הדיור הציבורי קרוב? "הוציאו לי את הנשמה"

במשך ארבעה עשורים מתגוררת אסתר מלוד במסגרת הדיור הציבורי. היא גידלה לבדה חמישה ילדים, שעזבו כולם את הבית, ועד כה לא הייתה לה אפשרות כלכלית לרכוש את הדירה שבה היא חיה. רק השבוע, על רקע החלת חוק הדיור הציבורי שנדחה ונדחה מאז 1998, היא קיבלה תעודת זכאות לרכישת הדירה. המחיר אמנם יהיה זול בהשוואה לשוק הפרטי, אבל עדיין הדבר יחייב אותה להוציא מאות אלפי שקלים. מצד אחר, לראשונה בגיל 64, היא רואה סוף סוף באופק אפשרות שיהיה לה נכס להוריש לילדיה. "הממשלה הוציאה לי את הנשמה", היא מספרת ל-ynet. "עד עכשיו לא הייתה לי שום אפשרות לרכוש את הדירה".

עוד על דיור ציבורי ב-ynet:

• מכירת הדירות הציבוריות תחודש באופן מיידי
• חרף ההתנגדויות: אושר חוק הדיור הציבורי
• "הדיור הציבורי תקוע בגלל פוליטיקה קטנה"
• מדיניות הדיור הציבורי תשמר את מעגל העוני
  

מדיניות הדיור הציבורי מספקת פתרון לאוכלוסיות המתקשות לממן קניית דירה או שכר דירה בשוק הפרטי. אסתר נעזרת בכך מאז 1973, והיא מתגוררת בדירה הנוכחית מאז 1982. לאורך כל השנים הללו היא שילמה לחברה הממשלתית המשכנת סכום כסף מדי חודש. גם כיום, מתוך משכורתה שעומדת על 6,000 שקל, היא עדיין משלמת 950 שקל כל חודש.

כשהיא תממש את הזכאות שקיבלה השבוע, הכסף ששילמה עד כה עבור שכירות לחברה המשכנת ישולם כמשכנתה. "אם הכסף ששילמתי לאורך כל 30 השנים האחרונות היה עובר לרכישת הדירה במקום לשכירות – בגילי כבר לא הייתי צריכה לשלם משכנתה", היא אומרת.

(צילום: עידו ארז)

רק 800 דירות

חוק הדיור הציבורי, שנכנס השבוע לתוקף אחרי 15 שנות הקפאה, מעורר מחלוקת חריפה סביב ניסוחו, יישומו ויעילותו. לכאורה אמור החוק לאפשר את מכירתן של כל 66 אלף הדירות שבמלאי לזכאים המתגוררים בהן – ובהנחה משמעותית של 50%-90% – והמתנגדים לחוק ולדרך יישומו סבורים שהדבר יביא למעשה לחיסול של הדיור הציבורי בארץ.

לדברי גורמים במשרד הבינוי והשיכון, "לפי ההצעה שהונחה בכנסת, מדובר על כך שכל הכספים ממכירת הדירות ינוהלו על ידי משרד השיכון ושהכספים יועדו אך ורק למטרות הדיור הציבורי".

האם יחוסל המלאי בדיור הציבורי?(צילום: שאול גולן)

"המשמעות של יישום החוק היא שבעוד ארבע-חמש שנים יחוסל מלאי הדירות בדיור הציבורי בישראל", אומר השבוע רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד" שפועלת לתמיכה

 בשכבות חלשות בחברה והעצמתן. "בגלל ההנחות, למדינה יישאר כסף לקנות רק 800 דירות חדשות למאגר, והן יצטרכו לשרת 2,500 זכאים שממתינים בתור".

מנגד עומד ח"כ אילן גילאון, יו"ר משותף לשדולת הדיור, שממשיך את הדרך של חברו לשעבר במרצ, רן כהן, שהיה יוזם החוק המקורי ב-1998. יחד הם הפעילו לחץ על הממשלה להחיל את החוק, שנדחה מדי שנה שוב ושוב במסגרת חוק ההסדרים, ויחד הם עתרו לבג"ץ – מהלך שבסופו של דבר הביא את שר האוצר יאיר לפיד ושר השיכון אורי אריאל להכריז ביום שני על כניסה מיידית של החוק לתוקף.

אלא שח"כ גילאון חושש, מכיוון שהממשלה מתכוונת לערוך בו שינויים שיעקרו אותו ממטרתו המקורית. "אני שמח שהממשלה הואילה בטובה לאפשר לדיירים המוחלשים ביותר בישראל להתחיל בתהליכי רכישת הדירות הציבוריות", אמר גילאון. "רק חבל שהשרים קיימו את החוק רק אחרי שבג"ץ דחק אותם לפינה. אני מקווה שלא מדובר בניסיון לרצות את בג"ץ ובמקביל להפוך את החוק על פניו".

שכר דירה או רכישת דירות?

האזהרה של גילאון מבוססת על כוונת משרד האוצר להכניס תיקונים לחוק, שלפיהם יוגבל מספר הדירות שיימכרו ל-15 אלף בלבד, וייעוד הכסף שיתקבל מהמכירה לסיוע בשכר דירה לזכאים (במקום לרכישת דירות חדשות לדיור הציבורי). "על לפיד ואריאל לשנות את דעתם ולהימנע מהעברת רווחי מכירת הדירות לסיוע בשכר דירה", הוא אומר. "אחרת אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בעוד שנים ספורות ללא דיור ציבורי".

מלמד חושב אחרת. הוא סבור שבלי קשר לשאלה לאן מיועד הכסף שיתקבל מהמכירה – כך או אחרת הסכומים הנמוכים לא יאפשרו רכישת כמות דירות מספקת לדיור הציבורי: "אם מוכרים דירות בהנחה של 70%-80%, כמות הכסף שנשארת לקניית דירות חדשות מאוד קטנה. החוק המקורי חייב תיקונים".

אז מה צריך לעשות?

"צריך מודל אחר של דיור ציבורי. הוא צריך להתבסס על דיור להשכרה ארוכת טווח לכל החיים ולהתבסס על כך שהמדינה תספק ערבויות וביטחונות מספקים

לדיירים כדי שיוכלו לחתום על הסכמים שהיום אין באפשרותם לעשות זאת. בנוסף, יש להגדיל מיידית את כספי הסיוע בשכר הדירה ולהעמיד אותם על סכומים ריאליים".

יש כאלה שהחשש שלהם עמוק הרבה יותר: בפורום לדיור ציבורי טוענים שכסף שנכנס ממבצעי מכר קודמים לא עבר בסופו של דבר לרכישת דירות לדיור הציבורי. חברת הפורום רותי לביא טוענת ש-2.75 מיליארד שקל שהתקבלו ממכירת דירות כאלה עשו את דרכם למקומות אחרים.

"הכנסת חוק הדיור הציבורי לתוקף היא רק צעד ראשון במאבק על שיקום הדיור הציבורי ועל זכותם של כל אזרחי המדינה לביטחון בקורת גג", היא אומרת. "יש בחוק גם דרישה להקמת קרן ייעודית לקניית דירות נוספות והבטחת תקרת תקציב לדיור. על דרישות אלו לא נוותר ואנחנו מקווים שהממשלה לא תמשיך בניסיונותיה לעקר דרישה עקרונית ומהותית זו. אנחנו תובעים שתוקם מיד קרן ייעודית לקניית דירות חדשות ושהיא תהיה תחת פיקוח אובייקטיבי, כדי למנוע היעלמות כספים אלה".

התור רק מתארך

מיקי אזולאי (40) מתל אביב היא אם חד-הורית לחמישה בגיל 3.5 עד 15 שממתינה לדירה בדיור הציבורי זה שלוש שנים. בינתיים היא מקבלת סיוע מהמדינה בסך 2,850 שקל לשכירת דירת שלושה חדרים בשכונת התקווה בשוק הפרטי.

מיקי אזולאי. "כאן אני יכולה לחכות גם 20 שנה"(צילום: עידו ארז)

(צילום: עידו ארז)

היא אומרת. "אמרתי שאני לא רוצה דירה בתל אביב בגלל התור הארוך. אמרתי שכל עיר שיתנו לי תהיה טובה, העיקר שלא תהיה בקו האש ושהעיקר שתהיה בה תעסוקה.

"לפני חצי שנה הציעו לי בחברת חלמיש שתי דירות, אחת בנצרת עילית והשנייה בקצרין ושאלו אם אני מעוניינת. אישרתי להם בכתב שכן וחיכיתי לתשובה חודשיים. אז התברר שנכנס חוק חדש שלא מאפשר לקבל דירות מחוץ לעיר מגורייך. רק בעיר שבה את רשומה בתעודת הזהות. המשמעות היא שחזרתי לרשימת ההמתנה לדירה בתל אביב, וכאן אני יכולה לחכות גם 20 שנה כי חסרות דירות.

"בנוסף, בהתאם לצרכים שלנו, דרושה לנו דירת ארבעה חדרים ובתל אביב דירות ארבעה חדרים הן בעיה. המספר שלי בתור רק עולה עם השנים במקום להתקדם, כי כל הזמן מודיעים לי שיש אנשים עם צרכים דחופים יותר. לפני שחידשתי את הבקשה לדירה לפני שלוש שנים גרתי במקומות איומים. בהזדמנות אחת נאלצתי לעבור למקלט".

ממשרד האוצר נמסר כי "חוק הדיור הציבורי קובע כי ההכנסות בגין מכירת דירות ישמשו להגדלת מלאי הדיור הציבורי, והמשרדים נערכים לביצוע החוק כלשונו כבר בימים אלו. מכירת דירות תאפשר בטווח הזמן המיידי לרכוש דירות לזכאים ממתינים רבים. נושאים נוספים נידונים בימים אלו לאור תחילת יישום החוק. בניגוד לאמור, כספי מכר מעולם לא נעלמו והשימושים בהם פורסמו".

מי זכאי לדירה בשכירות מסובסדת?

חסרי דירה:

משפחות בעלות שלושה ילדים לפחות הממצות את כושר ההשתכרות ומקבלות גמלת הבטחת הכנסה.

זוגות עם שלושה ילדים ויותר שצברו 1,400 נקודות או יותר בתהליך זכאות למשכנתה ובתנאי שעונים על הגדרת מיצוי כושר השתכרות והכנסתם לא עולה על ההכנסה שמזכה לדירה בשכירות בדיור הציבור (שמתעדכנת מעת לעת וכיום עומדת על 5,914 שקל).

משפחות חד-הוריות עם שלושה ילדים או יותר שממצות את כושר ההשתכרות והכנסתן לא עולה על ההכנסה המזכה בדירה בשכירות בדיור הציבורי.

נכים:

משפחה ובה אחד מבני הזוג נכה בכיסא גלגלים וסך ההכנסה אינו עולה על השכר הממוצע במשק.

זוג נשוי עם שני ילדים ומעלה שאחד מהם מקבל קצבת נכות כללית או נקבעה לו דרגת אי-כושר השתכרות בשיעור 75% לפחות.

זוג נשוי עם ילד אחד לפחות המקבלת גמלת ילד נכה בשיעור 100% מביטוח לאומי ואחד מבני הזוג מקבל קצבת נכות כללית עם דרגת אי כושר השתכרות יציבה בשיעור 75% לפחות.

זוג נשוי יותר מ-5 שנים ללא ילדים שכל אחד מהם מקבל קצבת נכות כללית עם דרגת אי כושר השתכרות בשיעור 75% לפחות.

זוג נשוי עם ילד אחד לפחות, שכל אחד מבני הזוג מקבל קצבת נכות כללית ונקבעה לו דרגת אי כושר השתכרות יציבה בשיעור 75% לפחות.