הרווח הוא של כולנו
סיפורו המרגש של היזם דני קוגן שהקים מפעל למיון פסולת אלקטרונית כדי שיספק בעתיד עבודה לבנו האוטיסט. היום המפעל מעסיק 60 אנשים בעלי מוגבלויות ומשרת 2,000 חברות, מדווחים ב"ממון" ב"ידיעות אחרונות"
זעזוע עמוק בחייו האישיים הוביל את דני קוגן למהפך מקצועי וערכי. 1990-ב עלה קוגן (46) לישראל מאוקראינה בהיותו בן ,23 ועד לפני שבע שנים השקיע את מיטב מרצו בבניית בית וקריירה. הוא ואנה אשתו למדו טכנאות שיניים, והקימו עסק מצליח לשירותי רפואת שיניים והעסיקו 12 עובדים. במקביל גידלו את שני ילדיהם הגדולים, מיכל (כיום בת 14) ורון (כיום בן 12), בביתם שביישוב טל-אל בגליל המערבי. אבל שגרת החיים הנורמטיבית כל-כך הופרה עם לידת בנם השלישי, יהונתן. בהיותו בן שלושה חודשים התברר שהוא סובל מאפילפסיה, וכעבור שנה הוא אובחן כאוטיסט קשה.
קוגן מספר: "כבר בהתחלה, בגלל האפילפסיה, נכנסנו לחיים שאין בהם לילה ואין יום, ויש הרבה מאוד בתי חולים. אחרי זה הבנתי שהחלום שלי על ילד בריא ו'מוצלח', שיהיה טייס, התחלף למציאות מאוד קשה. בתקופה הראשונה המציאות הזאת נראתה הזויה, אבל בהדרגה אתה מפנים שהיא חלק מהחיים שלך." ההכרה במציאות חייו החדשה היא גם זו שהפיחה בקוגן את הדחף לשנות. "מרגע ההפנמה, השאלה היחידה שעניינה אותי הייתה איך אני מבטיח את עתידו של הילד שלי ובונה לו מקום עבודה. חקרתי לעומק את הנושא של אנשים עם מוגבלויות, נפגשתי עם עמותות שמטפלות באנשים כאלה, והבנתי שטווח האפשרויות מצומצם: ראיתי אנשים יושבים בתוך מפעלים מוגנים ועושים עבודות רוטיניות, וזה נראה לי תהליך שמשיג תוצאות הפוכות משיקום ושילוב בקהילה."
קוגן החליט לפרוש מהעסק שלו, להשאיר את הניהול בידי אשתו, ולהקים עסק חדש לחלוטין: מפעל למחזור פסולת אלקטרונית, שייתן מענה הולם ואמיתי למצוקת התעסוקה של אנשים עם מוגבלויות, וגם "יתרום לשיקום התדמיתי והכלכלי שלהם." את העסק הקים באזור התעשייה של המועצה האזורית משגב וקרא לו "אקולוגיה לקהילה מוגנת."
כיום, אחרי חמש שנים, עובדים במפעל 60 אנשים בעלי מוגבלויות מסוגים שונים (פיגור שכלי, אוטיזם, הפרעות נפשיות, מוגבלויות פיזיות), והוא משרת 2,000-כ חברות המעבירות אליו את הפסולת שלהן (מחשבים, מכשירי חשמל) לצורך פירוק, מיון והעברה למחזור. המפעל מתנהל על פי העיקרון של שוויון כולל, וקולט עובדים ללא הבדל דת, גזע, מין ולאום.
איך הגעת דווקא לרעיון של מחזור פסולת אלקטרונית?
"הפצצה האקולוגית שמאיימת על העולם הטרידה אותי מזמן. מאוד רציתי לחבר את הנושא הזה עם הנושא הבוער הנוסף מבחינתי: שילוב אנשים עם מוגבלויות בקהילה. בעיניי שניהם עניינים אקולוגיים שקשורים לאיכות חיים ולאיכות העולם שאנחנו חיים בו. חבר הביא אותי למקום מסוים בארץ שבו עבדו אנשים עם פיגור, וביקשתי מהם לפרק מחשבים לחלקים ולהפריד בין הפלסטיק, המתכת והאלקטרוניקה. התגובה הייתה מדהימה: לא רק שהם הצליחו מאוד בביצוע המשימה ועשו אותה בהתלהבות עם ברק בעיניים, זה גם עורר אותם לשאול עוד ועוד שאלות, וכאלה שאפילו לא הייתה לי תשובה להן. הבנתי שזה התחום שאני צריך להתמקד בו".
בחרת לבנות את העסק שלך במתכונת של עסק חברתי. מה זה אומר?
"זה אומר שהמפעל מיועד להיות רווחי, כפי שאכן קורה היום, אבל 50% מהרווחים חייבים לפי תקנון העסק להיות מופנים למטרות חברתיות, בעוד שאת 50% הנוספים ניתן לחלק בין בעלי המניות. כרגע אני הבעלים היחיד."
ולמה בחרת דווקא במתכונת הזאת?
"מצד אחד, רציתי להקים תעשיית אמת שתתחרה בשוק החופשי, כלומר כזו שתישא רווחים ותהווה תעסוקה ומקור פרנסה לכל דבר ועניין עבור אנשים עם מוגבלויות. מצד שני, המטרה והחזון שלי הם חברתיים לחלוטין. אני רוצה להשקיע את הרווחים בחינוך, בהסברה ובהקמת מסגרות פנאי שיהיו משותפות לאנשים עם מוגבלויות ולאנשים 'רגילים'. בשלב הזה, רון שני, ראש מועצת משגב, ואני, בשיתוף עם הממונה על מחוז צפון במשרד הפנים, מפתחים תוכנית להקמת קהילה חלוצית בתחום המועצה, שיגורו בה אנשים עם מוגבלויות יחד עם בני משפחתם וגם אנשים נוספים שירצו לקחת חלק במיזם. הקהילה תספק מענה הן בתחום התעסוקה, הן בתחום הפנאי והן בתחום המגורים." המפעל זכה לאחרונה להכרה רשמית של משרד הרווחה כ"גוף שיקום מוכר," כך שיוכל לקלוט עובדים באופן עצמאי ולא דרך מערכי שיקום אחרים.
שני השופטים במסלול העסק החברתי של תחרות עסקים קטנים – רועי קציר, מנהל יחידת הרגולציה במטה השיווק, השירות והאחריות החברתית של בנק הפועלים, ועברי ורבין, מנכ"ל חברת גוד וויז'ן, המייעצת לעסקים בתחום האחריות החברתית – הסכימו פה אחד שהמיזם של קוגן הוא העסק החברתי המצטיין לשנה זו. קציר: "העסק הזה עונה בצורה מושלמת על ההגדרה של עסק חברתי. זהו עסק עם שורת רווח כפולה: גם עסק כלכלי שמקיים את עצמו וגם כזה שמממש חזון חברתי. בנוסף, יש כאן עליית מדרגה מעבר למודל הרגיל של עסק חברתי, כי העסק משיג גם מטרה סביבתית, והוא גם ממוקם בפריפריה. יש פה ארבע תועלות שמושגות בבת אחת." ורבין: "מה שמאוד מרשים אצל דני הוא החדשנות והיכולת להסתכל קדימה. הוא זיהה צורך שאין לו פתרון אמיתי, גריסת פסולת אלקטרונית, ונתן לו מענה. עוד דבר בולט זו ההצלחה לרתום כל כך הרבה חברות למיזם שלו. זה שילוב מובהק בין מצוינות עסקית למצוינות ערכית. בעיניי דני הוא מנהיג אמיתי, והוא מצליח להמחיש את החשיבות של עסקים חברתיים ושל הענקת סיוע ממשלתי להם".
- ב"יום מעשים טובים" בשיתוף עם "כולאננה", שיחול ב-11.3.14, מתנדבים מטעם "איקומיוניטי", ידריכו תלמידים ומורים בבתי ספר במועצה אזורית אשר, בנושא איסוף פסולת אלקטרונית בבית הספר.
- "כולאננה" היא יוזמה לשינוי פני החברה בישראל, לחברה רב גונית יותר, שנותנת במה למגוון הזהויות והקבוצות שקיימות בישראל, באמצעות שיתוף פעולה בין עמותות וארגונים, ממשלתיים, עסקיים ולא ממשלתיים, מקבוצות שונות שאינן נפגשות במציאות הקיימת.
- הצטרפו גם אתם ליום מעשים טובים והבטיחו את מקומכם בחגיגה שכולה עשייה חיובית!
