 20 , ואיבד רק כדור אחד.

אולי בגלל המחלה והמחשבה שהוא לא מספיק חזק, והקושי האופטי מול מאריץ' והנדריקס - סופו הוציא מצוין החוצה כדורים רבים שהפכו לסלים, גם אם לא מאסיסט ישיר. גם העבירה הראשונה המהירה (אופנס-פאול בהתקפה הראשונה) השפיעה לטובה וגרמה לו להרים את הראש ולחפש חברים.

אבל יש מספר אחד בעייתי. בדקות שסופו היה על המגרש, מכבי הפסידה ב-10 הפרש. מספר מדהים אם בוחנים את תרומתו הנזכרת לעיל. לעומתו טיוס, שהשלים את הדקות של סופו בעמדת הגבוה, תרם רק מדד 10 (חצי מסופו), אבל בדקות של טיוס על המגרש מכבי ניצחה ב-12!

טיוס מייצב למכבי את ההגנה, מייצר אפשרויות מגוונות יותר של שמירה, כמו למשל חילופים בין כל שחקני הקו האחורי, וגם שליטה טובה יותר בריבאונד (טיוס לקח אחד יותר מסופו בהרבה פחות דקות). נקודה למחשבה לבלאט, אבל לא לבוני קבוצות בליגת החלומות, שם המדד הוא הקובע.

סופו מסתער על קובאן. הסטטיסטיקה קצת משקרת(צילום: ראובן שוורץ)

בחצי הראשון מכבי נגררה, כאילו שהופנטה על ידי המשחק החופשי מדי של קובאן, הפגיזה משלוש במקום לדחוף פנימה לסופו, ולא היתה אגרסיבית בהגנה. בשביל לשבור את זה יש רק פתרון אחד - לחץ!! כל פעם שמכבי לחצה זה עבד לטובתה, והחטיפה של סופו בלחץ שהביאה לשלשה של בלו היא מסוג המהלכים שמשנים את הזרימה של המשחק.

ובלאט עדיין חושש ללחוץ יותר. עבירות? מכבי עשתה רק שש כל החצי הראשון, ויש ספסל עמוס מחליפים. לחץ פותח את המשחק, מריץ מתפרצות, מייצר זריקות במעבר (שבלו תלוי בהן לחלוטין). פתרון נוסף שלא נוסה היא הגנה אזורית, שאולי מפחידה מול קלעים כאלה, אבל מאלצת יריב לחשוב ולשחק יחד התקפות ארוכות (על פי רבנו מסינה, שם).

פניני עם בלאט. לחץ עושה רק טוב(צילום: ראובן שוורץ)

ושוב כשמכבי עולה ליתרון שיא, היא מתחילה לעשות שגיאות, לאבד כדורים, ולא מסוגלת לדרוס. אבל "תסמונת הרבע הרביעי" החלש קשורה לבעיות הרגילות: בלאט מתעקש להעלות את רייס המבולגן בפתיחת הרבע, בעיית ריבאונד ההגנה מונעת מתפרצות (הדרך היחידה לגמור משחקים), וסופו כבר עייף ומלא עבירות אז התרומה שלו יורדת.

מנטאלית נראה שהשחקנים כבר מצפים לנפילה. כשזה קורה כמה פעמים זה משתלט עליך, והנבואה מגשימה את עצמה. ופשוטין כל כך חסר תכנון עד שלא העלה את סימון להתקפה האחרונה. הידית השמאלית האוטומטית של סימון כבר ניצחה לפשוטין שני משחקים על הבאזר, אבל בזמן הבאזר אתמול, סימון קילל בקווקזית עתיקה על הספסל.

פניני. משנה גישה?(צילום: עוז מועם)

אחרי השפל מול לבוראל, אתמול שיחקו הצברים 58 דקות, והישראלים כולם קרוב ל-100!!! זה חשוב לא רק בשביל הציביון, אלא כי זה מייצר קבוצה והיררכיה דומות בליגה המקומית ובאירופה. אז נכון שקשה לראות בפניני כמציל הדימוי של מכבי, אבל לזכותו ייאמר שהוא עשה מהפכה בגישה. הוא נזהר לא להיכנס לאף דיון טראש טוק עם היריב, לא צובט ולא מושך בשערות ולא תוקע ברכיות.

וכבר שנו רבותינו: "במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם עומדים". אמנם נפלט לגיא אחרי ירושלים משהו על "שייהנו, זה לא קורה להם הרבה", וגם אתמול הוא אמר "להרוג את המשחק" כשהתכוון לדרוס את היריב, אבל אפשר להחזיר לו את סרט הקפטן באופן קבוע, כי הוא מגלם בדיוק את מכבי העכשווית, כבר שילם את חובו לחברה, והביע חרטה אמיתית. ובאין זמיר, גם עורב ציפור שיר.