קוצצת הכנפיים: החברה שמורידה אותך למטה
"המקצצות" יעשו הכול כדי למרר לך את החיים ולהוריד אותך היגון שאולה. במקום לעוף ולהיות מאושר, הן יקצצו לך את הכנפיים, ישאירו אותך עם פגיעות כלכליות, נפשיות ופיזיות, וידאגו שיהיה לך קשה מאד להתגבר על הטראומה
חברים, הנושא הוא נושא רציני ואין לזלזל בו, שכן הוא משפיע על כל נימי הנפש, ויש בכוחו לטלטל אותך מטה לתוך תהום, שספק אם רבים יצאו ממנה כמו שהם נכנסו לתוכה. מערכת יחסים ארורה אחת שכזאת יכולה להעיף אותך קיבינימט מעצמך, ויכולה להסתיים בצורות הכי טראגיות שאתה יכול לדמיין לעצמך, עם פגיעות כלכליות, נפשיות ופיזיות, וכבר כתבו על זה בעיתונים, בעמודים הראשיים ואפילו במחזותיו של שייקספיר.
פה אנסה להביא דוגמאות ממה (וממי) להיזהר, ומתי הרמזור האדום דולק וצריך לשים לב לפני שאתה מתנגש בעצמך חזיתית ומתנקש לעצמך בחיים. כמו כן, אביא תפוחים ותמרים ועצה ברורה אחת שתשנה לך ת'חיים, ותגרום לך להבין מהו קשקוש בתחת ומהי מערכת יחסים אמיתית, כפי שהיא צריכה להיות.
פרק א: ממי צריך להיזהר?
אבקש שתשימו לב לשלושה סוגים של נשים. הראשונה היא המתלוננת הבלתי נלאית, זאת שתמיד תמצא אותה מתלוננת על משהו, לא משנה על מה. בכל בוקר אתה מתעורר והיא עם פרצוף תשעה באב, פותחת את הבוקר בתלונה. זאת דרמת שליטה מהסוג הגרוע ביותר, ולעניות דעתי אפילו הבוץ של מלחמת וייטנאם היה קל יותר למילוט מקוצצת כנפיים שכזאת.
השנייה לא מתלוננת על כלום, אבל תמיד החיים אצלה הם ב"הולד" כזה. החיים תמיד תיכף-תיכף קורים ויקרו לה, כי היא הרי תיכף תעשה ותחייה אותם, אבל בינתיים לא. היא תמיד ממתינה, תמיד מחכה, כאילו שהיא בכלל חיה ביקום מקביל.
השלישית בכלל לא קשורה לקודמות. היא לא יותר "מטיפול תומך ומונע סבל" שלך לעצמך (בדיוק כמו שעושים עם חולים סופניים לפני הסוף). היא נובעת מהפחד שלך להיות לבד ולהתמודד עם עצמך, ומהתסכול שלך באי היכולת להתמודד לבד עם העולם. ונכון שנראה כאילו שכאן אתה צריך להיזהר מעצמך ולא ממנה (וזה בחלקו נכון), אבל לא. מהאהבה הזאת צריך להיזהר לא פחות, כי כאן יש את סכנת השקיעה הכי חזקה שתתקל בה. השלישית לא אשמה, אגב. זה אתה שלא שם, וכשהיחסים מתרחשים מהנקודה הזאת – הם נידונים לכישלון ולהרס מר.
פרק ב: נורות אדומות
כשאתה לא מאושר והיא לא מאושרת, ואתם לא ממש מייצרים משהו חדש במערכת היחסים שלכם, וכששניכם תקועים בתוך איזה סרט שלא ממש זז ושאין בו הרבה שמחה - זו הנורה אדומה. כשאתה מפסיק לדמיין ולחלום ונתקע באיזו שיגרה מעייפת, יומיומית, דביקה ומאוסה, שלא נותנת לך לעוף כבעבר אפילו בדמיון – זה הרמזור האדום (ולא נעים לשוחח עליו באריכות).
פרק ג: הזוגיות האידיאלית
אתם משמחים האחד את השני כשאתם מביאים (כל אחד מעולמו) את השמחה שבחייכם. אתם יוצקים לתוך מערכת היחסים את הכישרונות שלכם, ומלמדים ומפרים האחד את השנייה כל זמן שאפשר עם מה שאפשר וניתן לכם ושמצאתם, כי כל המטרה של מערכת יחסים בין גבר לאישה זה לעשות טוב, ולעולם לא ההיפך.
מערכות יחסים בין גברים לנשים זה דבר מורכב אך לכולם יש מכנה משותף אחיד – כולן צריכות להיות משמחות ולעשות מקסימום טוב לבן/בת הזוג. כל השאר זה קשקוש חסר חן במקרה הטוב, ערימות של כלים במטבח והדחקות למיניהן, ובמקרה הרע – הרס של האני העצמי שלך שמוביל לייאוש ולמעשים רעים.
אז אל תתפשרו – לכו תמצאו את אלה שעושים לכם שמח בלי התפשרויות ופחדים, ויהיה לכם טוב.
בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
*הערת המחבר: הטקסט פונה לגברים כשהוא מדבר על "מקצצות כנפיים" למיניהן, אבל ניתן בקלות לקרוא אותו כאילו נכתב לנשים על גברים "מקצצי כנפיים" למיניהם, ולקרוא את כולו בלשון נקבה – ובצדק.
לפנייה לכתב/ת 
