"זה יכול להיות חוכא ואיטלולא". כשעגנון התבשר על הנובל. האזינו לשיחת הטלפון
בוקר אחד ב-1966 קיבל גדול הסופרים בשפה העברית שיחת טלפון מפתיעה מקול ישראל: "קיבלנו זה עתה ידיעה משבדיה". כעת מתפרסמת השיחה
איש קול ישראל, יגאל לוסין: "בוקר טוב מר עגנון. מדברים מקול ישראל מיומן החדשות. אנו קיבלנו זה עתה ידיעה משבדיה, משטוקהולם, שאדוני זכה בפרס נובל. האם ידוע לאדוני?".
ש"י עגנון: "לא".
לוסין: "אז אנחנו דבר ראשון מברכים אותו".
עגנון: "אני לא מוכן לזה. למה זה לא היה בעיתון?".
ביום שבו קיבלו שני חוקרים ישראלים פרס נובל לכימיה, פרסם אתמול (ג') ארכיון המדינה פנינה היסטורית: יגאל לוסין, עורך בקול ישראל, צלצל בבוקר אחד בשלהי 1966 לביתו בירושלים של גדול הסופרים בשפה העברית, ש"י עגנון, ובישר לו על אודות ידיעות ראשונות על זכייתו בפרס נובל לספרות. השיחה המלאה, המפתיעה והמשעשעת לפרקים, הועלתה לרשת במלואה.
לוסין מבטיח לו שאנשי המערכת מנסים להתקשר עם ועדת הפרס בשבדיה כדי לאמת את הידיעה, ובינתיים שואל אותו מה ירגיש אם אכן יזכה בפרס. עגנון ענה: "בשבילי לכתוב עמוד אחד בלשון הקודש, כהוגן, בלי שגיאות, חשוב מכל הפרסים שבעולם".
שמואל יוסף עגנון (1888-1970) נולד תחת השם שמואל יוסף צ'צ'קס, אולם ידוע בכינויו ש"י עגנון. את פרס נובל לשנת 1966 הוא חלק עם המשוררת היהודייה נלי זק"ש. הוא זכה פעמיים בפרס ביאליק ופעמיים בפרס ישראל (1954, 1958). יצירותיו עסקו בבעיות הרוח המרכזיות של היהדות בזמננו: התפוררות אורחות החיים המסורתיים, אובדן האמונה ואובדן הזהות.
מוקדם יותר היום קיבלו החוקרים הישראלים-אמריקנים, פרופ' אריה ורשל ופרופ' מיכאל לוויט, את פרס נובל לכימיה. כבר באוקטובר האחרון הכריזה ועדת הפרס על זכייתם בזכות מחקרם בפיתוח מודלים ממוחשבים להבנת מערכות כימיות מורכבות.
פורסם לראשונה 10/12/2013 22:55
לפנייה לכתב/ת 
ש"י עגנון. "למה זה לא היה בעיתון?"
צילום: לע"מ
מומלצים
