שתף קטע נבחר

סותמים פיות לארגוני השמאל?

האם חוק העמותות שאישרה ועדת השרים מהווה רק סנקציה פעוטה על פעילות שמחבלת באינטרס המדינה, או שמדובר בקנס על הבעת דעות?

התניה פבלובית של השמאל / שאול רוזנפלד

ההתניה של כוחות הקדמה המקומיים וסייעניהם התקשורתיים, לא אכזבה גם הפעם ופעלה ללא דופי. ההתניה מופעלת בין השאר כל אימת שמָאן דְּהוּ מעז חלילה לנסות ולדרוש קמעה בחופש המוחלט שלהם ושל יקיריהם להעליל על ישראל, לטפול על צבאה וחייליו עלילות שווא, ולעשות כל שלאל ידם כדי להיפרע מהמדינה היהודית וצביונה. 

 

כהרף עין מהעלאתה של הצעת חוק העמותות חזרה המקהלה המתקרבנת והמזדעזעת לפצוח בזעקות השבר הכה מוכרות על "הגזענות" שבה (מוטי קירשנבאום), על היותה "חשוכה, אנטי דמוקרטית וסותמת פיות" (בוז'י הרצוג), על שהיא "פשיזם במסווה של ציונות" (קארין אלהרר, יש עתיד) ו"נוראית" (רונן הופמן, אושיה נוספת במפלגה), או על שאינה פחות מ"משטרת מחשבות" (יריב אופנהיימר) ו"דיקטטורית ומסוכנת" (זהבה גלאון).

 

עוד בערוץ הדעות של ynet:

תודה ניר ברקת, באמת שלא היית צריך / אלי הכהן

הזכות לסבאות / יוסי רונן 

 

ועל שום מה כה יצא קצפם של נוטריה המקומיים של הדמוקרטיה, המוסר והצדק עלי אדמות, המתחלחלים עד עמקי נשמתם מה"מקרתיזם" הגואה במקומותינו? הרי אין בהצעת החוק כל איסור על שלל פעולותיהן של העמותות, החוזרות ומוציאות את דיבת הארץ רעה, הששות להלשין לגולדסטונים למיניהם, הקוראות להעמיד לדין בחו"ל קציני צה"ל, או אצות לקדם חרמות על ישראל בניכר.

 

וגם אין בהצעה כל קריאה לבחינה של סבך שיתופי הפעולה הסמויים של חלקן עם גופים אנטי-ישראליים ואף אנטישמיים בעולם, או על מקורות המימון העלומים שלהן. כך, לדוגמה, מציין פרופ' ג'ראלד שטיינברג, נשיא NGO Monitor שבודק יותר מעשר שנים את הסוגיה, כי לעתים קרובות המימון העצום המגיע לארגונים הללו מממשלות אירופיות בכלל ומהאיחוד האירופי בפרט, הוא סודי. לטענתו, מעטה בלתי חדיר של סודיות מסתיר את ההליכים שבאמצעותם האיחוד מממן ארגונים, למשל יש דין, עדאללה והוועד הציבורי נגד עינויים.

"מוציאים דיבת צה"ל רעה". הפגנה בסיוע ארגוני שמאל (ארכיון) (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
"מוציאים דיבת צה"ל רעה". הפגנה בסיוע ארגוני שמאל (ארכיון)(צילום: אוהד צויגנברג)
 

כל שיש בהצעת החוק הוא סנקציה פעוטה בדמות הטלת מס של 45% על עמותות המקבלות תרומה מישות זרה, ויש בפעילותן בין השאר משום חרם על מדינת ישראל ואזרחיה, גזענות, או ניסיון להעמיד חיילי צה"ל לדין בערכאות בינלאומיות.

 

הרי במרבית מדינות אירופה יש הגבלות או איסורים כאלה ואחרים על מעורבות של ממשלות זרות באמצעות מתן סעד כספי לעמותות מקומיות, בעיקר ככל שנוגע הדבר לפעילותן הפוליטית. למשל בצרפת מושת עונש כבד של מאסר וקנס על יצירת קשר עם ממשלה זרה או גוף זר שנועדו לפגוע באינטרסים של צרפת. בארה"ב, תחת "חוק סוכן זר" (Foreign Agents Registration Act), יש חובת גילוי וחשיפת פעילויות גדולות לאין ערוך לעומת אלה הנוהגות בישראל.

 

הקביעה כי "תמיכה בגוף פוליטי בידי ממשלה זרה היא דבר שצריך להפחיד כל אדם שמאמין בדמוקרטיה אמיתית", אינה לקוחה מהפרוטוקולים של צעירי הליכוד, ישראל ביתנו או הבית היהודי, או מאיזה "כתב פלסתר ניאו פשיסטי" של הימין הישראלי "מחרב הדמוקרטיה" ו"סותם הפיות".

 

אלה דברים שנאמרו לפני פחות משנתיים מפי מאיר שמגר, לשעבר נשיא בית המשפט העליון, בשר מבשרה של המערכת שנותרו בו ההגינות, היושרה ותחושת הצדק. אותן תכונות שנלקחו עד בלי שוב מ"עדית" קובעי הטעם והריח המקומיים, שהמוסר ההוֹטֶנְטוֹטִי היה לטוטפות בין עיניהם וחזקה עליהם יותר מכל כלל הברזל של אוליגרכיית הנאורות המקומית כי מה שמותר ליופיטר (להם, לעמותותיהם ולשאר שלוחיהם), אסור לפר (לימין, להתיישבות ביו"ש המשויכת לו ולכל מי שמצוי תחת כפיפתו האידיאולוגית).

 

לפיכך, אין תמה אפוא שעל החלטתו הטרייה של הוועד המנהל של אוניברסיטת חיפה לא להעניק לחתן פרס נובל ישראל אומן תואר ד"ר לשם כבוד בשל דעותיו הפוליטיות, המשרוקית המוסרית שלהם "לא הוציאה אפילו מנגינת מארש", כמאמר הגשש החיוור. ואילו הצעה להטלת מס על מממני יש דין, זוכרות, עדאללה, גוש שלום ודומותיהן, אם יקדמו חרמות על ישראל ויפעלו להעמדת חיילי צה"ל לדין בחו"ל, אינה פחות מ"גזענות", "פשיזם", "סתימת פיות", "הצעה חשוכה", "דיקטטורה" - שהימין המשוקץ מביא עלינו כדי לכלותינו.  

 

 

 

אפליה על בסיס השקפה / יריב אופנהיימר

כמו אטריות מחוממות מהכנסת הקודמת, שוב מנסים כמה חברי כנסת מהימין להעלות מן האוב הצעת חוק למניעת קבלת תרומות לארגונים ועמותות, ובכך להשתיק קולות המייצגים ציבור בתוך החברה הישראלית. נוסח הצעת החוק הפעם מתוחכם יותר, אך העיקרון נשאר זהה: אם יש אפשרות לחוקק חוק שיפגע ביכולת של ארגונים ועמותות משמאל לפעול ולהתקיים, יש לעשות זאת ולעזאזל הדמוקרטיה.

 

לא בכדי מתנגד היועמ"ש נחרצות להצעת החוק ולא מוכן להגן עליה בבג"ץ. הצעת החוק הנוכחית מפעילה לראשונה סנקציה של מיסוי מוגבר על אנשים וארגונים בהתאם להשקפת עולמם. אם יעבור החוק, תפלה המדינה בין אזרחיה על בסיס השקפת עולם ועמדה פוליטית באמצעות מיסוי. פעולה כזו מנוגדת לכל עקרון דמוקרטי בסיסי ומשמעותה - הגבלת חופש הביטוי והפעלת "משטרת מחשבות".

פגיעה בחופש הביטוי? הפגנה של "שלום עכשיו" (ארכיון) (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
פגיעה בחופש הביטוי? הפגנה של "שלום עכשיו" (ארכיון)(צילום: מוטי קמחי)
 

בישראל, כמו בכל מדינה דמוקרטית, חופש הביטוי מתקיים בגבולות המותר על פי חוק. כל עוד אדם או ארגון אינם מפרים חוק קיים (לדוגמה, חוק האוסר הסתה לאלימות, חוק האוסר הסתה לגזענות) אין למנוע מלומר ולהביע את דעתו, גם אם היא שנויה במחלוקת. אם רוצים יוזמי החוק למנוע הבעת עמדה מסוימת עליהם להגיש הצעת חוק האוסרת כליל את הבעת העמדה ולא הצעת חוק המטילה קנס על בעל העמדה.

 

בניסיון פופוליסטי ומתוחכם מנסים בימין להדביק את הצעת החוק רק לארגונים קיצוניים הקוראים לחרם על מדינת ישראל ולהעמדת חיילי צה"ל לדין בין לאומי. כך מקווים יוזמי החוק להקשות על השמאל והמרכז למחות, וליצור מצב כאילו מי שמתנגד החוק, תומך בחרם על ישראל או מבקש להעמיד את חיילי צה"ל לדין.

 

אך חופש הביטוי הוא גם החופש של אזרח לומר דברים מקוממים ומרגיזים. לא ניתן באמצעות מס להטיל קנס על דעות ועמדות. אנשי הימין מבקשים ליצור תקדים שיחול בתחילה על עמותות וארגונים "קיצוניים" אך במהרה יחול גם על ארגונים הנחשבים בעיני הימין כלגיטימיים. כבר עתה הצעת החוק מעורפלת ומנוסחת באופן כוללני: "קריאה לחרם, משיכת השקעות או סנקציות על מדינת ישראל או אזרחיה". מניסוח זה ניתן להבין כי גם ארגונים הקוראים להעביר השקעות מהשטחים ומההתנחלויות לתוך ישראל, ייאלצו להיכלל ב"רשימה השחורה" ולהיפגע מהחוק.

 

כל הניסיונות של אנשי "אם תרצו" להביא דוגמאות ממדינות אירופה או ארה"ב לחקיקה דומה הם לא פחות ממסע שקרי שנועד להטעות את הציבור. באירופה ובארה"ב נשארו כמה שרידים של חוקים מימי המלחמה הקרה, שמבחינה משפטית ומעשית אין בינם לבין המצב בארץ דבר וחצי דבר.

 

גם בארה"ב ובאירופה קיימים ארגונים המקבלים סיוע ממדינות תורמות ופעילותן מותרת. כך למשל בארה"ב מקבלים ארגונים סיוע כספי מהאיחוד האירופי על מנת לקדם את המאבק נגד מדיניות עונשי המוות. הכול נעשה בצורה שקופה וחופשית, כיאה לדמוקרטיה.

 

השר בנט הסביר כי בסך הכול מדובר בהטבה של המדינה שהוא מעוניין להגביל, אך בפועל המדינה לא עושה שום "טובה" לאף ארגון כאשר איננה ממסה תרומות. ברגע שיוטל מס כזה תיעצר התרומה כליל והמדינה לא תרוויח שקל אחד.

 

גם אם יש כמה מאנשי הימין הפועלים בתום לב ומתוך רצון כן לשפר את מעמדה של ישראל בעולם, הצעת החוק הנוכחית תייצר בדיוק את ההיפך. פעילות חופשית של ארגוני השלום וזכויות האדם כפי שמקובל בעולם, לרבות גיוס משאבים, משפרת את מעמדה הבין לאומי של ישראל ומחזקת את צביונה הדמוקרטי. פגיעה ביכולתם של ארגונים אלו תשחיר את דמותה של ישראל ותדרבן את אלו הקוראים לחרם עליה להפסיק כליל כל השקעה בחברה הישראלית או תרומה לטובתה. 

 

יריב אופנהיימר, מזכ"ל שלום עכשיו

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אוהד צויגנברג
הפגנת שמאל בבילעין (ארכיון)
צילום: אוהד צויגנברג
מומלצים