שתף קטע נבחר

 

אמונה ומדע: תשאירו את אלוהים מחוץ למשחק

מדען יכול להאמין בנס? מה חשב ליבוביץ' הרציונליסט על הניסיונות להוכיח את קיום האל? וכיצד מסביר לעצמו מדען דתי תופעות בלתי מוסברות? "ברור לי שתפיסת עולמי הרציונאלית, מחזקת את זה שהאמונה שלי איננה מיסטית", אומר פרופ' משה קווה. ומה חושב על כך פרופ' יוסף אגסי החילוני? צפו בדיון

פרופ' ישעיהו ליבוביץ' הציב חומה בין האמונה למדע, אבל הפיזיקאי פרופ' משה קוה טוען כי המדע סייע לו בהבנת העולם הדתי, והדת הייתה ועודנה כלי בלתי נפרד מארגז הכלים שלו.

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

 

 

"הרבה דברים שני יודע היום ביהדות, התחזקו אצלי דרך המדע", הוא אומר ל-ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית". "אפילו ברכת הלבנה: כשהייתי צעיר הייתה לי בעיה עם הטקסט. כשהבנתי איך נוצרת ערפילית בשמיים, ונוכחתי שברוב הכוכבים יש שתי שמשות, בעוד אצלנו היה תהליך פיזיקאלי שהביא לשמש ולבנה – אז אני מסביר את הטקסט גם במשמעות המדעית שלו. את המילים המוזרות והמיוחדות שאינן מובנות מדעית - אני יכול לקחת מהמדע ולנסות לפרשן".  

 

 

את התפיסה הליבוביצ'ית רואה פרופ' קוה, חוקר במכון רזניק במחלקת לפיזיקה ב"בר אילן", כ"הפרדה לגיטימית" של מי שתפיסת עולמו הייתה ברורה ומסודרת. "תפיסת העולם ההפוכה הרבה יותר מבעייתית: הצבת חומה שמפרידה בין מה שיש בעולם המדע ומה שמעבר. יש רבים שלא רוצים לעבור את החומה; מדענים שרואים בדת - עולם מיסטי שלא ראוי להצצה".

 

"אמונה בבורא עולם, זו החלטה שחיה עם המדע"

הפילוסוף פרופ' יוסף אגסי סבור כי בהיותו דתי ומדען – הדת והמדע נפגשו אצל ישעיהו ליבוביץ' בבית.

הוא עצמו התרחק מהדת, לאחר שחיפש את טעמי המצוות ברמב"ם. "אני חסיד גדול של הרמב"ם", לדבריו, "ולא מצא חן בעיניי שהנימוקים בעד הדת והמצוות מותרים, ונגדן - לא מותרים. כשדוד זקן שלי אמר לי: 'אתה רוצה להבין את טעמה של מצוות הנחת התפילין? עשרות שנים שאני מניח, ורק עכשיו אני מתחיל להבין'. אמרתי: 'וואלה, הוא צודק', והפסקתי להניח תפילין".

 

האם מדען יכול להאמין בנסים? לפי פרופ' אגסי, מדובר בשתי השקפות שונות במהות, שהמדען נע בתוכן: "מרטין בובר היה האחרון שדיבר על זה. הוא אמר: הכופרים אומרים על הנס שהוא אקראי. יש שתי השקפות שונות במהות: המאגית והמדעית. רוברט בויל סבר שעל המדע להתעלם מעובדות בלתי מוסברות, וזה כולל נסים".

 

"נס הוא מחוץ למדע, בהגדרה", מוסיף פרופ' קוה. המדע בהגדרה, הוא שכל אחד יכול לחזור על זה. נס הוא דבר שלא ניתן חזור עליו, אז הוא איננו מדעי... בן גוריון היה אדם לא שומר מצוות, שאמר שהוא לא מאמין בנסים, אך ללא נסים, הוא לא היה יכול להקים את מדינת ישראל".

 

אז אחרי כל זה, איך אפשר להיות מדען ומאמין? "כשאני מאמין בבורא עולם, זו החלטה שחיה עם המדע ביחד. העובדה שיש עולם כל כך מופלא ומסודר – לא מקרית בעיניי. ברור לי שתפיסת העולם הרציונאלית שלי, מחזקת את זה שהאמונה שלי איננה מיסטית, אלא בעלת חוזק, ומתבססת על ההיסטוריה של העם היהודי, שהחלה לפני ניוטון.

 

"לא רק שלא מצאתי הוכחה לקיום האל – אלא כל מי שאומר שמצא, מדבר שטויות, כי ברגע שאתה מוצא הוכחה מדעית לקיום האל, אין אל. אתה הופך אותו לשפינוזה: המדע והאל זה אותו הדבר. בתפיסה היהודית האל הוא מחוץ למדע. הוא מופשט, ואז אין כלי מעבדתי לבחון אותו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מיקי קורן
פרופ' משה קוה
צילום: מיקי קורן
צילום: אורות
פרופ' יוסף אגסי
צילום: אורות
מומלצים