הישראלי שהופך דמיון למציאות

את השם דניאל ראוכברגר אתם אולי לא מזהים, אך סרטים כמו התחלה, הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק ב', זיכרון גורלי ומהיר ועצבני 6 אתם וודאי מכירים. הכירו את הישראלי שמחבר ביחד את כל האלמנטים השונים המרכיבים את סרטי הקולנוע שאתם אוהבים.

איך הגעת לתפקיד? 

"אני התחלתי בגיל 16 לערוך וידאו, לאחר מכן עברתי לאפקטים באפטר אפקטס ולשייק כשרק התחיל, ואז עשיתי את זה בצבא, ואז עבדתי בפרסומות בכל מיני חברות כמו גרוויטי, ו-JCS על תוכנת פליים. ואז אחרי כל שנות הניסיון האלה הגעתי לתפקיד שאני נמצא בו היום כ-Supervising Compositor באולפני Double Negative בלונדון".

מה זה אומר בדיוק להיות קומפוזיטור? מה אתה עושה בפועל?

"אני הנקודה האחרונה בתהליך. קומפוזיטינג זו הנקודה שמחברת את כל האלמנטים מכל המחלקות. מה שצולם על הסט, מה שנעשה באנימציה, מה שעובד בתלת ממד. אנחנו מחברים את הכל לתמונה הסופית. אנחנו מעצבים את רמת הגימור הסופי של הפריים, נותנים את הלוק של הסרט ומשם זה הולך לבמאי לאישור ומגיע לבתי הקולנוע".

עם אילו תוכנות אתה עובד?

"יש לנו תוכנות שנעשו במיוחד עבורנו, ובנוסף אנחנו עובדים עם Nuke שלה אין לה מתחרים בשוק. בשנים האחרונות התרומם תהליך ההמרה לתלת ממד כשכל דבר נעשה לשתי העיניים בו זמנית. אם הסרט עובר תהליך של המרה, אנחנו מספקים תהליך של שכבות לחברות שתפקידן לבצע את ההמרה. אנחנו משתמשים בתוכנות כמו הודיני שהיא תוכנת אפקטים מצליחה ביותר, סופט אימג', כולן מסוג Node Based (להבדיל מעבודה בשכבות כמקובל באפטר אפקטס או פוטושופ, נוד (חה חה) עובד כמו תרשים זרימה - ש.ש)  מכיוון שזו צורת עבודה מאוד נוחה וזה יוצא פחות עבודה לכל שוט".

מהן מסגרות הזמן בסרטים קולנוע שכאלה?

"הלחץ בסרטים הוא לחץ כמו כל תעשייה שבה אנשים רוצים לקבל הכל מהר ועכשיו. אם הייתי צריך לתאר עבודה על בלוקבסטר, מבחינתי התהליך הוא קצת יותר ארוך (היות שהוא מפקח - ש.ש). בהתחלה הייתי מקבל את החומרים של הסרט ולוקח שוט מצולם ועובד עליו מהתחלה ועד הסוף, מה שלוקח 3 חודשים ועד חצי שנה. היום כשאני סופרוויזור אני מצטרף לתהליך כבר בצילומים וממשיך איתו עד הסוף וזה יכול לקחת שנה וחצי. יש סרטים שלוקחים שנים".

אני רואה שהרבה מאוד סצינות מתבססות לא על מסך ירוק, אלא על רוטוסקופינג שבו מפרידים את הדמות מהרקע על ידי חיתוך ידני סזיפי, זה לא יהיה יותר הגיוני להשקיע בצילומים כדי לחסוך את הזמן?

"האולפנים לא עושים את החשבון הזה. כל יום סט עולה בין מיליון לעשרים מיליון דולר, למר דיקפריו משלמים ככה, לעוזר למר דיקפריו משלמים אחרת, ומשעה 17:30 הם נכנסים לשעות נוספות כי הם באיגוד. אני לא אבוא לכריסטופר נולן ואגיד לו רגע רגע זה לא טוב. העוזר שלו מסתכל עלי ואומר לי 'אל תעז לפנות אליו בכלל'. להם זה לא משנה כמה שעות אנחנו על השוט לאחר מכן. יש סצינה מסויימת בסרט Inception ("התחלה") שבה עשיתי שהחלקיקים שעפים מקיר הבטון הם בצבע הקיר. הבמאי בא ואומר לי 'תעשה את האבק בכחול, ותעשה אותו גם בשחור, עכשיו תשלב את שניהם - זה מה שאני רוצה'. ואני חושב שהסצינה נראית לא טוב ככה, אבל זה מה שהבמאי רצה אז מה שעושים".

איך התלת ממד השפיע על תהליך העבודה? ידוע שיש לא מעט אנשים שלא מסוגלים לראות תלת ממד בטכניקות הקיימות. יש לך מישהו בצוות שהוא כזה?

"כן והוא באמת לא מסוגל לראות, אבל אנחנו עובדים עם כלים מאוד מדויקים כדי למדוד את זה. אי אפשר להסתמך על העיניים שלנו כדי לראות שהעומק תקין כי זה עניין אינבידואלי. בנוסף, חלקיק קטן שנמצא בעין אחת, ולא בעין השניה, יגרום לתמונה להראות מוזר".

מה צריך לעשות כדי להגיע לתפקיד שכזה?

כדי להתקדם כדאי ללמוד, לא חייבים לנסוע מחו"ל כדי לקבל ידע, יש הרבה אנשים מוכשרים שיכולים לחלוק את המידע, ללמוד אומנות, קומפוזיציה וצבע, ולהתאמן. זה דבר שאין ברירה, רק מלשבת ולהתנסות וללמוד על אופטיקה, תאורה, הצללה, תאוריה וצבע. דברים שהולכים אחורה מאות שנים. כי הקולנוע מבוסס על זה".

היית אומר שזו עבודה מספקת?

"בסופו של יום אתה עושה סרטים שאנשים הולכים לקולנוע ונהנים מהם. יש לי את היכולת לקבוע את המראה של סרט קולנועי. אמנם אף אחד לא ידבר עלי כי אנחנו מאחורי הקלעים אבל זה מאוד מהנה. עוד אני אוהב, לראות אנשים מתווכחים על איך עשו את האפקטים. פעם אחת ראיתי שוויכוח הלך סחור סחור אז התערבתי ואמרתי להם איך זה נעשה. הם אמרו לי שזה שטויות וזה בלתי אפשרי. ניסיתי לזרוק רמז אבל הם דחו אותי משם".