במקום עו"ד ושופט: למה בעצם צריך גישור?
סכסוכי גירושים, ירושה, עסקים ושכנים לא חייבים להגיע לבתי משפט. הליכי גישור מאפשרים לצדדים להיכנס לחדר סגור, להוציא קיטור ולדבר בעצמם במקום עורכי הדין. כמה זה עולה? ואיך קשור לעניין מזכיר המדינה ג'ון קרי?
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- רכשו דירה ונפלו: העו"ד התרשל? העו"ד ישלם
- כך משפיעים תעריפי המים על מחירי הדירות
- התעלל נפשית באשתו – וישלם 500 אלף שקל
- מחדל של המדינה: בוטל אישום על עבירות מס
הקיבעון הזה מביא את הציבור לדבר בשיח של איומים ובפניה מהירה, יקרה ואלימה לבתי משפט בכל מקרה שבו מתעוררת מחלוקת. הדבר נכון בכל תחומי החיים, ובהם נושאי גירושים, ירושה, סכסוכי עבודה, עימותים עסקיים, צרכנות, שכנים ועוד.
עוד לפני שניסינו לדבר עם הצד השני שפגע בנו, אנחנו משסים בו עורך דין שכותב לו מכתב ארוך, מפורט ומאיים. 30 יום לאחר מכן נשלח מכתב תגובה שבו טוען הצד השני את כל מה שאנחנו טענו אבל להפך. מכאן קצרה הדרך לתחילתה של מלחמה משפטית ארוכה שאיש לא יכול להבטיח מה יהיה בסופה.
אילו כבר בשלב הראשון של הסכסוך היה נעשה מהלך כן של ניסיון לפתרון בהסכמה, היו שני הצדדים יכולים לחסוך לעצמם את הסאגה המשפטית. כאן נכנס לתמונה הליך הגישור – שהוא על פי רוב קצר יותר, זול יותר ולרוב אלים הרבה פחות - שרובם המכריע של הסכסוכים המנוהלים במסגרתו מסתיימים בהסכם.
כמה זה עולה?
בהרצאות שאני מעביר אני עושה תרגיל קטן לקהל ושואל למה אנשים מגישים תביעות? התשובות נוגעות בדרך כלל לצדק, נקמה ועוד. אחרי שהנוכחים מסיימים להשיב אני
מגלה להם שהם טועים: אנשים לא מגישים תביעות. עורכי דין מגישים תביעות.
עורכי הדין נחשבים למבוגר האחראי שבא לעזרת אלה שאינם משפטנים ונמצאים בסכסוך שמדיר שינה מעיניהם. הלקוח מגיע לפגישה עם עורך הדין על מנת שזה יסביר לו מה הם הכלים העומדים לרשותו כדי להתמודד עם הסכסוך ולצאת ממנו כשהוא מסוגל לעמוד זקוף. אלא שבאופן טבעי ולגיטימי יש לעורך הדין אינטרסים – הן מקצועיים (להצדיק את המקצוע) והן כלכליים (הוא הרי רוצה להתפרנס).
החלק המעניין העיקרי נוגע כמובן לכסף. הליך גישור עולה בין 300 ל-600 שקל לשעה (פלוס מע"מ) ומסתיים בממוצע אחרי 10 שעות. כלומר, ניתן להגיע לפתרון מחלוקת אחרי שכל אחד מהצדדים שילם פחות מעשרת אלפים שקל. עבור מי שסיימו למשל הליכי גירושים קשים והוציאו במהלכם גם 50 אלף שקל או יותר – מדובר בפער משמעותי.
מה בעצם קורה בגישור?
הליך גישור פועל למעשה כמו משא ומתן. הצדדים יושבים בחדר גישור שנראה כמו סלון ביתי ובעזרת המגשר מנהלים שיח פתוח וחופשי על הסכסוך. בחדר הגישור מותר להגיד כל מה שהצדדים חושבים על הצד השני. מניסיון, אחרי שהצדדים מסיימים לצעוק אחד על השני (בלשון מקצועית אנחנו קוראים לזה "שיח עמדות"), מתחיל שיח על האינטרסים של כל אחד ואיך אפשר למצוא פתרון שיספק את כולם.
חדר הגישור הוא המקום היחיד שבו יכולים הצדדים להוציא קיטור אחד על השני, מאחר שבבית משפט עורכי הדין הם אלה שמדברים עם השופט. רוב בני האדם לא יכולים לצעוק במשך שעות ארוכות, לכן גם בגישור המטפל בסכסוכים הקשים ביותר, אחרי שהצדדים מסיימים להגיד את המילים הקשות אחד לשני, הם נרגעים והשיח יכול להפוך ענייני.
זאת גם אחת הסיבות שמומחים ממליצים על גירושין בגישור, מאחר שאם בני הזוג לא יפרקו אחד על השני את הכעסים, התסכולים יתגלגלו לילדים שלהם או שיתפוצצו בזמן אחר בעתיד.
מאחר שהליך הגישור לא מוגבל לסעדים כספיים כמו בית המשפט, ניתן להגיע לאין סוף אפשרויות לפתרון. המגשר הוא לא שופט ולא בורר, והוא אובייקטיבי לחלוטין. התפקיד שלו הוא להוביל את השיחות בין הצדדים כדי שיעסקו באינטרסים ובפתרון הסכסוך.
לצורך העניין, מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי הוא מגשר. הדרך שבה הוא מנהל את המו"מ בין ישראל והפלסטינים לקוחה אחד לאחד מספרי ההדרכה למגשרים. ככלל, גם האמריקנים מכירים בערך הגישור, ולא לחינם מפעיל בית הספר למשפט של הרווארד תוכנית המוקדשת לנושא
המגשר אמור להביא הצדדים להבנה לגבי מה רוצה הצד השני. נכון שבדרך כלל נראה שהסכסוך נסוב על כסף, אבל כסף הוא בסך הכול אמצעי להשגת מטרה, שאליה אפשר להגיע בדרכים אחרות.
- עו"ד יניב שוורצמן
הוא יו"ר לשכת המגשרים בישראל ועומד בראש הבית לגישור ויישוב סכסוכים
לפנייה לכתב/ת 
