שתף קטע נבחר

העירו את המתים. המקדש היפני, הזעם הסיני

חורבן סין, כיבוש קוריאה ואונס המוני של נשים. שכנותיה של יפן סבלו קשות מנחת זרועה בזמן מלחמת העולם השנייה ולכן מתקשות לעבור בשתיקה על ביקורו של ראש הממשלה היפני במקדש שמנציח בין היתר פושעי מלחמה

לפני מספר שנים, כשגרתי ביפן לצורך לימודיי באוניברסיטת טוקיו, הדרכתי תיירים מדי פעם בפעם. יום אחד הגיעו אליי בני זוג מארצות הברית והצעתי להם סיור מודרך במקדש יסוקוּנִי ("הארץ השקטה"), על המתחם המקודש, שדרת האורנים, זירת הסומו והמוזיאון הצבאי שלו. הבעל, שלא ידע כמעט דבר על יפן, התחלחל כאשר שמע את השם. "אני לא הולך לשם!" מחה, "זה מקום נאצי!"

 

עוד חדשות בעולם :

קרבות סמים במכסיקו: גופות בלי ראש בכיכר

"אל-קאעידה לא היה מעורב בפיגוע בבנגזי"

התנקשות בשידור חי: הלם באולפן הלבנוני

ה"אח" הודח, בשאר טבח. 2013 בעולם הערבי

 

נזכרתי בתגובה הזאת כשקראתי בימים האחרונים את הכתבות בעיתונות הישראלית על ביקורו של ראש ממשלת יפן, שינזוֹ אָבֶּה, במקדש יסוקוני המושמץ, "מקדש פושעי המלחמה", כפי שכונה לאחרונה בעיתון ישראלי מרכזי. המתח העולה במזרח אסיה, כמו גם המחאות הקולניות של סין, דרום קוריאה וגורמים ליברליים ביפן עצמה, הביאו אפילו את מחלקת המדינה האמריקנית לגנות את הביקור.

 

בכה על החיילים שנפלו. ראש הממשלה היפני שינזו אבה במקדש יסוקוני (צילום: EPA) (צילום: EPA)
בכה על החיילים שנפלו. ראש הממשלה היפני שינזו אבה במקדש יסוקוני(צילום: EPA)
מי שמכיר את ההיסטוריה הקרובה של יפן יודע כי ביקורים כאלו היו מושא לזעם במזרח אסיה זה עשרות שנים, מאז ביקורו של ראש הממשלה יסוהירו נקסונה בשנות השמונים. לכן, נמנעו ראשי ממשלה יפניים מסוימים מלפקוד את המקדש, ואחרים דאגו להדגיש כי מדובר בביקור פרטי ולא רשמי. לאור החשיבות הבינלאומית של המקדש כגורם מתיחות, אכן ראוי להבהיר במה בדיוק מדובר, על מה הזעם ואילו דפוסים עמוקים הוא מסתיר מאחוריו.

 

"ארץ שקטה"

מקדש יסוקוני הוקם בשנת 1869, זמן קצר לאחר המהפכה הידועה כ"רסטורציה של מייג'י" שהפכה את יפן ממדינה פיאודלית לאומה מודרנית. מטרתו של מקדש השינטו הזה, שפירוש שמו ביפנית הוא "ארץ שקטה", היה להנציח את רוחות הנופלים למען הקיסר במלחמת האזרחים שנלוותה לרסטורציה. ב-1878, כאשר דוכא מרד סמוראים גדול נגד השלטון הקיסרי, הונצחו במקדש גם רוחות הנופלים במרד הזה, וכך הלאה, בכל מלחמותיה של יפן, עד מלחמת העולם השנייה.

 

חשוב להדגיש כי לא מדובר במוסד הנצחה גרידא, כמו "יד לבנים" בישראל, אלא במוסד דתי. לפי האמונה העממית היפנית, רוחות הנופלים במלחמה הופכים לאלים המגנים על האומה. תהליך ההפיכה לאל מתבצע על ידי טקס במקדש, שמחזיק ברשימות מפורטות של האלים המונצחים בו. בתקופה הקיסרית שלפני המלחמה היה המקדש אחד מהמוסדות החשובים ביותר של "השינטו הממלכתי", דת המדינה של יפן. בשנות השלושים, תקופת הדיקטטורה הצבאית, ננקטו אף סנקציות נגד דיסידנטים (בעיקר נוצרים) שסירבו להשתתף בפולחנות שנערכו בו.


סיקור ביקורו השנוי במחלוקת של ראש הממשלה היפני בתקשורת הדרום קוריאנית (צילום: AP) (צילום: AP)
סיקור ביקורו השנוי במחלוקת של ראש הממשלה היפני בתקשורת הדרום קוריאנית(צילום: AP)
לאחר מלחמת העולם השנייה, ובהשפעת שלטון הכיבוש האמריקני, נאסר השינטו הממלכתי והמדינה היפנית הופרדה מהדת. מקדש יסוקוני הפך למוסד פרטי, אולם בכל זאת, הקשרים בינו לבין המדינה לא נותקו לחלוטין. סוכנות ההגנה (מה שנותר ממשרד המלחמה היפני) הוסיפה להעביר לו שמות של חיילים שמתו בתאונות אימונים, צעד שנוי במחלוקת שעלה פעמים אחדות לבתי המשפט. ביקורי ראשי הממשלה בו הפכו לבעייתיים במיוחד משום שפרנסי המקדש החליטו, בצעד פרובוקטיבי, להנציח בו כאלים לא רק את החיילים שמתו במלחמת העולם השנייה אלא גם את פושעי המלחמה שהוצאו להורג לאחריה. בראש הקבוצה הזאת, שכללה גם פושעי מלחמה בדרגה א' (היינו, הפושעים הגרועים ביותר), עמד ראש ממשלת יפן בזמן המלחמה, גנרל הידקי טוג'ו, ששמו נקשר לרבים ממעשי הזוועה שהתבצעו נגד אזרחים ושבויי מלחמה.

 

הפולחן של פושעי המלחמה לא הוצנע

המונצחים הבעייתיים הללו, שקיבלו כאמור פולחן של אלים, לא הוצנעו בידי המקדש: ההיפך הוא הנכון. במוזיאון הצבאי הנלווה אליו, שמצדיק באופן כללי את התנהגותה של יפן במלחמת העולם השנייה, הם מובלטים ומוצגים כגיבורים וקדושים מעונים. ובכל זאת, מקדש יסוקוני אינו מקום המיועד אך ורק להלל ולפאר פושעי מלחמה, ולרוב המונצחים בו (חללי מלחמה מאז 1868) אין שום קשר לפשעים כאלה. ראשי המקדש סירבו בתוקף להפריד בין חללי המלחמה "הרגילים" לבין הפושעים המורשעים. לטענתם, ברגע שנשמה נספגה במקדש לא ניתן להפרידה מהשאר.

 

בעיני יפנים רבים, כולל ראש הממשלה שינזו אבה, הביקורים במקדש יסוקוני אינם נתפסים כניסיון לפאר פושעי מלחמה, אלא אך ורק לבכות את החיילים שנפלו. באחד מביקוריי במקדש, ראיתי זקנים במדי הצבא הקיסרי עם תרמילי גב ישנים בתפילה חרישית. מבחינתם, המקדש הוא מקום אישי: מקום להתייחד עם חברים שמתו. ראש הממשלה אבה אף אמר שחלק ממטרת ביקורו הוא להתפלל למען השלום ונגד מלחמה נוספת.


לא שוכחים את עברה האימפריאליסטי של יפן. מפגינים בסיאול (צילום: AP) (צילום: AP)
לא שוכחים את עברה האימפריאליסטי של יפן. מפגינים בסיאול(צילום: AP)
בעיני הסינים והקוריאנים, לעומת זאת, מדובר בביטוי נוסף לנטייה של בכירים יפנים "לשנות את ההיסטוריה" ולהכחיש את פשעיה של יפן בזמן המלחמה, תוך מאמץ לשנות את החוקה הפציפיסטית של המדינה ולהקים את הצבא היפני מחדש. ההפגנות ההמוניות שליוו ביקורים כאלו בעבר מראות שהזעם אינו מוגבל לקובעי מדיניות ומתפשט במהירות לציבור הרחב במדינות הללו, שסבלו בעבר מנחת זרועה של יפן. מבחינתם, המקדש מסמל את טבח ננג'ינג, חורבן סין, כיבוש קוריאה והאונס ההמוני של נשים, במיוחד "נשות הנחמה" שנחטפו לבתי הבושת של הצבא היפני.


 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

דגל צבא יפן ועליו רה"מ אבה וגנרל טוג'ו הידקי, ששמו נקשר לרבים ממעשי הזוועה (צילום: AP) (צילום: AP)
דגל צבא יפן ועליו רה"מ אבה וגנרל טוג'ו הידקי, ששמו נקשר לרבים ממעשי הזוועה(צילום: AP)

אולם כיום הצטרף לתסבוכת הזאת ממד קריטי נוסף: מדיניותה האגרסיבית של סין המסכנת את מזרח אסיה בפועל, ולא כזיכרון היסטורי.

בשנים האחרונות מנהלת סין סכסוכי גבולות נגד כל שכנותיה כמעט, כולל יפן. ההתנהגות הסינית באיי סנקאקו/דיאויו, השנויים במחלוקת בין המדינות, היא אלימה ובריונית ללא תקדים כמעט. באמצעות השיח האינסופי על הלאומנות היפנית, פשעי העבר והביקורים במקדש יסוקוני, מצדיקה סין את מדיניותה האנטי-יפנית. וגרוע מזה, החשש (המופרך בעליל) משובו של האימפריאליזם היפני למזרח אסיה, מסיט את תשומת הלב מהסכסוכים האמיתיים המתרחשים באזור - אלו הנגרמים בשל התנהגותה התוקפנית של סין.

 

יש גם משהו בדברי השמרנים היפנים כי ההתערבות של מדינות שכנות בענייניה הפנימיים של יפן הפכה כבר לבלתי נסבלת. לפיכך, גם אם ראש הממשלה אבה טעה בעיתוי ביקורו, במיוחד בהתחשב במתח באזור, אפשר להבין את הסיבות שהניעו אותו לעשות זאת.

 

דני אורבך הוא דוקטורנט להיסטוריה יפנית באוניברסיטת הרווארד. מאמר זה יתפרסם גם בבלוג שלו, הינשוף .

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
הפגנה נגד ממשלת יפן בסיאול
צילום: AP
ראש הממשלה היפני טעה בעיתוי ביקורו, אבל אפשר גם להבינו. דני אורבך
מומלצים