שתף קטע נבחר

עבירות מין של קטינים: "הפקרנו את ילדינו"

ארגוני הסיוע המתמחים בעבירות מין שמבצעים בני נוער מדווחים על עלייה במספר המקרים וירידה בגיל המעורבים: "כולם אשמים - הטכנולוגיה, ההורים, הרשויות". כמה קטינים וקטינות נפגעו ב-2012?

פרסום פרשת האונס הקבוצתי של ילדה בת 12 על ידי קבוצת נערים מעסיק גם את ארגוני הסיוע המטפלים בתקיפות מיניות של קטינים, אבל קשה להגיד שהוא הפתיע אותם. "אנחנו מפקירים את הילדים שלנו", אמרה אתמול (ב') טניה גלבוע, מנהלת מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית "תאיר" בעקבות מעצרם של 13 הקטינים בפרשה. "אלה הילדים שלנו ואנחנו נתנו למצב להידרדר כך. אשמים לא חסרים - השימוש הבלתי אחראי בטכנולוגיה, הרשויות, ההורים - אבל השאלה היא מה אנחנו כחברה עושים כדי לשנות את המצב הזה".

 

פרשת אונס הילדה - כתבות נוספות ב-ynet:

 

על פי החשד, הנערים אנסו את הילדה בכמה מקרים שרובם התרחשו בבתים פרטיים וכן בבית הספר. החקירה החלה לפני שהשוטרים ידעו את זהות הקורבן, והגיעו אליה רק באמצעות סרטון שתיעד את אחד המקרים ובסיוע מודיעיני. גורם במשטרה הגדיר את חקירת הפרשה "פאזל מחריד".

 

מנתונים של ארגוני הסיוע עולה שכ-40 אלף פניות הגיעו למרכזי הסיוע ב-2012, שליש מהן נגעו לפגיעה בילדות וילדים מתחת לגיל 12 (80% ילדות) ושליש לנערים ונערות בני 13 ומעלה. ההערכה היא שהנתונים במציאות חמורים הרבה יותר אבל במרבית המקרים הקורבנות לא מתלוננים.

הוארך מעצר חמישה נערים (צילוםף מוטי קמחי) (צילוםף מוטי קמחי)
הוארך מעצר חמישה נערים(צילוםף מוטי קמחי)

על פי נתוני משטרת ישראל, בשנת 2012 נפתחו 2,187 תיקי עבירות מין כלפי קטינים מתוך 5,085 תיקים בסך הכול. 360 מהתיקים הנוגעים לקטינים נגעו לעבירות מין בתוך המשפחה.

 

גלבוע מסבירה שכל מרכזי הסיוע מעבירים סדנאות, שבהן מלמדים נוער וילדים על ניצול מיני ועל הדרכים להתגונן ולדווח, אלא שהדבר לא מספיק. לטענתה, מערכת החינוך עדיין לא הפנימה את המספרים המדאיגים ולא הכניסה לבתי הספר מערך לימודים ממוסד ועקבי בנושא.

 

חשיפה לפורנוגרפיה

ד"ר טליה אתגר, ראש תחום פגיעות מיניות בעמותת עלם לנוער בסיכון, מעבירה סדנאות לבני נוער פגועים מינית בשיתוף על"ם והמדינה.

לדבריה, המודעות לנושא אמנם עולה, אבל במקביל עולה גם מספר התקיפות ויורד גיל המעורבים. "אנו יודעים על כמה מאות מקרים מדווחים בארץ מדי שנה של קטינים בגיל אחריות הפלילית (מעל 12, ע"א) שפגעו מינית בילדים אחרים, וההערכות הן כי יש יותר", היא אומרת. "כמובן שאנו נתקלים ומטפלים גם במקרים של בני נוער שהשתתפו באונס קבוצתי".

 

קיים חוק שמחייב את המדינה לממן טיפול בקורבנות, אולם אין חקיקה המסדירה טיפול בבני נוער מבצעי העבירות. בניגוד לעברייני מין בגירים, קטינים לא זוכים לטיפול שיקומי במהלך מעצרם או מאסרם.

 

עורכי הדין של הנערים בפרשה הנוכחית טוענים שהטיפול בהם צריך להיות במישור הפסיכולוגי והטיפולי, ולא הפלילי.

"הטיפול צריך להיות משולב. הסיפור של כל נער פוגע שונה ומורכב. לפעמים מדובר בנער או נערה שחוו פגיעה בעצמם, במקרים אחרים יש זיהוי לא נכון של מין עם כוח או השגת תחושת שליטה. בכל מקרה, אחת הבעיות המרכזיות היא חשיפה בלתי מוגבלת לתכנים פורנוגרפיים".

 

לטפל בסמוך לפגיעה

בתיק שנדון בבית המשפט העליון לפני כשנה, ועניינו ערעור של נער שנדון לשנתיים מאסר בעקבות פגיעה בצעירים ממנו, מתחו השופטים ביקורת על כך שהנער לא טופל אף שנקבע כי קיימת בעניינו מסוכנות מינית נמשכת. "ראוי כי רשויות בתי הסוהר ייערכו באופן המתאים להענקת טיפול שיקומי ומקצועי לאסירים הזקוקים לכך עוד בעת ריצוי עונשם בין כותלי הכלא, הן בשל האינטרס האישי והן בשל האינטרס הציבורי", כתבו.

אחד החשודים משתחרר ממעצר (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
אחד החשודים משתחרר ממעצר(צילום: מוטי קמחי)
 

טניה גלבוע: "יש חשיבות רבה לטיפול קרוב לזמן הפגיעה, בקורבן או בפוגע. הילדות היא תקופה משמעותית ביותר לבניית הזהות והאישיות. מרבית הילדים שנפגעים פונים לקבלת סיוע כלשהו רק שנים רבות לאחר הפגיעה, אם בכלל".

 

ד"ר לימור עציוני, מומחית למשפט פלילי וסגנית הדיקן של מכללת שערי משפט, מצביעה על כך ש"המצב כיום מאפשר לבני הנוער לעשות שימוש ברשתות החברתיות ובאמצעים הטכנולוגיים לתעד ולהפיץ את הפגיעה הקשה. נדרשת פעילות מערכתית שתשלב את מערכת החינוך, הרווחה וההורים, ולא להטיל את כל יהבנו על מערכת האכיפה והמשפט. טרם הצלחנו כחברה להנחיל לילדים ובני הנוער ערכים של כבוד לזולת".

 

"עשיתם מהם אנסים"

בתוך כך, בית המשפט לנוער בתל אביב האריך היום את מעצרם של חמישה נערים נוספים שחשודים במעורבות בתקיפת הילדה ומנגד שחרר שבעה למעצר בית ואחד למוסד שבו הוא לומד. שלושה נערים נוספים שוחררו ללא חשד. בסך הכול נעצרו בפרשה 16 נערים, שישה מהם עצורים בינתיים. במקביל, משטרת מרחב דן בפיקודו של ניצב משנה שמעון לביא ממשיכה בחקירת הפרשה.

 

עו"ד אורי קינן, המייצג את אחד החשודים, אמר כי "פנינו לבית המשפט המחוזי לצורך הגשת ערר, אנו מקווים שבית המשפט יורה על שחרור הלקוח שלי. מרשי מכחיש כל קשר לאירועים,

ואנו מאמינים שהמשטרה צריכה לחקור אבל במעצר בית ולא מאחורי סורג ובריח. אלו נערים בני 13 ו-14".

 

קרוב משפחה של אחד החשודים האחרים אמר: "עשיתם מהם אנסים, הם ילדים בני 14, אתם לא יודעים מה היה שם". קרוב של אחד החשודים האחרים צעק מחוץ לאולם בית המשפט: "ילד בא לחבק את אביו ותופסים אותו. אתם שופטים אנשים לפני שהיה משהו בבית המשפט".

 

עו"ד גלית בש מהסנגוריה הציבורית המייצגת את אחד החשודים אמרה: "לעצורים הייתה טראומה גדולה וגם למשפחות שלהם לא קל. הם רואים את הבן נעצר וזה לא פשוט, אבל זה לא אומר שהם לא מוקיעים את המעשה". עו"ד איתי בן נון, אף הוא מהסנגוריה הציבורית, אמר לגבי מרשו, נער בן 14 ששוחרר: "לראות ילד כזה יושב על ספסל העצורים ומתייפח היה קשה. כמו שמתייחסים לכך שמדובר במתלוננת צעירה, גם הוא צעיר מאוד ונמצא במצב קשה מאוד, ולכן בית המשפט התחשב בכך".

 

גורם בחקירה אומר כי צפויים מעצרים נוספים, לגבי אלו שמתחת לגיל 14 אומר הגורם הסיכוי לכתב אישום נמוך, וניתן דגש על טיפול במסגרות אחרות. אלו מעל גיל 14, ישנו סיכוי גבוה יותר להגשת כתבי אישום אבל גם כאן עדיין יש התייעצויות עם הפרקליטות והחקירה ממשיכה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Index Open
אילוסטרציה
צילום: Index Open
צילום: רענן בן צור
ממשיכים לחקור. נצ"מ שמעון לביא
צילום: רענן בן צור
עו"ד אורי קינן
מומלצים