הלכות מלך: נתניהו, קצת צניעות לא תזיק
"אדוני ראש הממשלה, עבור על כל סעיפי התקציב, וצמצם בהם ככל שאפשר, כדי שתוכל להתייצב מול הציבור ולהצדיק את הכל. כדי שתוכל להתייצב מול עצמך. כדי שתוכל להתייצב בפני האלוקים ולומר כי אכן אתה משרת הציבור, ולא הציבור משרת אותך". הרב יובל שרלו כותב לנתניהו
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
קו המחשבה שצריך לאמץ במצב זה הוא הזהירות. זהירות שלא לבקר דברים בלי שאנו יודעים את העובדות;
מנגד, צריך גם להיזהר מהזהירות. יש לנו מודל של ראשי ממשלה אחרים שנהגו אחרת, והדבר מלמד שאפשר אחרת. צריך לברוח כמפני אש מהבכיינות של הטוענים להתנפלות שאינה במקומה על ראש ממשלה, בלי לענות על הטיעונים עצמם; להיזהר מלשכוח שמדובר בכספי ציבור, וההלכה עצמה אמרה כי "התורה חסה על ממונם של ישראל". ובעיקר – צריך להיזהר מלשכוח את הדברים החשובים כל כך שלימדה אותנו התורה במצוות המלך, שהן הבסיס לכל שלטון.
אל תרבה, לבל תתנשא
שהלא התורה הזהירה משתי הסכנות האורבות לשלטון: "לבלתי רום לבבו מאחיו, ולבלתי סור מן המצווה ימין ושמאל". בתרגום לימינו מדובר על סכנת התנשאות וניתוק מהעם, וסכנת מסמוס האידיאלים שאותם אמור השלטון לקדם. התורה לא רק הזהירה מפני סכנות אלו, אלא גם לימדה כיצד בונים מסגרת המאפשרת התמודדות ראויה עם הסכנות: "לא ירבה!" לא ירבה לו סוסים, וכסף וזהב, ונשים, ובתרגום לימינו: לא ירבה את כל מה שמרחיק אותו מהעם ומהחזון כאחד.
את התביעה הזו אנו צריכים להפנות אל כל מנהיג ציבור, שחייו מתוקצבים מכסף ציבורי: אל תרבה. בכל מקום בו אתה חי חיי עושר מופרזים, אתה נופל בניצול כספי ציבור שלא כדין, ואורבת לך הסכנה שתיפול למקומות גרועים בהרבה: להתנשאות, אטימות, זלזול, שחיתות והתדרדרות.
על כן קריאתנו לראש הממשלה צריכה להיות זאת: אנחנו לא יודעים מספיק כדי לבחון את חייך. ברם – אתה כן יודע. עבור על כל סעיפי התקציב, באופן אישי, וצמצם בהם ככל שאפשר וככל שנכון, לפחות לפי שיקול דעתך. כדי שתוכל להתייצב מול הציבור ולהצדיק את הכל; כדי שתוכל להתייצב מול עצמך ולהצדיק את הכל; כדי שתוכל להתייצב בפני האלוקים ולומר כי אכן אתה משרת הציבור ולא הציבור משרת אותך. כך תעשה טוב יותר, מאשר המציאות שאתה נוהג בה היום.
הרב יובל שרלו הוא ראש ישיבת ההסדר אמי"ת "אורות שאול" בכפר בתיה
לפנייה לכתב/ת 
