שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    חכו בתור: דור של רופאים עומד לפרוש
    הפקולטות קטנות, ההסמכה קשה ודור שעומד לפני יציאה לגמלאות מאיים לרוקן את מצבת הצוותים הרפואיים. משרד הבריאות חשף עתיד עגום של שורות מידלדלות ותורים אינסופיים: "כבר עכשיו רק מכבים שריפות"

    כמה גורמים שונים חברו יחד כדי להביא להידלדלות השכבה הצעירה של הרופאים והאחיות בישראל. על פי דו"ח משרד הבריאות שפורסם אתמול (ג') מורגשת המגמה כבר כעת, והיא תחריף ותלך ככל שיחלוף הזמן. בטווח הקצר המשמעות היא שבשנים הקרובות, כשתלכו לבתי החולים או למרפאות, גבוהים הסיכויים שתפגשו רופאים ואחיות בני יותר מ-60. המשמעות לטווח הרחוק היא שבעתיד הלא-כל-כך-רחוק, לאחר פרישתו לגמלאות של הדור הנוכחי של הרופאים והרופאות, האחים והאחיות – ייתכן שכלל לא תצליחו לקבוע תור. פשוט לא יהיו מספיק אנשי צוות בנמצא.

     

    עוד חדשות:

    מהפכה בחינוך: בחינת בגרות או פסיכומטרי

    חוק הסרטונים: "עכשיו גברים יחשבו פעמיים"

    גילו את אמריקה: ג'וקים בני 49 מיליון שנה 

     

    המערכת מתקשה להזרים דם חדש למצבת הרופאים. שיעור מסיימי בתי הספר לרפואה בארץ נמוך בהשוואה לממוצע במדינות המפותחות (4.1 למאה אלף נפש לעומת 10.4). כמו כן, צמצום העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר וירידה במתן הרישיונות בעשור הקודם – בין השאר בגלל קושי ההסמכה של אלה שלמדו רפואה בחו"ל – תורמים לירידה בשיעור הרופאים הצעירים.

     (צילום:  shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    הולך ופוחת. "מחסור ברופאים - חלק מבעיה כוללת" (צילום: נרי ברנר)
    הולך ופוחת. "מחסור ברופאים - חלק מבעיה כוללת"(צילום: נרי ברנר)

    בינתיים, שיעור הרופאים בני 65 ומעלה עלה ב-2012 ל-26% לעומת 18% בשנת 2000. במקביל, שיעור הרופאים עד גיל 45 נמצא במגמת

    ירידה: 27% ב-2012 לעומת 38% בשנת 2000.

     

    כאמור, גם שיעור האחיות והאחים בישראל נמצא במגמת ירידה. שיעור מסיימי בתי ספר לסיעוד נמוך יחסית למדינות המפותחות (11.4 למאה אלף נפש לעומת 42.8). עם זאת, ב-2012 החלה מגמת עלייה במספר ההרשאות החדשות בעקבות פרויקט גיוס אינטנסיבי ללימודי סיעוד והענקת מלגות שהחל ב-2009 ותוצאותיו יבואו לידי ביטוי גם בשנים הבאות.

     

    יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, מכיר את הנתונים והוא לא איש של בשורות אופטימיות. "בשנים הקרובות צפויה פרישה לגמלאות של אלפי רופאים שהגיעו לישראל מאז תחילת שנות ה-90", הוא אומר, ומפרט: "מחסור ברופאים הוא חלק מבעיה כוללת של תת-השקעה בבריאות, שהיא אם כל החוליים במערכת הבריאות, ואשר עולה בבריאות ובחיי התושבים".

     

    מחכה בתור כבר שנה

    בסך הכול בישראל עובדים 23,293 רופאים במשרד הבריאות, בקופות החולים, בצה"ל ובבתי החולים. תופעת ההזדקנות של דור הרופאים והאחיות מובילה, על פי הדו"ח שפרסם משרד הבריאות, לנתון היבש שלפיו ירד מספר הרופאים בישראל ב-12% מאז שנת 2000. בתחילת המילניום היו בישראל 3.71 רופאים לכל אלף נפש, אבל בשנה שעברה מספרם כבר עמד על 3.26 לכל אלף תושבים. בשנת 2,000 היו בישראל 6.47 אחיות לכל אלף תושבים, ואילו ב-2012 היו רק 5.86 לכל אלף. רק במקסיקו המצב גרוע יותר מאשר בישראל.

     (צילום: אבישג שאר-ישוב, shutterstock)
    (צילום: אבישג שאר-ישוב, shutterstock)

    המחסור ברופאים מומחים מאריך עוד יותר את ההמתנה המתישה ממילא של מטופלים לרופאים מומחים – תקופה שנעה במקרים מסוימים בין כמה חודשים לשנה. מרט גרצמן (25) מחולון, חולה בניוון שרירים מסוג דושן, נתקל חזיתית במציאות הזאת, והוא כמובן רק דוגמה.

     

    "הייתי צריך לקבוע תור לנירולוג מומחה בבית חולים בשביל הטיפול במחלה שלי, אבל אמרו לי שהתור הקרוב הוא לעוד יותר משנה", הוא מסביר. "אמרו לי גם שאין טעם לנסות, אז הלכתי לרופא באופן פרטי. קיבלתי החזר דרך הביטוח המשלים אבל זה עדיין היה כרוך בהוצאת כסף. זה מעצבן, כי הייתי צריך לנסוע רחוק יותר, לשלם כסף, ולא קיבלתי טיפול במערכת הציבורית".

     

    אחות, איפה את?

    מנהלת תחום הסיעוד במרכז הרפואי שיבא, ד"ר שושי גולדברג, מסבירה שמחסור באחיות הוא מצב תמידי שאיתו מתמודד בית החולים: "יש כאן 3,000 אחיות וחסרות לנו 200 נוספות מדי שנה, בגלל הפרישה והתחלופה. מספר הבוגרים שנכנסים לתחום פשוט לא מגיע למכסה הדרושה. המחסור מורגש במחלקות. למשל, אם במחלקה פנימית עובדות רק שתי אחיות במשמרת לילה, זה אומר שיש מחסור כי התפוסה היא של 140-130 אחוזים".

     

    מאבק האחיות שהתנהל בשנים האחרונות שיפר במעט את המצב. הוא השיג תגמולים והחזיר את הרצון לעבוד במחלקות פנימיות לא מבוקשות. ועדיין, המחסור ניכר בבתי חולים רבים – הן במרכז והן בפריפריה. "אם כל העמדות היו מאוישות, הזמינות של השירות הייתה טובה יותר", מוסיפה ד"ר גולדברג. "אנחנו לא עוברים קווים אדומים, אבל כן מצמצמים פעילות לפעמים. עושים הרבה מאמץ לעלות את קרנו של המקצוע ולשמר צוות קיים, ועדיין, בינתיים יש חוסר".

     

    הפקולטה החדשה בצפת

    העתיד נמצא בספסלי האוניברסיטאות – בארץ ובחו"ל. על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, לומדים כיום בפקולטות השונות לרפואה כ-1,800 סטודנטים. הנתון הזה צומח באופן מתון מדי שנה, ועל פי יו"ר התאחדות הסטודנטים לרפואה, יונתן גופר, אמנם מדובר בעובדה מעודדת, אבל לא מספיקה: "לירידה במספר הרופאים יש את הסיבות הרשמיות שמציג משרד הבריאות – הפנסיה והפרישה – אבל יש גם סיבות נוספות. למשל, תוכניות של סטודנטים זרים. מדובר בסטודנטים שמגיעים ללמוד פה, תופסים מקום אבל לא נשארים בארץ.

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    "בנוסף ישנו מחסור בתקנים, ובעיה נוספת היא שהרבה מאיתנו, הסטודנטים, מעדיפים להתמחות בתחומים המבוקשים, הנוחים, שמכניסים יותר כסף, ועל כן נוצר מחסור בתחומי רפואה אחרים". עם זאת אומר גופר כי בשנים האחרונות נעשים מאמצים להגדלת מספר הסטודנטים בפקולטות לרפואה, באמצעות תוכניות חדשות והקמת פקולטה חדשה בצפת, שנוסדה ב-2011 ומהווה את בית הספר הראשון לרפואה בגליל (והחמישי בישראל). כיום לומדים בה 363 סטודנטים, שמתחייבים להתגורר ולעבוד בבתי החולים בגליל.

     

    כמו כן, בפקולטה בצפת לומדים כ-80 סטודנטים לתארים מתקדמים (מאסטר, דוקטורט ופוסט-דוקטורט), ונקלטו בה כ-50 אנשי סגל, שחלקם שב ארצה מחו"ל וחלקם התגוררו במרכז הארץ והעתיקו את מקום מגוריהם לגליל. בשנה הבאה יוכשר המחזור הראשון של הסטודנטים בפקולטה לרפואה בצפת, ו-50 רופאים חדשים יתווספו למערך הרפואה בגליל.

     

    רופאי משפחה

    אחד מסממני המחסור הגדולים ביותר ניכר ברופאי המשפחה, שמעניקים את הטיפול הראשוני לחולים במסגרת הקהילה. על פי הערכות איגוד רופאי המשפחה, המצבה שלהם חסרה כ-500 רופאים.

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    "רופא המשפחה נותן את המגע הראשון. הוא צריך להיות זמין לחולה והתור אליו צריך להיות בפרק זמן סביר, ולא עוד שלושה ימים או שבוע", מסביר יו"ר האיגוד, פרופ' שלמה וינקר. "לכן, ברגע שיש ירידה במספר רופאי המשפחה, העומס גדל והזמינות יורדת. לכן מקצרים את משך המפגש, עוסקים רק בדברים דחופים ופחות ברפואה מונעת. זה גורם לנו לעסוק רק בכיבוי שריפות. עוד כמה שנים נוכל לראות את ההשלכות של המחסור ברפואה המונעת".

     

    חלק מהמחסור ברופאי המשפחה נובע ממעבר המתמחים אל מקצועות שהוגדרו במצוקה לפי הסכם הרופאים מלפני שנתיים וחצי, כגון רפואה פנימית, ניאונטולוגיה, הרדמה ועוד. למעשה, השמיכה הקצרה של מערכת הבריאות נמשכה מצד אחד לאחר.

     

    המחלקות הפנימיות במצוקה

    אך גם המחלקות הפנימיות סובלות מתנאי חוסר משוועים. "הפנימיות בארץ נמצאות במצוקה קשה. אנחנו עושים שמיניות באוויר בשביל לגייס מתמחים", אומרת ד"ר איילת פסטר-רז, מנהלת מחלקה פנימית א' בבית החולים רמב"ם בחיפה. "הסכם הרופאים נתן למתמחים מענקים ומשך אותם למקצוע, אבל הוא גם שיפר את תנאי העבודה שלהם ולכן הם עובדים פחות, מה שמגדיל את המחסור. כל רופא צריך לטפל ביותר חולים, וישנה תחלופה של רופאים בטיפול בחולה, מה שעלול לגרום לפגיעה מסוימת. אנחנו עושים הכול כדי שהחולים יקבלו את הטיפול הטוב, אך כיוון שאין ספק שהמערכת משוועת לעוד רופאים ואחיות – כל הזמן יש תנאי חוסר".

     

    משרד הבריאות מנסה לתקן את המצב. בשנים האחרונות הוא הוסיף מאות מקומות לימוד באוניברסיטאות ותקנים בבתי החולים, וכן הקל על בוגרי לימודי רפואה בחו"ל להתחיל את עבודתם בארץ. במקביל,

    נוסדו בארץ מסלולי לימוד מקוצרים. ראש מנהל רפואה במשרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, מנסה לראות את האור בקצה המנהרה.

     

    "אלה תהליכים שלוקחים זמן. עוד כמה שנים נסגור את הפער שקיים במתמחים ולאחר מכן גם במומחים", הוא אומר. "כבר השנה קיבלו 1,030 בוגרי רפואה מהארץ ומחו"ל אישור לתחילת סטאז'. כ-440 הם בוגרי הארץ והשאר למדו בחו"ל. השנה התחילו 700 סטודנטים ללמוד בשנה א' לרפואה. עוד כמה שנים נסגור את הפער שקיים במתמחים ולאחר מכן גם במומחים".

     


    פרסום ראשון: 08.01.14, 00:01
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חכו בתור: דור של רופאים עומד לפרוש"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: צפריר אביוב
    ארכיון
    צילום: צפריר אביוב
    צילום: גיל יוחנן
    ד"ר ליאוניד אילדמן. "עולה בחיי אדם"
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים