שתף קטע נבחר

קר, גשום, חם: מה קורה למזג האוויר?

הסופה הגדולה לא בישרה על בואו של גנרל חורף, אך מומחים למזג האוויר מסבירים כי תופעה של גשם מצטבר אינה חדשה בישראל. החקלאים, מנגד, היו מעדיפים את הממטרים שלהם בצורה פחות אינטנסיבית וחוששים מקרה

מזג האוויר הקשה ששרר בישראל לפני שבועיים כמעט ונשכח. מי שחשב שהסופה הגדולה בישרה את בואו של החורף, הופתע לגלות שהכל התייצב, השלג נעלם וגם הגשם. אז איך זה קרה ולמה? והאם אנו צפויים למערכת מזג אוויר סוערות זמן הקרוב?

 

"בימים הקרובים לא רואים גשם באופק, צפוי להיות בהיר עם טמפרטורות רגילות לעונה ובלילה עדיין צפוי להיות קר יחסית", מסביר חזאי חברת מטאו-טק יובל סנדר. "מחר (שני) יתחזקו הרוחות המזרחיות וכך גם בשלישי. ימשיך להיות בהיר ויבש בשלישי וייעשה מעט חמים מהרגיל לעונה במעלה עד שתיים. צפוי מזג אוויר בהיר ושמשי בימים הקרובים ואין גשם בטווח התחזית – עד חמישי-שישי".

השלג בירושלים. מקרה קיצון (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
השלג בירושלים. מקרה קיצון(צילום: גיל יוחנן)

סנדר מסביר כי התנודות במזג אוויר נובעת ממערכת קיצונית במיוחד באזורנו. "זה מאוד נדיר ביחס לתקופה. דבר כזה לא היה הרבה שנים בחודש דצמבר. למרות שאנחנו סביב הממוצע העונתי, אנחנו נעים מקיצוניות לקיצוניות", הוא אומר. "בעבר היינו רגילים לקבל גשם כמה ימים ואז כמה ימים של הפסקה. במקרה הנוכחי הייתה כמות רצינית ומצטברת של גשם ופתאום תקופת הפסקה".

 

חסימת שקעים - והתמוטטות 

ד"ר ברוך זיו, חוקר אקלים מהאוניברסיטה הפתוחה, אומר כי אומר כי היו בעבר כמה שנים שבהן התחוללה סערה ולאחריה תקופת יובש. לדבריו, יהיו עוד מערכות חורפיות. "באירופה הדרומית, באותו החלק שמפריד בין הים הבלטי לים התיכון יש רמה ברומטרית", מסביר זיו, "בדרך כלל שקעים ברומטריים בים התיכון מגיעים מכיוון אירופה או מכיוון האוקיינוס האטלנטי. קורה שיש רמה כזאת רחבת יריעה מעל דרום אירופה, שחוסמת את חדירת השקעים לחלק המזרחי של הים התיכון. אם חלה איזושהי מערכת חודרת זו מערכת מאוד חזקה, שמחזיקה עד שהיא מתמוטטת, ואז שוב חוזרים למשטר החסימה. מצב כזה יכול להחזיק חודשיים ואז להתמוטט".

 

שלג בירושלים. הוא עוד ישוב? (צילום: אלירם עובד) (צילום: אלירם עובד)
שלג בירושלים. הוא עוד ישוב?(צילום: אלירם עובד)

נתיבי איילון. הנחל התמלא (צילום: מוטי קמחי ) (צילום: מוטי קמחי )
נתיבי איילון. הנחל התמלא(צילום: מוטי קמחי )

המצב הדומה האחרון היה בנובמבר 2010, אז היה יבש וסוער מאוד בתחילת דצמבר. "אסון הכרמל היה כתוצאה מהיובש", הוא אומר, "ואז הגיעה סופה איומה ונוראה שהורידה כמעט 200 מ"מ ביומיים, ואז שוב הייתה תקופה כמעט ללא גשם לתוך ינואר. חורף 2010-2011 נגמר טוב, קרוב לממוצע, בצפון יותר ובדרום פחות. באותה השנה בינואר היו אירועי גשם עלובים. בפברואר היה גשום, במרס עוד יותר ובאפריל עוד היו גשמים אמיתיים".

 

לדברי זיו, חורף 1970-1971 החל באירוע שלג גבולי בהרים בסוף נובמבר-תחילת דצמבר, ולאחריו חלה תקופת יובש מאוד ארוכה. אותה שנה נגמרה טוב מבחינת משקעים, שירדו אפילו באפריל. חורף 1962-1963 החל עם נובמבר נטול גשמים לחלוטין, בדצמבר התחוללה סערת גשמים שהורידה גשמים בעיקר בצפון, ולאחריה באה הפוגה עד סוף ינואר - שבו ירד שוב גשם בצפון. השנה ההיא נגמרה טוב בצפון ואילו בדרום היא נרשמה כאחת השנים היבשות. "אפשר ללמוד מזה שיש משטרים כאלה, זו לא המצאה חדשה", אומר זיו. "דברים כאלה היו ויהיו. יכול להיות ששינוי האקלים יגרום לכך שנראה יותר שנים כאלה, עם שילובים כאלה, בהמשך".

 

החקלאים צמאים לגשם מדוד

אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אופטימי יותר לגבי המשך ירידת הגשמים. "הסערה גבתה את הנזקים שלה והם הם נאמדים ב-80 עד 100 מיליון שקל", הוא אומר, "הנזק המסוכן יותר הוא קרה, ונכון לעכשיו לא הגענו לזה. הקרה גומרת את היבולים ויכולה לגרום לנזק של מאות מיליונים. בחורף חשובות מכת הגשם הראשונה, שכבר הייתה, והאחרונה, שצפויה בסוף פברואר-תחילת מרס. כל השאר צריך להתפזר כמות המים שירדה מספיקה לחודש הקרוב, אבל אנחנו מקווים שיהיו גשמים גם בינואר ובפברואר".

הכנרת. עלתה בעשרה ס"מ (צילום: נאור אורן) (צילום: נאור אורן)
הכנרת. עלתה בעשרה ס"מ(צילום: נאור אורן)

ד"ר עמיר גבעתי, מנהל תחום מים עיליים בשירות ההידרולוגי של רשות המים, אמר כי "ישנם עכשיו שלושה שבועות במצטבר של יובש – שבוע אחד עבר ויש עוד שבועיים לפחות בטווח הנראה לעין. מקורות המים והחקלאים מעדיפים שכל שבוע יהיה להם גשם קטן יחסית, כי אחרת צריך להשקות. אחרי השבוע המטורף של הסערה,

 נסעתי אתמול באזור עמק האלה וראיתי ממטרות בגינות פרטיות. יש פה קיצוניות במזג האוויר וזה חלק משינויי האקלים העולמיים. מדברים על כך שנובמבר היה השחון ביותר בהיסטוריה של המדידות".

 

ד"ר גבעתי הסביר כי לא רק כמות הגשם חשובה אלא הפריסה שלה לאורך העונה. "בין אירוע גשם אחד לשני הקרקע מתחילה להתייבש. חלק גדול מהגשם הבא יתבזבז על הרטבת הקרקע", הסביר. "רק אחרי שהקרקע אטימה מתחילים לחלחל מים ורק אז הם מתחילים לזרום. הנזק בין אירוע גשם אחד לשני הוא שהקרקע מתחילה להתייבש ואז אנחנו לא רואים עלייה בסף הכנרת".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים