אשכנזיה וחילונית? לא בטוח שמשפחתי תאשר

סדרת הטלוויזיה החדשה של אסי עזר "להיות אתה", מציגה לנו על המסך זוג שהתאהב כנגד כל הסיכויים. היא אשכנזיה, בלונדינית, בת למשפחה עשירה ואשת העולם הגדול, והוא לעומתה, מזרחי, שחום עור, חסר השכלה ובקושי יצא מבת-ים כל חייו. למרות ההבדלים המהותיים ביניהם, נרקם ביניהם סיפור אהבה, שגורם לכולם בסביבה שלהם להרים גבה ולשאול - מה הקשר בינו לבינה?

הסיפור שלהם גורם לנו לחשוב על סיכויי ההצלחה של זוגות שהם הפכים גמורים מבחינת הצב הוציו-אקונומי, מבחינת דת וגם מבחינה עדתית. אז בואו נדבר רגע על נושא העדות. אנחנו אמנם בשנת 2013, ועוד כמה ימים נתחיל את שנת 2014, כך שכביכול, הנושא העדתי בכלל לא אמור להוות עניין , אבל בשטח אנחנו רואים שזה לא ממש ככה. לא פעם שומעים בתקשורת על כל מיני אפליות על רקע עדתי, בעיקר בתחום התעסוקה. איני יודעת אם הסיפורים שאנחנו שומעים עליהם נכונים או לא, אבל בתחום הזוגיות אני רואה שהנושא העדתי עדיין בוער בעצמותיהם של לא מעט אנשים, וחבל....

עדות - אאוט, מצב כלכלי - אין

לפני 21 שנה, כשהתחלתי את הקריירה שלי, נושא העדות היה מאוד "חם" - כשהייתי מקבלת אלי אנשים בפעם הראשונה ושואלת אותם מה הם מחפשים בבן/בת זוג. העדה כמעט תמיד היוותה קריטריון. בדרך כלל, אשכנזים היו מבקשים אשכנזים ומזרחים ביקשו מזרחים.

היו גם בקשות לעדות ספציפיות, למשל פולנים עם פולנים או עיראקים עם עיראקים. היום, לשמחתי הרבה, זה רחוק מכך. אמנם פה ושם אני מקבלת דרישות מסוימות לעדות, אך זה קיים רק בשוליים. מה שכן, יש הרבה דרישות שקשורות למצב סוציו-אקונומי, מקום מגורים ומראה חיצוני למשל. כך, יכול להיות אחד שיבקש רק בלונדיניות או לחילופין רק ברונטיות.

ואם הנושא העדתי כן עולה כבר על הפרק, אז זה בדרך כלל קורה לא כי זה באמת חשוב לאדם עצמו אלא למשפחה שלו. הרי ישנן עדות מסוימות בהן המוצא מאוד חשוב להורים. אני מבינה את הרצון של המשפחה שהילדים שלהם יתחתנו עם בני זוג שמגיעים מרקע תרבותי דומה, אך אני חייבת להודות שמאוד חורה לי שיש אנשים שלא מוכנים לתת צ'אנס למישהו שלא תואם את העדה שלהם.

מה יגידו ההורים?

לא מזמן נתקלתי במקרה של בחור תוניסאי מסורתי שרציתי מאד להכיר לו בחורה אשכנזיה וחילונית לגמרי. הם התאימו האחד לשנייה כמו כפפה, אבל הוא לא היה מוכן לפגוש אותה מחשש שהמשפחה שלו לא תקבל אותה. ההורים שלו רצו מישהי מהעדה שלהם, כזו שמכירה את המנהגים, את התרבות, את ההווי. מבחינתם, כלה אשכנזיה וחילונית לא באה בחשבון בכלל!

כאמא לששה ילדים, אני כמובן בעד זה שילדים יכבדו את ההורים שלהם וינסו לרצות אותם, אך כל זה עד גבול מסוים, וברגע שילד פוסל מישהי שיכולה להיות האשה המושלמת עבורו רק בגלל עניין עדתי שחשוב להורים שלו - זה מבחינתי חוצה את הקו האדום. הרי הוא זה שאמור לחיות איתה כל חייו, ולא המשפחה שלו.

מה עשיתי, אתם שואלים? ובכן, לא וויתרתי, ולמרות שהוא אמר לי שהוא לא רוצה לפגוש אותה, סיפרתי לו עליה והדגשתי בפניו עד כמה אני מאמינה שהם מתאימים ושיכולה לצאת מזה זוגיות מדהימה. בסוף הוא הסכים להכיר אותה ואני הייתי בעננים. ומה תגידו? מסתבר שגם הם היו בעננים אחרי הפגישה הראשונה והם מיד ידעו שזה-זה.

הם יצאו תקופה לא קצרה, וכל הזמן הזה אותו בחור שמר אותה בסוד, ולא שיתף את הוריו שיש לו בת זוג רצינית. בשלב מסוים היא כבר לחצה עליו להכיר את המשפחה, והוא מאוד חשש מהסיטואציה הזו. הוא כל הזמן שאל את עצמו: מה ההורים שלו יגידו? איך הם יקבלו אותה? האם הם יתנו לה הרגשה טובה וחמה או שיעשו לה פרצופים?

אבל למרות החששות שלו, בסוף הוא אזר אומץ, סיפר להורים שלו עליה והביא אותה הביתה כדי להכיר אותם. לפני המפגש עצמו הוא דאג להכין אותם לכך שהיא אשכנזייה וחילונית, וביקש מהם לנטרל את זה ולקבל אותה יפה. להפתעתו, הם אכן עשו זאת והמפגש עבר בשלום. בהמשך גם המשפחות שלהם הכירו והכל היה בסדר, הם הסתדרו לגמרי.

וכמובן שיש הפי אנד לסיפור הזה - אחרי כמה חודשים הם התארסו. במהלך ההכנות לחתונה, היו כמה רגעים קשים, אך הם התגברו על כולם. למשל לצד שלו היה מאוד חשוב לעשות חינה, אך אמה של הכלה לא היתה בקיאה בתחום הזה בלשון המעטה, אז האמא של החתן עשתה להם חינה מדהימה כמיטב המסורת התוניסאית.

לסיכום, בעיני, עדה בכלל לא צריכה להיות קריטריון בבחירת בן/בת זוג. הרי גם אם יש שוני במנהגים או בתרבות, זה לא מוכרח להיות דבר שלילי. אפשר להסתכל על זה מזווית חיובית של עושר תרבותי. נכון שאולי תהיינה מחלוקות על רקע עדתי, אך אם יש אהבה אמיתית, פתיחות ורצון להצליח בזוגיות, אפשר להתגבר על כל הקשיים. החוכמה היא להגיע לעמק השווה.

בהצלחה!

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק