שתף קטע נבחר

מוסדות ממשלתיים יחוייבו לשלם תוך 30 יום

על פי הצעת חוק שהתקבלה היום בוועדת השרים לענייני חקיקה, יחויבו מוסדות המדינה לשלם לספקי מוצרים ולנותני שירותים את מלוא תמורתם תוך 30 יום. הנוהג הקיים הוא לדחות את התשלומים לפחות ב-60 יום, כשבפועל הם נפרעים כעבור 90 יום ואף יותר

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') את תמיכת הממשלה בהצעת חוק פרטית לחיסול תופעת מוסר התשלומים הלקוי של מוסדות המדינה הממשלתיים והתלויים בתקציביה.

 

  • מה תעדיפו לקנות דווקא בעסק קטן?

 

על פי ההצעה, יחוייבו מוסדות המדינה לשלם לספקי מוצרים ולנותני שירותים את מלוא תמורתם תוך 30 יום מהגשת החשבונית לאחר קבלת המוצר או סיום העבודה. זאת במקום הנוהג הקיים לדחות את התשלומים לפחות ב-60 יום כשבפועל הם נפרעים כעבור 90 יום ואף יותר.

 

מגיש הצעת החוק הוא ח"כ רוברט אילטוב (ליכוד-ביתנו), יו"ר הוועדה לעסקים קטנים ובינוניים שליד ועדת הכספים. יוזמתו נתמכת בידי לשכת העצמאים והעסקים (לה"ב) בראשות הח"כ לשעבר רו"ח אהוד רצאבי.

 

הצעת החוק מעגנת הלכה למעשה הנחיות של החשב הכללי מלפני 6 שנים, אשר כל מוסדות הממשלה והציבור מתעלמים ממנה בפועל, מתמקחים ומשלמים לפי נוחיותם התקציבית, ללא התחשבות בנזק לנותני השירותים.

 

החוק המוצע קובע את לוח הזמנים הבא: חשבון שיוגש בין ה-1-15 בחודש, ישולם ביום העסקים הראשון הבא לאחר ה-15 לחודש העוקב (אשראי של כ-30-45 ימים); חשבון שיוגש בין ה-16-24 בחודש, ישולם עד ה-24 (אשראי עד 30 ימים); חשבון שיוגש בין ה-25-31 בחודש, ישולם בדיוק ב-24 בחודש העוקב (אשראי של 24-29 ימים). מי שיחרוג מהמועד שנקבע ישלם הפרשי הצמדה וריבית של 5% נוספים על ריבית בנק ישראל.

 

החוק אם יתקבל יחול על משרדי הממשלה, החברות הממשלתיות, הרשויות המקומיות, המועצות הדתיות, האוניברסיטאות, קופות החולים ויתר המוסדות הציבוריים הקיימים על פי חוק בתמיכת תקציב המדינה.

 

פגיעת שרשרת בעסקים

שר האוצר באישור הכנסת רשאי לפטור בתקנות מוסד כלשהו ממסגרת לוח הזמנים החוקי. ועדת השרים הקדימה את המאוחר וקבעה מראש שהחוק לא יחול על בתי החולים הציבוריים.

 

ח"כ אילטוב אומר בדברי ההסבר להצעת החוק כי "מוסר התשלומים הכושל של מוסדות הממשלה הציבור גורר פגיעת שרשרת קשה בסביבה העסקית, באיתנות הפיננסית של עסקים, באיכות הניהול במשק וכמובן בשלטון החוק ובמוסר העסקי. בעיות אלו עלולה לגרום לקשיי נזילות ולאי פירעון חובות שמובילים קריסת עסקים ולעליה באבטלה, קל וחומר בתקופת משבר כלכלי המקשה בלאו הכי על עסקים קטנים ובינוניים לשרוד".

 

אילטוב מדגיש כי "עיכוב התשלומים של מוסדות הממשלה והציבור מוליד שרשרת של עיכובי תשלומים ליצרנים ומשווקים ולהלנות שכר. העלויות הנוספות על הריביות ושל יתר התעלולים החשבונאיים והפיננסים מצד החייבים מתגלגלים בסופו של דבר גם על הצרכן והעובד ופוגעות בצמיחה וביציבות המשק. אין שום הצדקה שספק השירותים יספוג את עלויות האשראי היקר מהתשלום המאוחר כשהעבודה או המוצר ניתנו מראש".

 

לדבריו, שירותים חיצוניים יכולים להתחשב בגורמים פרטיים שנקלעו למצוקה ולדחות את מועדי התשלום, אך לא בממשלה שפועלת על פי תקציב מובטח וחייבת להוות דוגמא אישית, בעמידתה בתנאים הכלכליים כמו שהיא מצפה מאזרחיה לעמוד בהם.

 

נשיא לה"ב רו"ח רצאבי ברך על תמיכת הממשלה בחוק וציין כי הוא מקווה שהיא "תמריץ את הפקידים להפנים שעוסקים עצמאים ובעלי עסקים קטנים ובינוניים הם שבירים ביותר מבחינה פיננסית, ללא כרית ביטחון וצפויים לקריסה כפי שקורה בפועל והרבה". החלטת ועדת השרים היא בעיניו "תיקון עוול היסטורי שיוכיח באופן מעשי את תמיכת הממשלה בעסקים הקטנים".

 

הצעת החוק שתעלה בתמיכת הממשלה לקריאה טרומית במליאת הכנסת לקראת סוף השבוע, תזכה לאישור ולקידום מהיר כשמובטח לה מראש הרוב הקואליציוני. ח"כ אילטוב יבקש להעביר אותה לטיפול ועדת הכספים שוועדת המשנה בראשותו לעסקים קטנים ובינוניים מסונפת אליה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: נמרוד גליקמן
רוברט אילטוב
צילום: נמרוד גליקמן
מומלצים