טיפ טופ / לקראת פתיחת הטופ־16

מכבי אלקטרה ת"א, עדיין ללא שון ג'יימס הפצוע, תפתח הערב (20.00, שידור ישיר ב-ynet ספורט) באיסטנבול את שלב הטופ־16 ביורוליג, במשחק מול גלאטסראיי.

עוד על מכבי ת"א ב-ynet ספורט:

• קר שם בחוץ: מכבי ת"א וההגרלה הקבועה
  
• יוגב אוחיון: "מבחינתנו אין יותר הפסדים"
  
• שרון פנאן: "אני במכבי קינאו במוני"
  

קצת מוזר להגדיר משחק ראשון מתוך 14 "קריטי", אבל זה בדיוק מה שזה. הפסד לאלופת טורקיה – ומכבי תדע כנראה כבר הערב שהיא לא תסיים באחד משני המקומות הראשונים בבית 6, שמבטיחים יתרון ביתיות ברבע הגמר. הצהובים יפגשו שני אקסים וחצי: קרלוס ארויו, מילאן מצ'באן ופופס מנסה בונסו, שהיה חתום אצלם ובסופו של דבר ירד מהפרק כשהתברר שאינו כשיר מבחינה בריאותית. רגע לפי פתיחת הטופ־16, פרשני הכדורסל של "ידיעות אחרונות" מנסים לענות על חמש שאלות בוערות.

מכבי ת"א חוגגת. משחק קריטי מחכה(צילום: עוז מועלם)

מכבי סיימה ראשונה בבית המוקדם, אבל היכולת לא משכנעת. מהן נקודות האור שבלאט יכול לקחת לטופ־16?

מליניאק: טעות להעריך את הסיכויים במשחק הבא לפי המשחק הקודם, וטעות להעריך את הסיכויים בשלב הבא לפי היכולת בשלב המוקדם. היריבות חזקות יותר, שחקנים כבר אמורים לדעת את מקומם ברוטציה. נקודות אור שדייויד בלאט יכול לקחת: הרחבת הבסיס בעקבות השתלבותו המהירה של בלו, החזרה מהכפור של פניני והפריחה המפתיעה של טיוס.

גיא פניני. חזר מהכפור(צילום: טל שחר)

אשד: את העובדה שמכבי הצליחה לנצח ברוב המשחקים הצמודים, למרות שאת רובם הייתה צריכה להכריע כבר ברבע השלישי. את העובדה

 שרוב השחקנים שלה כבר עברו את הפציעה העונתית שלהם, למרות שהבעיה של השחקן החשוב בסגל, ג'יימס, עדיין נמשכת. את העובדה שהמשבר בין בלאט להנהלה כבר הגיע לשיאו ונרגע, ועד סוף העונה יישמר שקט תעשייתי, למרות שברור שמתחת לפני השטח הלבה רותחת. בקיצור, לא הרבה.

נאה: בעיקר את הביטחון שקיבלה הקבוצה בזכות המקום הראשון בבית 4. בלאט מרבה להדגיש את העובדה הזאת. השאלה היא אם היכולת שהספיקה בשלב הראשון תביא תוצאות גם נגד הגדולות ריאל וצסק"א, ואפילו מול הפחות גדולות, גלאטסראיי ושוב קובאן. הרבה תלוי גם עד מתי תמשיך הקבוצה להתנתק באירופה מהיכולת החלשה שלה בליגה הישראלית.

שון ג'יימס. בעיה מתמשכת(צילום: ראובן שוורץ )

האם מכבי טעתה כשלא ביצעה שינויים בסגל?

נאה: יותר ויותר קבוצות מחתימות שחקן לכמה שבועות, כדי להשיג משימה כלשהי. מכבי נכשלה העונה עם חלק מהרכש, במיוחד עם רייס. אינגלס, שפתח מצוין, סובל מנסיגה. אצל סופו יש תנודות קיצוניות מדי. רכש חדש אמנם היה מחייב את הבעלים לפתוח את הכיס, אבל לפעמים שחקן אחד יכול לחולל שינוי עצום.

ג'ו אינגלס. נסיגה(צילום: יובל חן )

אשד: הטעות האמיתית הייתה בבנייה בקיץ. מסורתית, שינויים באמצע העונה לא מייצרים שדרוג אמיתי. התוספת המשמעותית היחידה הייתה יכולה להיות הבאת רכז משובח בכסף גדול, במקום רייס. רכזים כאלה אינם זמינים כרגע, וגם נראה שההנהלה לא ששה לפזר עוד כספים, כי אינה מאמינה שיש לה קבוצה שתגיע מספיק רחוק (פיינל־פור לפחות), או לא סומכת על המאמן שלה שיביא אותה לשם.

מליניאק: ישנן כמה סיבות להחלפת שחקנים: טעות בבחירת שחקן, אכזבה מהיכולת שלו, חוסר תפקוד של הקבוצה, שינוי אסטרטגיה וצירוף שחקנים שמתאימים לסגנון אחר, סיבות פיננסיות. אף אחת מהסיבות הנ"ל לא מתקיימת העונה, אז למה להחליף? אם בלאט רוצה לעבור למשחק מסודר יותר, שיחליף את רייס. אבל אם הכוונה לרוץ, באמת אין סיבה. את הישראלים אי־אפשר להחליף, והפוטנציאל רחוק עדיין ממיצוי.

טייריס רייס. להחליף?(צילום: עוז מועלם)

מכבי מקבוצות הריבאונד הגרועות ביורוליג. האם אפשר לפתור את זה?

אשד: בוודאי, לקחת יותר ריבאונד מהיריב, או כמו שאמר ברוס לי זצ"ל: "אם אתה רוצה לשפר את הבעיטה שלך, פשוט תבעט!". חולשה בריבאונד היא בעיה מנטלית ושאלה של ריכוז ותזמון. למכבי אין שחקנים שהם ריבאונדרים באופי, חוץ מטיוס, וייתכן שבעיית הגב של ג'יימס תשים את טיוס יותר על המגרש ותגרום לשאר השחקנים להידבק. ואם הייתה ציפייה שבפגרה מכבי תעבוד על הנקודה הזו, באה חולון לנוקיה עם זר וחצי ולקחה 40 ריבאונדים, מתוכם 13 בהתקפה. הפתרון הטכני היחיד עשוי להיות שימוש באזורית צפופה, אבל גם היא לא מבטיחה ריבאונדים בלי נחישות וריכוז של כל החמישייה.

אלכס טיוס. יותר דקות(צילום: ראובן שוורץ)

נאה: אין ספק שהבעיה הגדולה היא באזור הצבע. ג'יימס היה מצוין בעונה שעברה, ובמכבי קיוו שעם החזרתו של סופו תהפוך מכבי למכונה מתחת לסל. זה לא קרה. ג'יימס הוא לא השחקן של העונה שעברה, בטח עם הפציעות המתמשכות. התרומה של סופו נמוכה מאוד, והוא מסתבך סדרתי בעבירות.

מליניאק: ריבאונד זה לא רק גובה ואתלטיות, אלא בעיקר מודעות. עבודה של חמישה שחקנים. מספיק שחקן אחד שמתרשל כדי להפסיד כדור חוזר. הדרך היחידה לשפר את הריבאונד היא עבודה קשה. תרגול באימונים. חזרה על המנטרה בכל פסק זמן. בונוס לשחקנים שסוגרים את השחקנים שלהם. כשמחליפים שליש מהסגל כל עונה, קשה להטמיע הרגלים ב־DNA.

סופוקליס שחורציאניטיס. מסתבך סדרתי בעבירות(צילום: ראובן שוורץ)

מי יכול להיות האקס פקטור בטופ־16?

מליניאק: לנדסברג רחוק ממיצוי, וסמית' ספקולטיבי כמו אג"ח של אי־די־בי, כבר לא באנקר. החלמה וחזרה של ג'יימס תוסיף המון.

סילבן לנדסברג. רחוק ממיצוי(צילום: יובל חן )

אשד: מכבי היא כרגע כמו הקובה של יוני משכונת חיים: כל הרכיבים מצוינים בנפרד, כל העמדות מכוסות בשחקנים טובים, אבל איכשהו זה לא מתחבר. אינגלס אמור להיות הדבק. בלאט חייב להשתמש בו יותר, לייצר סביבו תנועות התקפיות, ולאפשר לו לקבל את ההחלטות החשובות.

נאה: בעונה לא מוצלחת דווקא בלו, שבכלל לא היה בתוכניות בקיץ, הציל את הקבוצה בכמה הזדמנויות. הוא מלא מוטיבציה, עתיר ניסיון ויודע לעמוד בלחצים. בטופ־16 הוא עשוי להיות זה שייתן את הדבק שכל כך חסר לה.

דייויד בלו. הדבק

הבית נוח יותר מהבית המקביל. מה הסיכויים לעלות להצלבה?

אשד: אם מכבי לא תעלה זה יהיה כישלון. מצד שני, אם בלאט יצליח לעצור את כל הקבוצות בנוקיה, ומכבי תתעלה במשחקי החוץ הקריטיים – אפשר יהיה לדבר גם על ביתיות בהצלבה. בשלוש השנים שבלאט הגיע לטופ־16, הקבוצה שלו הפתיעה ועלתה רמה תוך כדי המשחקים, ותמיד הגיעה לפחות להצלבה. ולכן גם הפעם לא הייתי מהמר נגד מגע הקסם והמקצוענות שלו. רק שייתנו לו לעבוד בשקט.

נאה: צריך להציב ציפיות ריאליות, כי סביר להניח שריאל וצסק"א יסיימו ראשונות, וישלחו את הצהובים להיאבק על מקומות 4־3, שנותנים כרטיס לשלב הבא ללא יתרון ביתיות. מאחר שבאיירן, פרטיזן וז'לגיריס נחשבות פחות טובות, מכבי צריכה להתמקד במשחקים מול גלאטסראיי וקובאן, שאותה ניצחה, למרבה ההפתעה, פעמיים בשלב המוקדם. זו גם הסיבה שהמשחק הערב באיסטנבול הוא קריטי.

מליניאק: מכבי נמצאת ממש על הקצה. הסיכויים לעלות להצלבה גבוהים, אבל הסיכויים לעלות משני המקומות הראשונים גבוליים. ההגרלה טובה, כי מכבי מארחת את ריאל שני מחזורים לסיום, כשהספרדים יכולים להיות בטוחים כבר במקום הראשון, ואת צסק"א במשחק האחרון שיכול לקבוע את המקום השני.