שתף קטע נבחר

איטליה: מהגרים נלחמים בגזענות עם ספרים

איך מנצחים דעות קדומות? קלאופס יוצר תרבות חדשה בפסטיבלים, דגמאווי מביים סרטים על תקיפות גזעניות וקוסי מכחיש בספריו שהוא אוכל ברכי פיל

לפני שבע שנים, דגמאווי יימר ניצב בין חיים למוות, כאשר חיל הים האיטלקי הציל אותו ועוד 30 מהגרים בסערה שפקדה את סירתם בלב ים, סמוך לאי למפדוזה. כיום הוא מביים סרטים דוקומנטריים על מהגרים כמותו, ומתגורר בוורונה יחד עם אשתו האיטלקייה ובתם בת השנתיים. דגמאווי הוא חלק מאוכלוסיית מהגרים שצומחת במהירות ומשנה את פניה של איטליה, כמו בבריטניה, צרפת וגרמניה. בנוסף הוא לוקח חלק בניסיונות לשנות דרך אומנות את ההשקפות הגזעניות של איטלקים רבים על המהגרים.

 

עוד חדשות מהעולם :

אין חדש: השבדים שרפו את עז החג הענקית

מנהיג ב-KKK: אנחנו לא שונאים שחורים

להיט בדרום קוריאה: משלמים לצפות בך אוכל

 

כשהגיע יימר בן ה-36 לאיטליה הוא עבד ביקב בדרום המדינה, עד שנרשם לשיעור קולנוע באוניברסיטה שהוצע למהגרים. החודש יצא סרטו החמישי, "Va Pensiero", והוא מתעד שלושה מהגרים סנגלים שמחלימים מתקיפות גזעניות. אחד הסנגלים נדקר על ידי גלוח ראש וגסס בתחנת אוטובוס במילאנו. העוברים ושבים התעלמו ממנו במשך יותר משעה. השניים האחרים נורו על ידי פעילי ימין קיצוני. בהקרנה מוקדמת של הסרט למפיצים עתידיים התבקש יימר לרכך את הטון הקשה של יצירתו. "חוויתי דעות קדומות רבות, ואני רואה טרנד מדאיג באיטליה שבמסגרתו הגזענות הופכת ליותר אידיאולוגית".

"הגזענות הופכת לאידיאולוגיה". הבמאי דגמאווי יימר (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
"הגזענות הופכת לאידיאולוגיה". הבמאי דגמאווי יימר(צילום: רויטרס)

"מהגרים רבים חושבים ששוויון הזכויות שלנו הוא רק כלכלי ופוליטי, אבל אני משוכנע שהוא גם תרבותי, ויכולה להיות לנו יותר השפעה", אומר קוסי קומלה-אברי, רופא אפריקני בן 59 שבזמנו הפנוי כותב ספרים. שמו של ספרו האחרון הוא "Imbarazzismi", שילוב של "מבוכה" ו"גזענות" באיטלקית. הספר מתמקד באשתו האיטלקייה וביחס הסביבה אליה על רקע נישואיה למהגר שחור. באחד הקטעים שואלים אותה חבריה אם בעלה אוכל נחש מעושן או ברכיים של פיל. "האירוניה היא מנגנון ההגנה שלי", הוא אומר.

"אירוניה זו המגננה שלי". הסופר קוסי קומלה-אברי (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
"אירוניה זו המגננה שלי". הסופר קוסי קומלה-אברי(צילום: רויטרס)

אחת המסורות הוותיקות ביותר של הקהילה האפריקנית באיטליה, המונה מיליון איש, היא פסטיבל "אוקטובר האפריקני", שהתקיים זה השנה ה-11 בפארמה, רומא ומילאנו. בפסטיבל משתתפים אמנים, סופרים, מוזיקאים ובמאים אפריקנים והם מציגים לקהל את תרבותם. "המפגש בין אפריקה לאיטליה חשוב מאוד", מספר מייסד הפסטיבל, קלאופס אדריאן דיומא, שנולד בבורקינה פאסו. "תרבות נוצרת ממפגשים כאלה".

 

השנה זכתה הקהילה האפריקנית לייצוג ראשון בממשלה, כאשר ססיל קיינג'ה מונתה לשרת האינטגרציה. מתחילת כהונתה היא עברה כמה השפלות. במקרה אחד השווה אותה פוליטיקאי לאורנג-אוטן, ובננות הושלכו לעברה במקרה אחר. רבים מהאיטלקים רואים בקהילה האפריקנית ובשאר המהגרים כוח עבודה זול או פושעים. קיינג'ה לא מאבדת את שלוותה וממשיכה לדלוק אחר מטרתה העיקרית - הקלת מתן אזרחות לילדי מהגרים שנולדו על אדמת איטליה, שלא זוכים אוטומטית באזרחות ורק בגיל 18 ניתנת החלטה בעניינם.

 

שרת האינטגרציה ססיל קיינג'ה (צילום: AP) (צילום: AP)
שרת האינטגרציה ססיל קיינג'ה(צילום: AP)

המהגרים שמציפים את ארץ המגף מגיעים למדינה שמנסה להיחלץ ממשבר כלכלי עמוק. על רקע התמונות מניסיונות הצלת מהגרים אפריקנים מהסירות העמוסות, וטביעתם למוות מול חופי למפדוזה, מתייחסים אליהם פוליטיקאים ימנים כפולשים שמגיעים לגזול עבודות. שיעור האבטלה הגבוה, במיוחד בקרב צעירים שאינם סטודנטים, גורם לאיטלקים רבים לשנוא את המהגרים. כלכלנים טוענים כי איטליה חייבת לשלב אותם בשוק העבודה, כדי לעזור לתשלומי הפנסיה של האוכלוסייה המזדקנת ועל מנת להבטיח צמיחה ארוכת שנים.

 

מתחילת 2013 עד חודש נובמבר הגיעו לחופי איטליה 40,244 מהגרים בלתי חוקיים, פי ארבעה בהשוואה לשנה הקודמת. ה-OECD מעריך שבאיטליה ישנם 5 מיליון מהגרים חוקיים, וכ-750 אלף שאינם חוקיים. קרוב ל-8% מתושבי איטליה לא נולדו בה. לפי ההערכות, תוך 50 שנה יגיע המספר ל-23%.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
קרוב לשישה מיליון מהגרים חיים באיטליה
צילום: רויטרס
מומלצים