הכל לטובה, אחותו: האזינו לשאנן סטריט סולו

הטקסטים של שאנן סטריט, סולן להקת הדג נחש, תמיו נעו בין הפוליטי לחברתי, באזורי החתרנות, ההטפה וההתרסה. אבל מאחורי המסרים, האמירה וההומור מסתתר גם סיפור אישי כואב, של אובדן אחותו טובה סטריט לפני כשמונה שנים, כתוצאה ממחלה. היום (א') מוציא סטריט את "July", סינגל ראשון מתוך "הכל לטובה", אלבומו החדש שיראה אור בחודש הבא - ובו עוסק הזמר בכאב המשפחתי.  

כבר באלבום הסולו הקודם שלו, "הבזק אור חולף" (2007) עסק שאנן סטריט בכאב הפרידה מאחותו - בעיקר בשיר "כאב הראש הזה" ("כמה עשרות אנשים מקשיבים לרב רועדים מקור/ זו הלוויה, והיא שלך/ ציניות צינה אבל הלב נפתח/ כאב הראש הזה, מתי הוא יעבור?"), אולם האלבום החדש, משמש כיומן מסע אישי של סטריט, בו תיעד את חודשי השנה הראשונה שלאחר מותה, כשכל אחד מ-12 השירים מתעד חודש, ומתאר את תחושותיו הקשות של האח השכול.

שמונה שנים לאחר אותה שנה החליט שאנן להלחין את השירים, ולשם כך פנה פנה ליוצרים כמו ברי סחרוף, שלומי שבן וחווה אלברשטיין - שהלחינה את "July" שיוצא כעת. האלבום כולו הוקלט בחודש אחד בברצלונה - בשפה האם של סטריט, אנגלית.

שנה של אבלות. שאנן סטריט

"ממרחק הזמן ברור לי כעת כי משהו בי הבין, כבר אז, שאני חייב לתקוע תורן בלב סערת הטירוף. להחדיר הגיון בשיגעון", הוא מסביר. "אני בחור יסודי. שיטתי, אז עבדתי במתודיות. במשך כל חודש כתבתי שיר אחד. תיעדתי את מצבי. חלקתי עם המחברת, ואחר כך עם המחשב, את כל מה שעבר עליי ולא חסכתי פרט. העבודה על 'הכל לטובה', התפרסה על פני כשמונה שנים תמימות, לקחה ממני המון אבל נתנה לי את הכול".

july

מילים: שאנן סטריט, לחן: חוה אלברשטיין

A dozen months ago i started this poetry diary project thing

I felt my feet falling and i knew i had to cling

To the only things in this world that are a part of my heart

My wife n' my kids of course but also my art

que sera sera what will be? no clue!

Let the world dictate my life and my pen followed through

Never lied never tried to hide what i felt i said

When it was time to cry i cried, time to bleed i bled

n' am i happy now? nope. don't use the word hope

Optimism seems to slip between my fingers like soap

But something very deep in me can now see things differently

cuz now at least i know i can cope.

Followed this almost scientific epic almost religiously

At times found myself wishing i could take this less seriously

In the midst of raw agony the search for something esthetic

Didn't come naturally sometimes i felt quite pathetic

Killing the screens like i did spilling the beans like i did

Remaining unshielded unprotected like a kid

on a long long journey towards youth

Every step taking me both closer and farther from truth

n' am i happy now? nope. don't use the word hope

Optimism seems to slip between my fingers like soap

But something very deep in me can now see things differently

cuz now at least i know i can cope.

Listening closely to my baby breathe i started thinking

How horrible it would be to not hear his tiny breath

Every moment in my day contains some nothing

Every instant in my life carries death

I'll never forget i had a little sister

Never cease to love and miss her

Have thoughts concerning her for as long as i live

imaginations contemplations various kinds of "what if..."

are destined to be part of me forever, however

Time made me clever and i now realize

I've got a whole lot more than just tears in these eyes

I've got a whole lot more than just tears in my eyes

n' am i happy now? nope. don't use the word hope

Optimism seems to slip between my fingers like soap

But something very deep in me does now see things differently

cuz now, i know i can cope.

A dozen months ago i started this poetry diary project thing

I was at an all time low, hanging from very thin string

One year later- a proud father of two boys

Occupied insanely with diapers and toys

I know i'm in a better place cuz shit

Life showed me it's ugliest side and i faced it

only once in a while i get weak in the knees

Tova Yael Streett rest in peace, please.