הפליטים שובתים: "מי ינקה וישטוף כלים?"

יוצאת לדרך שביתת הפליטים הראשונה: מאות מבקשי מקלט מסודן ואריתריאה מחו הערב (שבת) בתל אביב ובאילת נגד מדיניות ההגירה "האכזרית" של הממשלה והפעלת "מתקני הכליאה במדבר", כהגדרתם, והודיעו על כוונתם לשבות מהבוקר מעבודה. הפגנה נוספת צפויה להתקיים בשעות הבוקר בכיכר רבין, ובהמשך השבוע עתידים פעילים בקהילה זו לנסות ולערב בנושא את נציבות האו"ם לפליטים וכמה שגרירויות זרות, במטרה "לחייב את ממשלת ישראל לשאת באחריות ולמלא את מחויבותה על פי אמנת הפליטים ועל פי הדין הבינלאומי".

עוד בחדשות:

כמו מינוס 50 מעלות. ארצות הברית קפאה

"או.ג'יי סימפסון חולה בסרטן, ביקש חנינה"

"אם הממשלה רוצה להעיף אותם, אין בעיה, אבל מי ינקה?", תהה משה רביבו מ"מסעדת המפרץ", חבר בעמותה לקידום המסעדות, בתי הקפה והברים באילת. "אין לי אנשים שיעשו את העבודות האלה. בניקיון אף אחד לא רוצה לעבוד, ואני מוכן לשלם טוב. אנחנו בבעיה".

עצרת הפליטים בגן פרדקין באילת(צילום: מאיר אוחיון)

בתל אביב הציגו בעלי עסקים שהתבשרו במהלך סוף השבוע על המחאה תמיכה במאבק, לצד ביקורת על מדיניות הממשלה. "ביום אחד המדינה החליטה לשבור את הכלים בלי למצוא פתרון אמיתי לבעיה", אמר יריב מלילי, השף והבעלים של מסעדת "בית תאילנדי". "כולם צריכים להתפרנס בכבוד בלי קשר לאיך שאדם נראה, באיזוה שפה הוא מדבר ומהי דתו. הבוקר כל העובדים הולכים לשטוף כלים. נוכל להסתדר ככה יומיים-שלושה, אבל אחרי זה נהיה בבעיה קשה. לא רק בעלי המסעדות ייפגעו, אלא גם בתי מלון ועיריית תל אביב שמעסיקה בעצמה עשרות אפריקנים".

"חרוצים ומסורים לעבודה"

הוא הצביע על כך שבעבר "תמיד היו עובדים שהסכימו לעבוד בהכול. פעם זה היה ערבים ישראלים ועכשיו אלו האפריקנים. הם מוכנים לעבוד בעבודות שישראלים כבר לא מוכנים לעשות. הם מאוד חרוצים ומסורים לעבודה ונותנים לנו שקט תעשייתי. נוטים לחשוב שהם משתכרים בשכר זעום, אבל זה לא נכון. הם מגיעים אלינו מחברות כוח אדם ויקרים יותר מעובדים ישראלים, אבל היתרון שלהם זה שאנחנו יודעים שהם יתייצבו בבוקר לעבודה, לא יעשו בעיות, ויאפשרו למסעדה להתנהל על מי מנוחות".

ירון שלו, שף ובעלים של מסעדת "טוטו" בעיר, הודה כי השביתה תשבש את שגרת העבודה במקום וסיפר כי הוא "עסוק כבר שלושה ימים בלחפש עובדים מחליפים שישטפו כלים או ינקו ואף אחד לא מעוניין". לדבריו, "המדינה מתייחסת לאנשים בצורה שהיא לא אמורה להתייחס אליהם. היא אוזקת וכולאת אותם ללא כל סיבה. את המצוקה הזאת נרגיש כולנו".

מנכ"ל התאחדות בתי המלון באילת, שבי שי, העריך כי לא כל 2,000 העובדים במלונות בעיר ייעדרו: "הם חוששים למקומם בעבודה. בכל מקרה, בתי המלון יצטרכו להתארגן, להחזיר אנשים מחופשות, ואין ספק שזה יכול לפגוע בשירות לאורחים". הוא אמר כי המלונות החלו לפעול לגיוס עובדים מירדן: "בענף הבנייה למשל באילת ישנם עובדים ירדנים, אז למה שלא יהיו גם בענף המלונאות? השביתה של הפליטים רק תגביר את הלחץ לזרז את הטיפול בפתרונות אלטרנטיביים, שהירדנים הם אחד מהם".

 

הכינוס באילת התקיים בגן פרדקין, ושם נמסר לפליטים כי הוחלט לשבות מעבודה שלושה ימים. עיסא אבקר, ממנהיגי הסודנים באילת, סיפר בעברית רהוטה על מצבם: "אנחנו מבקשים מנתניהו ומפרס לא להחזיר את הפליטים לארצם. לא אמרתי שנישאר פה כל הזמן, אנחנו בסך הכול מבקשים מקלט והגנה. אנחנו אורחים כאן, אבל מבקשים לפתור את הבעיה. לא עשינו רע לאף אחד, ורוצים שניכנס לכלא".

 

"אנחנו לא מסתננים, לא עבריינים ולא מביאי מחלות"

סלומון מאריתריאה הוסיף: "אנחנו לא מסתננים, לא מחפשי עבודה, לא עבריינים, לא מביאים מחלות. אנחנו פליטים ובסך הכל רצינו לעבוד כדי לפרנס את עצמנו. אנחנו לא יכולים לחזור למדינה שלנו, זו סכנת חיים לנו ולמשפחות שלנו. ידוע לנו שהשביתה תפגע בבתי המלון, וזו לא המטרה שלנו, אבל המצב הזה לא מאפשר לנו להמשיך ולדאוג לעצמנו, לכן אנחנו חייבים לשבות".

הפגנת העובדים הזרים בתל אביב

"מתקן השהייה חולות הוא למעשה כלא לכל דבר", אמר דוואיט דמוז, מבקש מקלט מאריתריאה שהסתנן לישראל לפני כארבע שנים. "על ממשלת ישראל לחדול ממדיניותה, לבטל את החוק למניעת הסתננות, לשחרר את כל הכלואים החפים מפשע, להפסיק לאלתר את המעצרים האלימים ברחובות ולבדוק את בקשות המקלט שלנו, צעד שהיא לא נקטה מעולם". 

 

דמוז הוסיף כי השביתה אינה מכוונת נגד המעסיקים, אלא משמשת כפעולת מחאה. "יש סכנה שאנשים יאבדו את מקום הפרנסה שלהם אבל אנחנו חייבים להעביר מסר - אנחנו פליטים מבקשי מקלט". לדבריו, "הממשלה בישראל עסוקה בהסתה שיטתית כבר שנים: מכנה אותנו מסתננים, מפרה את זכויות האדם שלנו ואינה מכבדת את אמנת הפליטים". 

בבוקר: עצרת בכיכר רבין

בתחילה התכוונו מבקשי המקלט לקיים הבוקר צעדת מחאה לכיכר רבין, אבל המשטרה לא אישרה זאת. מפקד מחוז תל אביב במשטרה, ניצב בנצי סאו, החליט בתום הערכת מצב שלא לאפשר למבקשי המקלט לקיים את הצעדה ולחסום צירים מרכזיים. יחד עם זאת, סוכם כי תתקיים אסיפה ללא צעדת מחאה. "המשטרה תיערך בכוחות מתוגברים באזור הכיכר ותמצה את הדין עם אלו שיפרו את הסדר או יפגעו בשגרת החיים", אמר סאו.

בחודש ספטמבר פסלו תשעה שופטי בג"ץ את התיקון הקודם לחוק למניעת הסתננות וקבעו כי הוא מפר באופן שאינו מידתי את הזכות לחירות. בעקבות פסק הדין גיבשו משרד ראש הממשלה ומשרדי המשפטים והפנים תיקון חדש לחוק שאושר כבר בכנסת. זה קיצר משלוש שנים לשנה אחת את תקופת הכליאה ללא משפט של מבקשי מקלט המסתננים לישראל, והסדיר את הקמתו של מתקן שהייה - פתוח ביום וסגור בלילה.

בשבועות שחלפו מאז כניסת התיקון החדש לתוקף, הגבירה רשות האוכלוסין וההגירה את פעולות האכיפה נגד כ-53 אלף מבקשי המקלט השוהים בישראל. פקחי מנהל האכיפה והזרים של הרשות עצרו במהלך השבועות האחרונים יותר מ-150 מבקשי מקלט שאותרו ללא אשרות בתוקף. מבקשי מקלט אלו ייכלאו לתקופה של 90 יום במתקן סהרונים ובהמשך יועברו למתקן חולות. במקביל, התריעו ארגוני זכויות אדם ומבקשי מקלט כי הרשות צמצמה את מספר הלשכות ואת שעות קבלת הקהל שבהן ניתן לחדש אשרות. 

"המטרה היא להראות שאנחנו לא פושעים אלא בני אדם שמחפשים מקלט והגנה", הדגיש באסו, מבקש מקלט מסודן. "כבר שנים שנשיא סודן טובח בבני עמי מדי יום. אני הייתי חלק מתנועת המורדים ולא ראיתי את בני המשפחה שלי כמה שנים, אבל אם אחזור לסודן גזר הדין שלי הוא מוות".