קווים לדמותו: חיי שרון בקריקטורות

7 בספטמבר 1973: בימי הקמתו של הליכוד ביוזמת אריק שרון, שאליו חבר מנחם בגין, תיאר העיתונאי שלמה נקדימון את הקמת המפלגה ככזו שמורכבת ממסכת מסובכת ביותר של יחסים אישיים ומניגודי אינטרסים. 

(מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")

דצמבר 1974: שרון נבחר לכנסת השמינית בבחירות של דצמבר 1973 כחבר מפלגת הליכוד, אך שנה לאחר מכן התפטר מהכנסת וחזר לצה"ל.

יוני 1975: ראש הממשלה יצחק רבין מינה את שרון ליועצו לעניינים כלליים. שר הביטחון שמעון פרס והרמטכ"ל מוטה גור הביעו הסתייגות. יש שטענו שרבין רצה באמצעות המינוי לנטרל את פרס, שהפך פופולרי מדי לטעמו.

אפריל 1982: יום לפני פרסום הקריקטורה הפריעו מפגיני "שלום עכשיו" לטקס היאחזויות של הנח"ל במחאה על שהוקמו מעבר לקו הירוק. בהיאחזות תל"ם, שאת הגישה אליה חסם הצבא, התפתחה קטטה בין המפגינים לאורחים במהלך נאומו של שר הביטחון אריאל שרון.

יוני 1982: ימי זחילת צה"ל לכביש ביירות-דמשק במלחמת לבנון הראשונה. צה"ל הגיע לביירות ובמשך כשישה שבועות ניהל בה קרבות והידק עליה את המצור, עד שרובה נכבשת. נמל התעופה של ביירות נהרס, 368 חיילי צה"ל ויותר מ-1,000 מחבלי אש"ף נהרגו.

יולי 1984: בעיתונות הבריטית פורסם כי "הסקוטלנד יארד" בודק את קשרי ניגריה-ישראל, לאחר ששני אנשי מוסד לשעבר נעצרו בחשד לניסיון חטיפתו של שר התחבורה הניגרי בארגז. באותה עת נטען כי הליכוד מנסה בכל כוחו להסתיר את אריאל שרון, המסמל את שגיאת מלחמת לבנון הראשונה, ולצמצם את הפרופיל הציבורי שלו.

סוף אפריל 2001: כחודש לאחר שנבחר לראשות הממשלה, שרון נאלץ להתעורר, כפי שכתב איתן הבר, ולהבין שאינו יכול לכופף את המציאות כפי רצונו.

6 במאי 2001: בימי ממשלת שרון הראשונה כיהן שמעון פרס כשר החוץ. יום לפני פרסום הקריקטורה אמר פרס, בהתייחס לקריאתו של יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת לכנס ועידה נוספת בנוסח שארם, כי יתמוך בה רק אם יהיה ברור איך תסתיים וכיצד תתחיל, אבל כל עוד יורים היא לא תתחיל. הוא אמר אז: "או שיורים או שמדברים".

10 במרס 2002: שרון נקט מדיניות של הסלמה מבוקרת לאחר שנרצחו יותר מ-120 אזרחים וחיילים ישראלים. הקריקטורה התפרסמה יום לאחר ש-11 ישראלים נרצחו בפיגוע בקפה "מומנט" בירושלים.

אוגוסט 2005: יום לפני פרסום הקריקטורה, ישראל פינתה את ההתנחלות האחרונה בגוש קטיף - נצרים. כשבוע לפני כן אישרה הממשלה פינוי של כל ההתנחלויות ברצועה, בתמיכתם של 16 שרים, ומול התנגדותם של השרים לימור לבנת, דני נוה, צחי הנגבי וישראל כץ.

אוגוסט 2005: יום לפני פרסום הקריקטורה הגיש בנימין נתניהו מכתב התפטרות מהממשלה במהלך ישיבתה, שבה הוחלט לפנות שלוש התנחלויות ראשונות בגוש קטיף. הוא הביע חשש לפיו צפוי לקום בעזה בסיס טרור שיסכן את ביטחון ישראל. בסביבת שרון טענו שההתפטרות נובעת ממניעים פוליטיים.

אוגוסט 2005: סקר לאחר ההתנתקות הצביע על כך ש-54 אחוז מאזרחי ישראל רוצים תהליך שלום ומוכנים לשם כך לפנות שטחים ביהודה ושומרון. 68 אחוז סברו שצריך לפרק את המאחזים הבלתי-חוקיים.

אוגוסט 2005: כמה ימים לפני פרסום הקריקטורה הסתיים פינוי ההתנחלויות ברצועת עזה. נתניהו התפטר מהממשלה כשלושה שבועות קודם לכן.