לב מקרח: הרמאים הגדולים של משחקי החורף
מחליקי המזחלות שחיממו את הלהבים, גולש הסקי שאהב להחליק שיכור, והמחליקה שהזמינה תקיפה של יריבתה. השערוריות הגדולות של אולימפיאדת החורף
ההיסטוריה של משחקי החורף האולימפיים רצופה במשברים רבים, שזכו לכותרות גדולות ברחבי העולם וגרמו להרבה דמעות. אולי זה השלג והטמפרטורות הנמוכות שגורמות לכמה ספורטאים להיות כל כך קרי לב. לקראת אולימפיאדת סוצ'י שתיפתח ב-6 בפברואר ובתקווה שתהיה נקייה יותר, אספנו עבורכם את הרמאים הגרועים ביותר והשערוריות הגדולות של משחקי החורף.
עוד ב-ynet ספורט:
- מרים משקולות נכשל בבדיקת סמים ויקבל מלגה
- בית"ר ירושלים סיכמה עם שני שחקני חיזוק
- צפו: שלושה משקופים בעשר שניות
1994: אלימות על הקרח
השערורייה אולי המתוקשרת ביותר, נכתבה על הקרח ב-6 בינואר 1994 בשעה 15:00. המחליקה האמריקאית, ננסי קריגן סיימה אימון והיתה בדרכה לחדר ההלבשה, כשלפתע אלמוני תקף אותה וחבט בברכה עם אלת בייסבול.
המכה הקשה שספגה, גרמה לה לפרוש מיד מאליפות ארצות הברית, מה שהעמיד בסימן שאלה גדול את השתתפותה באולימפיאדת לילהאמר באותה שנה, כשהאצבע המאשימה הופנתה ישירות ליריבתה הגדולה, טוניה הארדינג.
לאחר בדיקה של איגוד ההחלקה האמריקאי עלה כי מי שאשמה בתקיפה היא הארדינג שתכננה את ניסיון החיסול הזה ביחד עם בעלה לשעבר וחברו במטרה לרסק את רגלה של קריגן.
למרות כל זה, הארדינג לא הושעתה תחילה מהנבחרת ויצאה לאולימפיאדה ביחד עם קריגן שהספיקה להתאושש. הסגירת מעגל הגיעה ב-25 בפברואר אותה שנה, אז קריגן עלתה על הפודיום וזכתה במדליית הכסף, בעוד יריבתה לנבחרת סיימה רק שמינית. ארבעה חודשים מאוחר יותר, השעה האיגוד האמריקאי את הארדינג לכל חייה ונישל אותה מאליפות ארצות הברית בה זכתה ב-1994.
1968: קרח חם
רגע השיא של המזרח גרמניות במשחקי החורף שנערכו ב-1968 בגרנובל שבצרפת, היה בתחרות המזחלות לנשים, שם ארטרן אנדרלין סיימה ראשונה בזמן של 2:28.04 דקות וחברתה לנבחרת,
אנה מריה מילר סימה עם הזמן השני הטוב ביותר, שנקבע על 2:28.06 דקות.
הזמן המהיר הזה, עורר את חשדם של השופטים והמארגנים שערכו בדיקה מחודשת של התוצאות ולאחר כמה עדויות שהגיעו אליהם, התגלה כי ספורטאיות אלה רימו כשחיממו את להבי המזחלות, דקות לפני התחרות.
מדליות הזהב והכסף נלקחו מהן ישירות, וגם ספורטאית מזרח גרמנייה נוספת שסיימה רביעית נפסלה. מי שזכתה מן הפקר היתה האיטלקייה, אריקה לנצ'ר שסיימה במקור במקום השלישי בלבד והוקפצה למקום הראשון.
2006: חגיגה אולימפית
הגולש האמריקאי, בודה מילר נחשב לאחד מגולשי הסקי הטובים בעולם עם חמש במשחקים האולימפיים וחמש מדליות באליפויות העולם, בגיל 36 הוא ירשום בסוצ'י את ההשתתפות החמישית שלו במשחקים האולימפיים.
אחרי שזכה ב-2002 בשתי מדליות כסף הוא הגיע ארבע שנים מאוחר יותר לטורינו והיה בטוח כי לפחות ישחזר את הישגו. בפועל הוא רשם כישלון חרוץ וסיים בידיים ריקות,
כשבשני המקרים הוא כלל לא סיים את המסלול ובמקרה אחר הוא נפסל.
זמן קצר לאחר האולימפיאדה התגלה הסיבה האמיתית לכישלון. בראיון לתוכנית הפופולארית, 60 דקות חשף מילר כי לפני התחרות שתה אלכוהול לשוכרה ואף הצהיר כי לא יהסס לעשות זאת שוב בעתיד. "אני רק מנסה לעשות סקי באופן מרגש עבורי", הוא אמר להגנתו.
הראיון המדובר עורר סערה וביקורת ציבורית רחבה בארצות הברית, כשאפילו מאמניו הטילו ספק במסירותו לספורט ונותני החסות איימו להפסיק את תמיכתם. בודה התנצל במהירות וחזר בו, הפיצוי הגדול היה באולימפיאדת ונקובר בה זכה במדליית הזהב האולימפית הראשונה שלו.
2002: כסף קונה הכול – גם אולימפיאדה
לאחר מספר ניסיונות כושלים לזכות במכרז היוקרתי ולארח את משחקי החורף, היזמים של אולימפיאדת סולט לייק סיטי החליטו לנסות גישה חדשה למכרז של 2002: שוחד.
הם הוציאו מיליונים על מתנות, טיולים, מסיבות, מלגות, וניתוח פלסטי לחברי הוועד האולימפי הבינלאומי, ואף סידרו לבני משפחותיהם עבודות באולימפיאדה עצמה. זה הצליח וסולט לייק סיטי נבחרה כעיר המארחת
השוחד נחשף ב-1998 וכתוצאה מכך שני ראשי הוועדה המארגנת, כמו גם עשרה מחברי הוועד האולימפי הבינלאומי פוטרו. בעקבות כך, חודדו הכללים הנוקשים בכל הקשור לטובות הנאה.
1998: עישן או לא?
הגולש הקנדי, רוס רבגליאטי היה גולש הסנובורד הראשון בהיסטוריה שזכה במדליית זהב במשחקי החורף האולימפיים בנגאנו שביפן בשנת 1998, אבל הוא לא נהנה מהכבוד זמן רב שכן המדליה נלקחה ממנו לאחר שבדמו התגלו חומרים אסורים לשימוש.
רבגליאטי טען להגנתו כי לא השתמש בסמים והסביר את נוכחות החומר בכך ששהה בסביבת חבריו שצרכו סמים. המקרה הגיע לבית משפט לבוררות ספורט שהורה להחזיר לרבגליאטי את המדליה. הסיבה: החומר שנמצא אצל רבגליאטי היה מריחואנה שלא הופיע באותה תקופה ברשימת החומרים האסורים של ההתאחדות העולמית לסקי.
1976: אז איפה היתה האולימפיאדה?
אולימפיאדת החורף ה-12 נערכה אמנם באינסברוק שבאוסטריה ב-1976 אך לבחירת העיר המארחת קדמה דרמה לא קטנה.
המארחת המקורית שנבחרה ב-1970 היתה דנבר שבארצות הברית. מי שלא אהבו את הבחירה כלל וכלל היו דווקא תושבי דנבר עצמם אשר הביעו חשש כי בשל עלויות האירוע יוגדלו המיסים.
טענות נוספות שעלו מצד התושבים היו על פגיעה בסביבה בשל אירוח המשחקים. ב-1972 תושבי העיר עצמם הצביעו נגד עריכת המשחקים בעירם ולראשונה בתולדות המשחקים האולימפיים, סירוב אזרחי הביא להזזת האולימפיאדה.
הוועד האולימפי הציע את וויסלר הקנדית כמארחת, אך שינויים בממשלה המקומית הובילו לסירוב נוסף. סולט לייק סיטי עוד ניסתה להציע את עצמה אך הוועד האולימפי בחר בסופו של דבר באינסברוק האוסטרית.
